הלכה ליום שני י"א אב תשע"ט 12 באוגוסט 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מזל בת נזהה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתה

מלאכת בישול בשבת

לפני מספר שנים, ביארנו כאן כמה מהלכות בישול וחימום מאכלים בשבת. ועתה נחזור על הדברים בתוספת מרובה, ובצורה מבוארת יותר.

מלאכת בישול
במשנה במסכת שבת (עג.) שנינו, כי אחת מן המלאכות שאסרה התורה עשייתה בשבת היא מלאכת אופה. וכבר ביארנו שכל המלאכות שנאסרו בשבת הן המלאכות שהיה נהוג לעשותן במשכן, ומבואר בגמרא שעיקר מלאכת אופה שהיה נהוג לעשותה במשכן, היא בבישול הסממנים לצורך הקטורת, ומה ששנינו במשנה "אופה" ולא "מבשל" הוא מפני שבכלל מלאכת בישול נאסרה אף אפיה, וכן דין צלייה וטיגון בשבת שווה לדין בישול האסור בשבת מן התורה, ובכל זאת בחר התנא למנות דווקא מלאכת "אופה" משום שגם שאר המלאכות שהוזכרו במשנה לפני כן, הן עוסקות בסדר הכנת הפת (הלחם), מלאכות מעמר ודש וזורה וטוחן ובורר ומרקד והלש, ולפיכך המשיך ושנה מלאכה השייכת בפת, שהיא מלאכת אופה, למרות שעיקרה של המלאכה הוא מבשל.

בישול תבשיל שלא נתבשל לגמרי לפני שבת
ובכלל איסור זה נמצא גם המניח מאכל שנתבשל כבר מערב שבת, אבל לא נתבשל כל צרכו, וכגון שנתבשל רק חצי בישולו, וחוזר ומניחו על גבי האש או הפלאטה החשמלית בשבת, הרי זה עובר על מלאכת מבשל בשבת, (ואף אם נתבשל המאכל כל צרכו קודם השבת, לא תמיד מותר להניחו על גבי הפלאטה בשבת וכפי שיבואר בעזרת ה').

איסור בישול על גבי פלאטה חשמלית
איסור בישול בשבת אינו שייך כלל וכלל לאיסור הבערת אש בשבת, כי מלאכת הבערת אש היא מלאכה נפרדת לחלוטין. לפיכך המבשל בשבת חייב, אף אם בישל על גבי אש שמוכנה כבר מבעוד יום קודם כניסת השבת, וכן אסור לבשל בשבת על גבי פלאטה חשמלית שהודלקה כבר לפני כניסת השבת, וצריך להזהיר על כך, מפני שישנם לצערנו רבים שטועים וסבורים שמותר לבשל בשבת על גבי פלאטה חשמלית, ונכשלים בחילול שבת, וכל זאת מתוך חוסר ידיעת ההלכה.

חום "שהיד סולדת בו"
איסור בישול בשבת הוא בחימום תבשיל וכדומה לחום "שהיד סולדת בו", דהיינו חום שהיד נרתעת כאשר היא נטבלת בו, ושיערו כמה מרבני זמנינו שהוא חום בטמפרטורה של כארבעים וחמש מעלות צלסיוס. וכן דעת הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל. והביא ראיה גדולה לדבריו, כפי שכבר כתבנו בעבר, וקבענו הלכה לפי דבריו.

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בספרו חזון עובדיה (ח"ד עמוד שעא) כתב, שהנסיון מוכיח שבשיעור חום של כארבעים מעלות צלסיוס, כבר "נכוית כרסו של תינוק", ושיעור זה נחשב ש"היד סולדת בו".  וכן דעת הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל ועוד.

אסור להניח מאכל על גבי האש בשבת, אף אם מתכוון להוציאו מן האש קודם שיתחמם כל כך, משום שכל שאם יישאר שם המאכל כל היום כולו יוכל לבוא לידי חום שהיד סולדת בו, יש בהנחת התבשיל שם איסור משום בישול בשבת. אבל להניח מים כנגד האש באופן שהם רחוקים ממנה ואינם יכולים לעולם להגיע לחום כזה, מותר בשבת, משום שאין זה נחשב מבשל.

שאלות ותשובות על ההלכה

לפי ההלכה אז אסור לשים בחמין שבושל מראש בייצים שטרם בושלו ולהניח על הפלטה לפני כניסת השבת ? זאת אומרת שחייב לבשל את הבייצים של החמין לפני השבת ? כ"ג אב תשע"ט / 24 באוגוסט 2019

לא. ביצים שאינן מבושלות, מותר להניח אותן עם החמין על הפלאטה מערב שבת.אסור להניחת את הביצים הללו על הפלאטה בשבת עצמה. וכן אין לפתוח את הסיר של החמין בשבת כל זמן שיש בתוכו דברי שעדיין לא נתבשלו כל צרכן, כי אז, יהיה אסור לסגור את הסיר.

דובר בסיפא של ההלכה שאם שם בריחוק מותר. מה הדין אם מניח חציצה בין הסיר לפלטה,כגון רשת מתכת, האם יקרה קרוב שלא מגיע לבישול,או בישול ממש? י"ב כסלו תשע"ג / 26 בנובמבר 2012

אם מניח מול האש, באפן שאי אפשר שהמים יתחממו עד שהיד תסלוד בהם, מותר להניח את המים בשבת. ואין חילוק, אם מניח את המים במרחק, או שמניח את המים מאחורי קיר הסמוך לאש, או טס של מתכת וכדומה, כל שאי אפשר שיתחממו המים, מותר להניחם כנגד האש.

האם מותר לשים על פלטה מים לא רתוחים, שבמשך השבת יורתחו בלי להזיז את הקומקום? י"א כסלו תשע"ג / 25 בנובמבר 2012

להניח מים צוננים על גבי הפלאטה, כאשר הם צוננים, ואינם מבושלים, יש בדבר איסור גמור בשבת

רציתי בבקשה לדעת עם מותר להניח\לחמם את הלחם על הפלטה בשבת. ח' כסלו תשע"ג / 22 בנובמבר 2012

מותר לחמם לחם אפוי על הפלאטה בשבת.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה


הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

השומע קול רעם בלילה

שתי שאלות: השומע קול רעם מתוך שינה, האם רשאי לברך על הרעם, בלי נטילת ידיים? והאם יש לברך על הברקים בכל פעם, או רק פעם אחת ביום? בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך ה......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה