הלכה ליום רביעי י"ד תמוז תשע"ט 17 ביולי 2019

מתי יש לקבוע את המזוזות

שאלה: בעוד חודש אנו נכנסים לדירה חדשה שקנינו, וכבר קבענו בה את המזוזות, האם נהגנו כהוגן?

מצות המזוזה היא "חובת הדר", כלומר, מי שדר בבית, הוא המחוייב לקבוע בו מזוזה. אבל אדם שיש לו בית ריק לגמרי, והוא אינו דר בו, אינו חייב לקבוע בו מזוזה. ולמדו כן רבותינו (בבא מציעא קא: ובפירוש רש"י בפסחים ד.), לפי שנאמר "מזוזות ביתך", מלשון "ביאתך", כלומר, פתח שאתה נכנס ויוצא בו. וכן פסק הרמב"ם (סוף פ"ה מה' תפילין).

לפיכך, כתב מרן החיד"א בספר ברכי יוסף (או"ח סי' יט), שהנכנס לבית חדש, הן בשכירות הן בקניה, לא יקבע את המזוזה לפני שיבוא לדור בבית, אלא תיכף כשיבוא לדור יברך "לקבוע מזוזה" ויקבע את המזוזה. שהרי קביעת המזוזה, היא המצוה, ואין לקיים את המצוה בשעה שאינו מחוייב בה עדיין.

ולאור דברי מרן החיד"א, כתב הגאון המשנה ברורה (סימן יט סק"ד), שאין לברך על המזוזה, אלא כשהוא נכנס לדור בבית תיכף ומיד, כשם שמברכים על הציצית, מיד כשמתעטף בציצית.

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (הליכות עולם ח"ח עמוד ריח) כתב לחלוק על דברי המשנה ברורה, וכתב שלעולם אין צורך שיקבע את המזוזה מיד כשהוא נכנס לדור בה, אלא רשאי לקבוע את המזוזה כאשר מתכונן כבר להכנס לדירה, והכניס לשם חלק מן הרהיטים וכלי המטה וכיוצא בהם. שאז כבר מתחייב במצות מזוזה. כשם שאדם שיש לו עשרה בתים, חייב לקבוע מזוזה בכל בית ובית, אף על פי שאינו נכנס אליו אלא פעם אחת בשנה. והביא שכן הורו רוב גדולי האחרונים.

ולפיכך לסיכום: כאשר נכנסים לדור בדירה חדשה, יש לקבוע מזוזה. ואת המזוזה יש לקבוע כאשר מכניסים חלק מהחפצים לדירה. אבל אין לקבוע את המזוזה כאשר הדירה ריקה ואינו נכנס לדור בה אלא כעבור כמה ימים.

שאלות ותשובות על ההלכה

בהמשך להלכת מזוזה: אדם שנוסע לחו"ל לטיול ושכר חדר בבית מלון גם ללון--איך להתנהג? כ"א תמוז תשע"ט / 24 ביולי 2019

אינו שם מזוזה. רק אם שוכר בית לשלושים יום עליו לשים מזוזה. (ובארץ ישראל אפילו אם דר שם יום אחד צריך לשים מזוזה).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. צאת התענית – נטילת ידיים אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה