הלכה ליום חמישי ט"ז אדר תשע"ט 21 בפברואר 2019

קביעת טיפול רפואי סמוך ליום השבת

שאלה: האם מותר לקבוע ניתוח שבר או ניתוח קיסרי בימים הסמוכים לשבת?

תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו שאסור להפליג בספינה בימים הסמוכים לשבת, משום "ביטול עונג שבת", שהמפליג בספינה בסמוך לשבת, עלול להגיע לשבת כאשר הוא סובל מסחרחורות. ולכן לא יוכל לקיים מצוות "עונג שבת" כראוי. עוד ביארנו, שאסור לצאת למדבר בסמוך לשבת, משום שההולך במדבר יאלץ לחלל שבת, מחמת הסכנה שיש במדבר. ולכן אסור לו לצאת לדרך, אלא בתחילת השבוע, ואז אם יאלץ לחלל את השבת, רשאי לחלל, משום פיקוח נפש. ואם יוצא לדבר מצוה, בין כאשר מפליג בספינה, ובין אם יוצא למדבר, רשאי לצאת אפילו בערב שבת. שבמקום מצווה לא גזרו רבותינו איסור בזה.

ומעתה נבוא לנידון השאלה. אדם שמחוייב לעבור ניתוח, האם רשאי לקבוע את הניתוח לימים הסמוכים לשבת, או שעליו לקבוע את הניתוח דוקא לתחילת השבוע?

בירור השאלה
הנה לכאורה, לגבי ניתוח שייכות שתי החששות שהזכרנו. כי מי שעובר ניתוח סמוך לשבת, בודאי עלול לסבול כאבים לאחר מכן בשבת. ועל ידי זה לא יוכל לקיים מצות עונג שבת כראוי. ועוד, שפעמים רבות מי שעובר ניתוח, יש לחלל שבת לרפואתו גם בימים שאחר הניתוח, ואם כן לכאורה יש להקדים את הניתוח לתחילת השבוע דוקא, כדין היוצא למדבר, כאשר הניתוח אינו דחוף.

דברי הגרש"ז אוירבך והאדמו"ר מליובאוויטש
ובאמת שכן כתב הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך ז"ל, בספר שלחן שלמה (אות ג, ועיין בשמירת שבת כהלכתה סימן לב אות לג וסימן לו אות ד), שבניתוח שאינו דחוף, כגון ניתוח שקדים, אם אפשר לקבעו בתחילת השבוע, בימים ראשון שני ושלישי, צריך לעשות כן, משום ביטול עונג שבת. ורק אם אין אפשרות אחרת, כגון שהיום של הרופא המומחה הוא דוקא בסוף השבוע, אז מותר לנתח גם בסוף השבוע, כי בודאי שהניתוח הוא צורך חשוב, ודינו כ"מקום מצוה", שהתירו לצאת לדרך אפילו בערב שבת.

והרב האדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל, כתב בתשובה (שהובאה בספר הלכה ומנהג, ח"א סי' קכט), שמלבד מה שצריך לדחות את הניתוח משום ביטול עונג שבת, הרי מסתבר שיצטרכו לערוך בדיקות וטיפולים אחר הניתוח, ויבואו לחלל עליו את השבת, ולכן יש לדחות את הניתוח לתחילת השבוע. ובפרט כאשר המטפלים הם יהודים, ועורכים בדיקות על ידי חילולי שבת גם בדברים שאינם בגדר "פיקוח נפש", שאז בודאי שיש לאסור מן הדין עריכת ניתוח כזה קודם השבת. (ועיין עוד בשו"ת ציץ אליעזר חי"ב סי' מג).

דברי מרן רבינו זצ"ל
ולמעשה כתב הגאון רבי דוד יוסף שליט"א (בספר הלכה ברורה חלק יג עמוד שעב), ששמע מפי מרן זצ"ל, שיש לפסוק כדברי הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך  ז"ל והאדמו"ר מליובאוויטש ז"ל, ולדחות או להקדים את הניתוח לימים הראשונים של השבוע, כדי להמנע מחילול שבת אם תהיה במצב של סכנה.

וכן לגבי ניתוח קיסרי "אלקטיבי", כלומר, ניתוח קיסרי הנקבע מראש, ואינו דחוף, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (בספר חזון עובדיה שבת חלק ג עמוד שכב), שאם אין חשש סכנה, יש לדחות את הניתוח לאחר השבת, ולעורכו בתחילת השבוע.

אולם אם אי אפשר לדחותו לאחר השבת, נראה שאין חובה להקדימו לתחילת השבוע, שהרי כל שעה ושעה שהעובר שוהה במעי אמו, היא לטובתו, (ראה בספר טהרת הבית חלק ב עמוד נד), והדבר נחשב בודאי כדבר מצוה, ולכן נראה שלא נכון להקדים ניתוח קיסרי לתחילת השבוע, ורק אם אפשר לאחרו לאחר השבת, אז יש לקובעו לתחילת השבוע. וכן השיב לנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל כששאלנו אותו בזה בהלכה למעשה לפני מספר שנים, שאין להקדים את הניתוח לראשית השבוע, ורק אם ניתן לדחותו, אז ידחוהו לראשית השבוע שאחריו. וכל זה במקום שהניתוח אינו דחוף, שאם לא כן, הדבר בכלל סכנת נפשות, ואין לך דבר העומד בפני פיקוח נפש.

ולסיכום: במקום שהדבר אפשרי, יש לקבוע כל ניתוח או טיפול רפואי מורכב, לראשית השבוע, לימים ראשון שני ושלישי. ולגבי ניתוח קיסרי, ראה במה שכתבנו לעיל.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ......

לקריאת ההלכה


בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ט) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

פרשת זכור

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ט, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה