הלכה ליום רביעי ו' טבת תשע"ז 4 בינואר 2017

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

חסיבה בת ימנה ז״ל

שנפטרה ביום ג׳ באדר
ת.נ.צ.ב.ה

הוקדש על ידי

פלוני

דין הכשרת הכבד

הכבד הנמכר בזמנינו
הכבד, בין אם הוא כבד עוף ובין אם הוא כבד בקר, נמכר בחנויות כשאינו מוכשר, משום שאי אפשר להכשיר את הכבד על ידי מליחה כלל, אלא על ידי צליה. ואפילו אם יקרע את הכבד, אין לו תקנה על ידי מליחה, משום שהכבד כולו מלא דם, ויש בו סמפונות סגורות מלאות דם, ולכן אין לו היתר אלא כדלהלן:

אופן הכשרת הכבד
קודם הצלייה, יש לקרוע את הכבד, דהיינו לעשות בו שני חתכים (עמוקים דיים בכדי שיגיע לסמפונות) שתי וערב (לאורך ולרוחב) לכל ארכו ורחבו של הכבד, מלמעלה למטה, ומימין לשמאל, (כלומר, במאונך ובמאוזן, שתי וערב). ונוהגים לפזר עליו מעט מלח, (ומכל מקום אף אם לא פיזרו עליו מלח כלל, הדבר אינו מעכב בדיעבד), וצולים את הכבד, כאשר מקום החיתוך (מקום חיתוך השתי וערב) מונח כלפי מטה (לצד האש), ואז זב ממנו הדם, ואחר הצלייה הוא מותר באכילה.

הכבד המוגש במסעדות ובאולמות
ובאולמות שמחה, או במסעדות, שמגישים כבד צלוי כשאינו חתוך שתי וערב מפני שרוצים לשמור על מראה יפה יותר של הכבד, (וגם מטגנים אותו או מבשלים אותו כשהוא אינו חתוך, מה שגורם מבחינה הלכתית לבעיה מורכבת יותר), יש בזה מכשול, (ואין להתפעל ממה שיש כשרות לאולם או למסעדה, שאף על פי כן מצויים המכשולות בעניין הלב והכבד, וכבר העירו על כך כמה תלמידי חכמים, והסכים עמם הגאון רבי שלום משאש ז"ל).

משך הצלייה, ושטיפת הכבד
וכשצולה את הכבד, יש לצלותו עד שיהיה ראוי לאכילה, ואז הוא מותר באכילה, ואף על פי שעדיין נראה שזב ממנו דם, אין בכך כלום, כי דם זה אינו אסור באכילה אחר שכבר נצלה הכבד עד שיהיה ראוי לאכילה. ואף אין צורך לשטוף את הכבד אחר הצלייה מהדם שנמצא על פניו, אולם למנהג האשכנזים יש שמחמירים לשטפו אחר צלייתו. ומכל מקום הדבר אינו מעכב בדיעבד.

ובהלכה הבאה נבאר, אם מותר לבשל אחר כך את הכבד, או לחממו.

שאלות ותשובות על ההלכה

איך אפשר להכשיר כבד אווז, שכולו נוטף שומן ולא דם? ל' ניסן תשע"ז / 26 באפריל 2017

יש להכשירו בצליה. שסוף סוף נפלט ממנו גם דם, ועוד, שהדם שבתוכו נצמת על ידי הצלייה ושוב אינו יוצא ואז מותר לאוכלו.
אך יש לדעת שכבד אווז מיצור רגיל, יש להזהר מלאוכלו. ורק כבד אווז מגידול מיוחד שנעשה תחת השגחה טובה, הן באופן הלעטת האווזות, והן במזון שהלעיטוהו בהם, והן בבדיקת הוושט, המיקלים לאוכלו יש להם על מה שיסמכו.

האם מותר לצלות כבד במנגל חשמלי? ט' אדר תשע"ז / 7 במרץ 2017

מותר לצלות כבד במנגל חשמלי בלי חשש.

לגבי שטיפת הכבד, מה הדין לכתחילה לספרדים (לא ממדת חסידות)? ט' טבת תשע"ז / 7 בינואר 2017

לספרדים לכתחילה אין צריך לשוטפו.

האם מותר לבשל את הכבד על רשת בתנור, בתוכנית של גריל, כאשר יש תבנית מתחתיו לקלוט את הנוזלים? ט' טבת תשע"ז / 7 בינואר 2017

מותר לעשות כן. וכן פסק בילקוט יוסף סימן עג.

לצערנו לא ידענו שצריך לחתוך את הכבד, ועד היום צלינו את הכבד ללא חתכים.
בדיעבד האם החתך מעכב? או שאפשר בדיעבד למצוא התר לכבד לא חתוך? במידה ואוכלים בחוץ או אצל אחרים? ה' טבת תשע"ד / 8 בדצמבר 2013

כבד שלא קרעו לצלאו, יקרענו לאחר הצלייה. ואין לעשות כן לכתחילה. וגם אצל אחרים, אם לא קרעו הכבד, יש לקרעו.

האם זה נכון שבכבדים של עוף במסעדות, מספיק הקריעה שמתבצעת ע״י השיפוד? ה' טבת תשע"ד / 8 בדצמבר 2013

הקריעה שעל ידי השיפוד, אין בה די כדי להכשיר את הכבד לכתחילה. ואף המיקלים בזה באופן שאכלו צלוי, היקלו דוקא כשמנקבו כמה פעמים, ולא בניקב פעם אחת על ידי השיפוד.

האם צריך רשת נפרדת להכנת הכבד (מהחשש שהדם מטריף את הרשת)? ה' טבת תשע"ד / 8 בדצמבר 2013

למנהג הספרדים, מותר להשתמש ברשת של הכבד לצליית דברים אחרים בלי לחוש כלל לדם שנבלע ברשת מן הכבד.

ולמנהג האשכנזים יש מחלוקת בדבר, כי הרמ"א בסימן עו כתב להחמיר בזה לגבי השיפוד שתוחבים בו את הבשר או את הכבד. שיש ללבנו לפני שישתמשו בו שוב. ולפי זה, כתב בדרכי תשובה (בסימן עג) בשם ספר ברית מלח, שיש להחמיר בזה גם לגבי רשת. אולם הגאון מטשעבין כתב (בירחון הפרדס שנה כה סי' פח) שאין להחמיר בזה אלא דוקא בשיפוד, שהבשר נתחב בו בכוח, אבל ברשת יש להקל. (והובאו דבריו בילקוט יוסף חלק יורה דעה עמוד תקמב).

כלי אוכל שהשתמשו בהם לצורך צלייה של כבר, כגון רשת של מנגל, מה דינה, לגבי שמוש במאכלים אחרים, האם היא צריכה לעבור הכשר?
כמו כן מה הדין לגבי מחבת שטגנו בו כבד שלא עבד צלייה? י"א חשון תשע"ד / 15 באוקטובר 2013

מחבת שטיגנו בה כבד ללא צלייה, נאסרה מבליעת דם, ולכן יש להכשירה כדין, על ידי הגעלה. (עיין יחוה דעת ח"א סימן ז).הרשת שצלו עליה כבד, מותר להשתמש בה אחר כך לכל דבר. ולמנהג האשכנזים יש מחמירים בזה.

איך מניחים אותו על הגז, על האש, שהכל נוטף דם לכירים, או איך? ב' חשון תשע"ד / 6 באוקטובר 2013

אם צולים את הכבד על רשת שעל כיריים של גאז, יש להניח הרשת על הכיריים, והבשר נוטף על גבי הכירה. ויכולים לעטוף את הכיריים בנייר אלומיניום לשמור על הנקיון.

בהקשר למה שכתבתם, שיש בעיה עם הכבד באולמות, באופן שאינו חתוך שתי וערב. לא כ"כ הבנתי שהרי בהדיא כתב הרמ"א (סימן ע"ג סע' א) שכל ענייו הקריעה הוא כאשר הכבד שלם, אבל אם הכבד חתוך א"צ כלום. וכמדומה אני שרוב הכבדים המשווקים הינם חתוכים ולא שלמים? ב' חשון תשע"ד / 6 באוקטובר 2013

רוב מוחלט של הכבדים המשווקים הינם שלמים ולא חתוכים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה