הלכה ליום חמישי ט"ז אדר תשע"ט 21 בפברואר 2019

קביעת טיפול רפואי סמוך ליום השבת

שאלה: האם מותר לקבוע ניתוח שבר או ניתוח קיסרי בימים הסמוכים לשבת?

תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו שאסור להפליג בספינה בימים הסמוכים לשבת, משום "ביטול עונג שבת", שהמפליג בספינה בסמוך לשבת, עלול להגיע לשבת כאשר הוא סובל מסחרחורות. ולכן לא יוכל לקיים מצוות "עונג שבת" כראוי. עוד ביארנו, שאסור לצאת למדבר בסמוך לשבת, משום שההולך במדבר יאלץ לחלל שבת, מחמת הסכנה שיש במדבר. ולכן אסור לו לצאת לדרך, אלא בתחילת השבוע, ואז אם יאלץ לחלל את השבת, רשאי לחלל, משום פיקוח נפש. ואם יוצא לדבר מצוה, בין כאשר מפליג בספינה, ובין אם יוצא למדבר, רשאי לצאת אפילו בערב שבת. שבמקום מצווה לא גזרו רבותינו איסור בזה.

ומעתה נבוא לנידון השאלה. אדם שמחוייב לעבור ניתוח, האם רשאי לקבוע את הניתוח לימים הסמוכים לשבת, או שעליו לקבוע את הניתוח דוקא לתחילת השבוע?

בירור השאלה
הנה לכאורה, לגבי ניתוח שייכות שתי החששות שהזכרנו. כי מי שעובר ניתוח סמוך לשבת, בודאי עלול לסבול כאבים לאחר מכן בשבת. ועל ידי זה לא יוכל לקיים מצות עונג שבת כראוי. ועוד, שפעמים רבות מי שעובר ניתוח, יש לחלל שבת לרפואתו גם בימים שאחר הניתוח, ואם כן לכאורה יש להקדים את הניתוח לתחילת השבוע דוקא, כדין היוצא למדבר, כאשר הניתוח אינו דחוף.

דברי הגרש"ז אוירבך והאדמו"ר מליובאוויטש
ובאמת שכן כתב הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך ז"ל, בספר שלחן שלמה (אות ג, ועיין בשמירת שבת כהלכתה סימן לב אות לג וסימן לו אות ד), שבניתוח שאינו דחוף, כגון ניתוח שקדים, אם אפשר לקבעו בתחילת השבוע, בימים ראשון שני ושלישי, צריך לעשות כן, משום ביטול עונג שבת. ורק אם אין אפשרות אחרת, כגון שהיום של הרופא המומחה הוא דוקא בסוף השבוע, אז מותר לנתח גם בסוף השבוע, כי בודאי שהניתוח הוא צורך חשוב, ודינו כ"מקום מצוה", שהתירו לצאת לדרך אפילו בערב שבת.

והרב האדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל, כתב בתשובה (שהובאה בספר הלכה ומנהג, ח"א סי' קכט), שמלבד מה שצריך לדחות את הניתוח משום ביטול עונג שבת, הרי מסתבר שיצטרכו לערוך בדיקות וטיפולים אחר הניתוח, ויבואו לחלל עליו את השבת, ולכן יש לדחות את הניתוח לתחילת השבוע. ובפרט כאשר המטפלים הם יהודים, ועורכים בדיקות על ידי חילולי שבת גם בדברים שאינם בגדר "פיקוח נפש", שאז בודאי שיש לאסור מן הדין עריכת ניתוח כזה קודם השבת. (ועיין עוד בשו"ת ציץ אליעזר חי"ב סי' מג).

דברי מרן רבינו זצ"ל
ולמעשה כתב הגאון רבי דוד יוסף שליט"א (בספר הלכה ברורה חלק יג עמוד שעב), ששמע מפי מרן זצ"ל, שיש לפסוק כדברי הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך  ז"ל והאדמו"ר מליובאוויטש ז"ל, ולדחות או להקדים את הניתוח לימים הראשונים של השבוע, כדי להמנע מחילול שבת אם תהיה במצב של סכנה.

וכן לגבי ניתוח קיסרי "אלקטיבי", כלומר, ניתוח קיסרי הנקבע מראש, ואינו דחוף, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (בספר חזון עובדיה שבת חלק ג עמוד שכב), שאם אין חשש סכנה, יש לדחות את הניתוח לאחר השבת, ולעורכו בתחילת השבוע.

אולם אם אי אפשר לדחותו לאחר השבת, נראה שאין חובה להקדימו לתחילת השבוע, שהרי כל שעה ושעה שהעובר שוהה במעי אמו, היא לטובתו, (ראה בספר טהרת הבית חלק ב עמוד נד), והדבר נחשב בודאי כדבר מצוה, ולכן נראה שלא נכון להקדים ניתוח קיסרי לתחילת השבוע, ורק אם אפשר לאחרו לאחר השבת, אז יש לקובעו לתחילת השבוע. וכן השיב לנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל כששאלנו אותו בזה בהלכה למעשה לפני מספר שנים, שאין להקדים את הניתוח לראשית השבוע, ורק אם ניתן לדחותו, אז ידחוהו לראשית השבוע שאחריו. וכל זה במקום שהניתוח אינו דחוף, שאם לא כן, הדבר בכלל סכנת נפשות, ואין לך דבר העומד בפני פיקוח נפש.

ולסיכום: במקום שהדבר אפשרי, יש לקבוע כל ניתוח או טיפול רפואי מורכב, לראשית השבוע, לימים ראשון שני ושלישי. ולגבי ניתוח קיסרי, ראה במה שכתבנו לעיל.

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

זמן ברית המילה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

פרשת זכור

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ט, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

איחור או דילוג במגילה

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה


ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים בשנה זו, יחולו בסוף שבוע הבא. יום תענית אסתר יחול ביום רביעי, ואחריו ביום חמישי יום פורים ברוב המקומות, ובירושלים יחול פורים ביום שישי. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנ......

לקריאת ההלכה

מצות סעודת פורים בשנה זו (התשע"ט)

סעודת פורים בלילה שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאוני......

לקריאת ההלכה

תענית אסתר

היום הוא יום תענית אסתר שנוהגים בכל תפוצות ישראל להתענות. בימי מרדכי ואסתר התאספו היהודים בשלושה עשר לחודש אדר לעמוד על נפשם מפני אויביהם ושונאיהם, והיו צריכים וזקוקים לרחמי שמים מרובים, לבל יוכלו אויביהם לפגוע בהם, ועמדו בתפילה ובתחנונים וישבו בתענית באותו יום, כשם שעשה משה רבינו ביום שנלחם עם ע......

לקריאת ההלכה

ט"ו בשבט – חיטה

שאלה: בט"ו בשבט אנו רוצים לאכול מכל שבעת המינים. בתור "חיטה" חשבנו לקחת "שלווה" – חיטה תפוחה. מה מברכים עליה? תשובה: כל דבר שנעשה מאחד מחמשת מיני דגן, (ולהלן נפשט מהם מיני הדגן), יש לברך עליו ברכת "בורא מיני מזונות", ואם נעשה ממנו "לחם", אז יש לב......

לקריאת ההלכה