הלכה ליום חמישי י"ג חשון תשע"ח 2 בנובמבר 2017

להישען בזמן התפילה

שאלה: האם בזמן שצריך לעמוד, כגון בתפלת העמידה, מותר להשען על איזה חפץ?

תשובה: במסכת זבחים (דף יט:) מבואר, שלדעת חכמים, מי שנשען בשעה שהוא עומד, אין זה נחשב לעמידה. ומבואר בפוסקים שהלכה כחכמים, שכל "הנסמך", כלומר, הנשען, נחשב כיושב ולא כעומד. (אף על פי שיש כמה נידונים בזה בדברי הפוסקים, וכאן נכתוב רק את מסקנת ההלכה).

ולפיכך כתבו התוספות שם, שבשעה שצריך לעמוד, אין לסמוך (להשען). וכן כתבו הרא"ש ועוד מרבותינו הראשונים. והביא דבריהם מרן הבית יוסף (בסימן קמא ובסוף סימן צד).

וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן צד) בזו הלשון: יש להזהר שלא לסמוך עצמו לעמוד (כלומר, להשען על העמוד, כגון עמוד התפלה שבזמנינו, או עמודי הבנין), או לחבירו (כלומר, שנשען על חבירו) בשעת התפלה.

וכן להיפך, בשעה שצריך לשבת, כגון, מי שצריך לומר "נפילת אפיים", ואינו יכול לשבת, כתב מרן החיד"א (בקשר גודל סי' יט), שעליו להשען על איזה דבר, וכך יוכל לומר את הנפילת אפיים. שהרי הנשען על איזה דבר, נחשב כיושב.

אולם לגבי ברכת המזון, שמבואר בשלחן ערוך (סימן קפג) שיש לברכה כשהוא יושב, כדי שיהיה מיושב בדעתו ויוכל לכוין היטב, נראה שבזה אין להקל לברך בשעה שהוא עומד אף על פי שהוא נשען, מאחר ועדיין לא תתיישב דעתו בצורה כזו. וכן פסק הגאון הראש"ל שליט"א בספר ילקוט יוסף (תפילה עמוד תמב).

ולסיכום: במקום שיש לעמוד בתפלה, כלומר, בתפלת העמידה, אין להשען על איזה דבר, מאחר והנשען נחשב כיושב.

אדם שהוא זקן או חולה, ואינו יכול לעמוד בלי להשען, עליו לעמוד ולהשען, שעמידה כזו בודאי עדיפה על פני ישיבה ממש.

שאלות ותשובות על ההלכה

אדם שנוסע באוטובוס או במטוס ורואה שיעבור זמן תפילה כשירד, האם יכול להתפלל בישיבה במצב שלא יכול לעמוד? ח' כסלו תשע"ד / 11 בנובמבר 2013

אדם היושב באוטובוס ורואה שהוא יפסיד את זמן התפלה אם לא יתפלל, ואינו יכול לעמוד, יתפלל כשהוא יושב.

מה יהיה הדין לגבי אדם שמתפלל ברכבת, (מפאת קוצר הזמן או שלא יספיק להתפלל בזמן) האם בתפילת עמידה יכול להיסמך על כסא או עמוד (כדין חולה או זקן) על מנת שלא ימעד או יפול? כ"ה חשון תשע"ד / 29 באוקטובר 2013

אם אין לו ברירה אחרת, יתפלל כשהוא נשען. וישתדל להשען באופן שאם יסלקו את הדבר שעליו נשען, לא יפול.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה