הלכה ליום שלישי י"ג תמוז תשע"ט 16 ביולי 2019

מצות מזוזה

מצות עשה מן התורה, לכתוב שתי פרשיות "שמע ישראל", "והיה אם שמוע", על גבי קלף, ולקבוע אותן על מזוזת (משקוף) פתח הבית, שנאמר (בדברים פרק ו ופרק יא) "וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ".

מי חייב במזוזה?

נשים במצות מזוזה
חייב כל אדם להזהר במצות מזוזה, שהכל חייבים בה. וגם הנשים מחוייבות במצות מזוזה, כשם שמחוייבות בשאר המצוות, וכמו שנאמר (דברים פרק יא): וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ - לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם", ודרשו רבותינו בגמרא (בקידושין לד. וביומא יא:), שהנשים אף הן מבקשות חיים, ומחוייבות במצות מזוזה.

יש מי שכתב, שהאשה לא תקבע מזוזה בעצמה, והביא נימוקים לדבריו. אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, (בספרו הליכות עולם חלק שמיני עמוד רא ועמוד רטז) כתב להשיב על דבריו, והעלה להלכה, שהאשה רשאית לקבוע את המזוזה בעצמה בברכה, כדין האיש.

קטנים במצות מזוזה
כתב הרמב"ם, (בפ"ה מהלכות תפילין ומזוזה), מחנכים את הקטנים לעשות מזוזה בבתיהם. כלומר, בית שדרים בו ילדים (כגון בפנימיה), יש לקבוע בו מזוזה, ואף על פי שהקטנים פטורים מן המזוזה, מכל מקום כשם שיש לחנכם לכל המצוות, יש לחנכם למצות מזוזה גם כן. ולכן יש לקבוע בבתיהם ובחדריהם מזוזות. ובפרט שבמצות מזוזה יש מעלה מיוחדת, שבכל זמן שיכנס דרך הפתח יפגוש ביחוד שמו של הקדוש ברוך הוא, ויזכור אהבתו, וידע שאין דבר העומד לעולם, אלא ידיעת ואמונת צור העולמים. ועוד, שסגולת המזוזה לשמור על הדרים בבית.

כשקובעים את המזוזה בבית, אין לאפשר לילד או לילדה שאינם בני מצוות לקבוע את המזוזה. מאחר וקביעת המזוזה שלהם, אינה פוטרת את הגדולים ממצות מזוזה.

מעלת המזוזה
אמרו חז"ל, (מנחות מג:), כל מי שיש לו תפילין בראשו ובזרועו, ציצית בבגדו, ומזוזה בפתחו, מוחזק הוא שלא יחטא, שהרי יש לו מזכירים רבים. והם המלאכים המצילים את האדם מן החטא, שנאמר, "חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם". ובזכות מצות מזוזה נשמר האדם וכל בני ביתו מן המזיקים. ולכן כותבים על המזוזה שם "שדי", שהוא ראשי תיבות "שומר דלתות ישראל".

ממי לקנות מזוזה 
הסופר שכותב את המזוזה, צריך שיהיה ירא שמים בתכלית, ודיני המזוזה רבים מאד, ועל כן אין לרכוש מזוזה, אלא מסופר, או מסוחר, שהם יראי שמים בתכלית. וכן הדין לגבי תפילין וספרי תורה, שאין לרוכשם מכל הבא ליד, אלא מסופר מומחה וירא שמים דוקא. ונכון לכתחילה, שספרדי ישתמש בספר תורה ומזוזה שנכתבו בכתב ספרדי, ואשכנזי, יקח ספר תורה ומזוזה שבכתב אשכנזי. ולגבי תפילין, כבר ביארנו את הדין בזה באופן מיוחד.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

דין ברכת הגומל

תקנו רבותינו, שמי שאירע לו איזה דבר שיש בו קצת סכנה, עליו להודות להשם יתברך על הטובה אשר גמלו, בפני עשרה אנשים מישראל. וכפי שנבאר. בגמרא במסכת ברכות (נד.), אמר רב יהודה אמר רב, ארבעה צריכין להודות (כלומר, לברך הגומל), יורדי הים כשיעלו ממנו, והולכי מדברות כשיגיעו לישוב, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי ש......

לקריאת ההלכה