הלכה ליום רביעי ו' טבת תשע"ז 4 בינואר 2017

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

חסיבה בת ימנה ז״ל

שנפטרה ביום ג׳ באדר
ת.נ.צ.ב.ה

הוקדש על ידי

פלוני

דין הכשרת הכבד

הכבד הנמכר בזמנינו
הכבד, בין אם הוא כבד עוף ובין אם הוא כבד בקר, נמכר בחנויות כשאינו מוכשר, משום שאי אפשר להכשיר את הכבד על ידי מליחה כלל, אלא על ידי צליה. ואפילו אם יקרע את הכבד, אין לו תקנה על ידי מליחה, משום שהכבד כולו מלא דם, ויש בו סמפונות סגורות מלאות דם, ולכן אין לו היתר אלא כדלהלן:

אופן הכשרת הכבד
קודם הצלייה, יש לקרוע את הכבד, דהיינו לעשות בו שני חתכים (עמוקים דיים בכדי שיגיע לסמפונות) שתי וערב (לאורך ולרוחב) לכל ארכו ורחבו של הכבד, מלמעלה למטה, ומימין לשמאל, (כלומר, במאונך ובמאוזן, שתי וערב). ונוהגים לפזר עליו מעט מלח, (ומכל מקום אף אם לא פיזרו עליו מלח כלל, הדבר אינו מעכב בדיעבד), וצולים את הכבד, כאשר מקום החיתוך (מקום חיתוך השתי וערב) מונח כלפי מטה (לצד האש), ואז זב ממנו הדם, ואחר הצלייה הוא מותר באכילה.

הכבד המוגש במסעדות ובאולמות
ובאולמות שמחה, או במסעדות, שמגישים כבד צלוי כשאינו חתוך שתי וערב מפני שרוצים לשמור על מראה יפה יותר של הכבד, (וגם מטגנים אותו או מבשלים אותו כשהוא אינו חתוך, מה שגורם מבחינה הלכתית לבעיה מורכבת יותר), יש בזה מכשול, (ואין להתפעל ממה שיש כשרות לאולם או למסעדה, שאף על פי כן מצויים המכשולות בעניין הלב והכבד, וכבר העירו על כך כמה תלמידי חכמים, והסכים עמם הגאון רבי שלום משאש ז"ל).

משך הצלייה, ושטיפת הכבד
וכשצולה את הכבד, יש לצלותו עד שיהיה ראוי לאכילה, ואז הוא מותר באכילה, ואף על פי שעדיין נראה שזב ממנו דם, אין בכך כלום, כי דם זה אינו אסור באכילה אחר שכבר נצלה הכבד עד שיהיה ראוי לאכילה. ואף אין צורך לשטוף את הכבד אחר הצלייה מהדם שנמצא על פניו, אולם למנהג האשכנזים יש שמחמירים לשטפו אחר צלייתו. ומכל מקום הדבר אינו מעכב בדיעבד.

ובהלכה הבאה נבאר, אם מותר לבשל אחר כך את הכבד, או לחממו.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה הכוונה "יקרענו אחר צליה" האם הכוונה שיקרענו לאחר שהוא כבר צלוי כאשר כבר אין דם? ומה הדין כאשר לא קרעו אותו כלל? כ"ח תשרי תשע"ח / 18 באוקטובר 2017

יקרע אותו לאחר הצלייה. ואם לא קרע אותו אסור לאכול ממנו.

האם לאחר הצלייה (כפישהוסבר לעיל לאחר המלחתו ולאחר שחותכים שתי וערב) בגריל רגיל אין בעיה לבשל את הכבד על הגז? ח' אלול תשע"ז / 30 באוגוסט 2017

אם מזמן השחיטה, לא עברו שלושה ימים על הכבד, מותר לבשלו לאחר הצלייה. ואם עברו שלושה ימים, אין לבשלו אפילו לאחר צלייה. ואם היה קפוא, ולא עברו שלושה ימים שהוא מופשר, גם כן יש להקל בזה.

האם יש צורך לחתוך שתי וערב גם כבד עוף שהוא קטן? או שכאשר מדובר על חיתוך מדובר על כבד בקר שהוא גדול? כ"ד אייר תשע"ז / 20 במאי 2017

יש לחתוך שתי וערב גם בכבד עוף קטן

האם בצליית הכבד או הלבבות חובה להשתמש במלח גס או אפשר גם במלח דק? ד' אייר תשע"ז / 30 באפריל 2017

אם צולה אותו, יוכל להשתמש רק במלח שלחן שלנו

איך אפשר להכשיר כבד אווז, שכולו נוטף שומן ולא דם? ל' ניסן תשע"ז / 26 באפריל 2017

יש להכשירו בצליה. שסוף סוף נפלט ממנו גם דם, ועוד, שהדם שבתוכו נצמת על ידי הצלייה ושוב אינו יוצא ואז מותר לאוכלו.
אך יש לדעת שכבד אווז מיצור רגיל, יש להזהר מלאוכלו. ורק כבד אווז מגידול מיוחד שנעשה תחת השגחה טובה, הן באופן הלעטת האווזות, והן במזון שהלעיטוהו בהם, והן בבדיקת הוושט, המיקלים לאוכלו יש להם על מה שיסמכו.

האם מותר לצלות כבד במנגל חשמלי? ט' אדר תשע"ז / 7 במרץ 2017

מותר לצלות כבד במנגל חשמלי בלי חשש.

לגבי שטיפת הכבד, מה הדין לכתחילה לספרדים (לא ממדת חסידות)? ט' טבת תשע"ז / 7 בינואר 2017

לספרדים לכתחילה אין צריך לשוטפו.

האם מותר לבשל את הכבד על רשת בתנור, בתוכנית של גריל, כאשר יש תבנית מתחתיו לקלוט את הנוזלים? ט' טבת תשע"ז / 7 בינואר 2017

מותר לעשות כן. וכן פסק בילקוט יוסף סימן עג.

לצערנו לא ידענו שצריך לחתוך את הכבד, ועד היום צלינו את הכבד ללא חתכים.
בדיעבד האם החתך מעכב? או שאפשר בדיעבד למצוא התר לכבד לא חתוך? במידה ואוכלים בחוץ או אצל אחרים? ה' טבת תשע"ד / 8 בדצמבר 2013

כבד שלא קרעו לצלאו, יקרענו לאחר הצלייה. ואין לעשות כן לכתחילה. וגם אצל אחרים, אם לא קרעו הכבד, יש לקרעו.

האם זה נכון שבכבדים של עוף במסעדות, מספיק הקריעה שמתבצעת ע״י השיפוד? ה' טבת תשע"ד / 8 בדצמבר 2013

הקריעה שעל ידי השיפוד, אין בה די כדי להכשיר את הכבד לכתחילה. ואף המיקלים בזה באופן שאכלו צלוי, היקלו דוקא כשמנקבו כמה פעמים, ולא בניקב פעם אחת על ידי השיפוד.

האם צריך רשת נפרדת להכנת הכבד (מהחשש שהדם מטריף את הרשת)? ה' טבת תשע"ד / 8 בדצמבר 2013

למנהג הספרדים, מותר להשתמש ברשת של הכבד לצליית דברים אחרים בלי לחוש כלל לדם שנבלע ברשת מן הכבד.

ולמנהג האשכנזים יש מחלוקת בדבר, כי הרמ"א בסימן עו כתב להחמיר בזה לגבי השיפוד שתוחבים בו את הבשר או את הכבד. שיש ללבנו לפני שישתמשו בו שוב. ולפי זה, כתב בדרכי תשובה (בסימן עג) בשם ספר ברית מלח, שיש להחמיר בזה גם לגבי רשת. אולם הגאון מטשעבין כתב (בירחון הפרדס שנה כה סי' פח) שאין להחמיר בזה אלא דוקא בשיפוד, שהבשר נתחב בו בכוח, אבל ברשת יש להקל. (והובאו דבריו בילקוט יוסף חלק יורה דעה עמוד תקמב).

כלי אוכל שהשתמשו בהם לצורך צלייה של כבר, כגון רשת של מנגל, מה דינה, לגבי שמוש במאכלים אחרים, האם היא צריכה לעבור הכשר?
כמו כן מה הדין לגבי מחבת שטגנו בו כבד שלא עבד צלייה? י"א חשון תשע"ד / 15 באוקטובר 2013

מחבת שטיגנו בה כבד ללא צלייה, נאסרה מבליעת דם, ולכן יש להכשירה כדין, על ידי הגעלה. (עיין יחוה דעת ח"א סימן ז).הרשת שצלו עליה כבד, מותר להשתמש בה אחר כך לכל דבר. ולמנהג האשכנזים יש מחמירים בזה.

איך מניחים אותו על הגז, על האש, שהכל נוטף דם לכירים, או איך? ב' חשון תשע"ד / 6 באוקטובר 2013

אם צולים את הכבד על רשת שעל כיריים של גאז, יש להניח הרשת על הכיריים, והבשר נוטף על גבי הכירה. ויכולים לעטוף את הכיריים בנייר אלומיניום לשמור על הנקיון.

בהקשר למה שכתבתם, שיש בעיה עם הכבד באולמות, באופן שאינו חתוך שתי וערב. לא כ"כ הבנתי שהרי בהדיא כתב הרמ"א (סימן ע"ג סע' א) שכל ענייו הקריעה הוא כאשר הכבד שלם, אבל אם הכבד חתוך א"צ כלום. וכמדומה אני שרוב הכבדים המשווקים הינם חתוכים ולא שלמים? ב' חשון תשע"ד / 6 באוקטובר 2013

רוב מוחלט של הכבדים המשווקים הינם שלמים ולא חתוכים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

באחת ההלכות הקודמות ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מא......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

------------------------------------------ עם כל בית ישראל אנו אבלים על פטירתו של האדם הגדול בענקים רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן בן גיטל פייגא זצ"ל ת.נ.צ.ב.ה. ----------------------------------------- במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת ......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים להדלקת נרות חנוכה

כשמדליק נרות חנוכה צריך לדאוג שיהיה בנר די שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו, וכן אם מדליק בנרות של שעווה, צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן הדלקתם אחר צאת הכוכבים (ומצויים נרות צבעוניים המותאמים במיוחד למנורות חנוכה קטנות, ואינם דולקים חצי שעה, ויש להיזהר......

לקריאת ההלכה

תענית עשירי בטבת

מחר הוא יום תענית "עשרה בטבת". ולכן נדבר מענינו של יום עשירי בטבת ביום עשירי לחודש טבת, סמך מלך בבל על ירושלים כדי להחריבה, כמו שנאמר בספר יחזקאל (פרק כד) "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי (הוא חודש טבת) בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר, בֶּן אָדָ......

לקריאת ההלכה


המשך דיני קדימה בברכות

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש אופנים שיש לתת עדיפות לברך על מאכל מסוים לפני חברו, מפני חשיבות אותו מאכל, כגון שהוא משבעת המינים וכפי שביארנו. וכעת נבאר שיש אופנים שיש להקדים ברכה מסוימת, לא מפני חשיבות המאכל, אלא מפני עניין הברכה. כלל יש בידינו, שככל שהברכה "מבוררת" יותר, כך היא חשובה יותר. ......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם חובה להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב?

תשובה: בגמרא במסכת חולין (דף קה.) אמר מר עוקבא (שם חכם), אבא שלי, כשהיה אוכל בשר, לא היה אוכל גבינה אלא למחרת, ואילו אני, באותה סעודה איני אוכל בשר ואחר כך גבינה, אבל לסעודה אחרת אני אוכל גבינה. וכתב הרי"ף, שמכאן אנו למדים, שאין לאכול גבינה אחר בשר, אלא אם ישהה שיעור שבין סעודה לסעודה. (וע......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה בערב שבת

הקדמת תפלת המנחה להדלקת הנרות טוב להחמיר להתפלל תפלת מנחה בערב שבת חנוכה, קודם הדלקת הנרות, מפני שתפילת מנחה, תקנו אבותינו להתפלל אותה, כנגד קרבן התמיד של בין הערביים, שהיו מקריבים בבית המקדש, והדלקת הנרות היא זכר לנס שנעשה במנורת בית המקדש. וסדר העבודה בבית המקדש היה, שהקדימו את הקרבת קרבן התמיד ל......

לקריאת ההלכה

חודש שבט - שיהיה המאכל לפניו בשעה שמברך

בשבוע הבא, ביום רביעי (מיום שלישי בלילה ליל רביעי), יחול יום ט"ו בשבט. ולכן אנו פותחים כמנהגינו בלימוד הלכות ברכות הנהנין, כלומר, ברכות שתיקנו חז"ל לברכן על הנאות האדם בעולם. ונבאר הלכות שנתבארו כבר בשנים קודמות, ובתוספת הלכות אקטואליות. ועתה נבאר את הדין, שיש לברך על מאכל, רק כאשר הוא ......

לקריאת ההלכה