הלכה ליום רביעי ו' טבת תשע"ז 4 בינואר 2017

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

חסיבה בת ימנה ז״ל

שנפטרה ביום ג׳ באדר
ת.נ.צ.ב.ה

הוקדש על ידי

פלוני

דין הכשרת הכבד

הכבד הנמכר בזמנינו
הכבד, בין אם הוא כבד עוף ובין אם הוא כבד בקר, נמכר בחנויות כשאינו מוכשר, משום שאי אפשר להכשיר את הכבד על ידי מליחה כלל, אלא על ידי צליה. ואפילו אם יקרע את הכבד, אין לו תקנה על ידי מליחה, משום שהכבד כולו מלא דם, ויש בו סמפונות סגורות מלאות דם, ולכן אין לו היתר אלא כדלהלן:

אופן הכשרת הכבד
קודם הצלייה, יש לקרוע את הכבד, דהיינו לעשות בו שני חתכים (עמוקים דיים בכדי שיגיע לסמפונות) שתי וערב (לאורך ולרוחב) לכל ארכו ורחבו של הכבד, מלמעלה למטה, ומימין לשמאל, (כלומר, במאונך ובמאוזן, שתי וערב). ונוהגים לפזר עליו מעט מלח, (ומכל מקום אף אם לא פיזרו עליו מלח כלל, הדבר אינו מעכב בדיעבד), וצולים את הכבד, כאשר מקום החיתוך (מקום חיתוך השתי וערב) מונח כלפי מטה (לצד האש), ואז זב ממנו הדם, ואחר הצלייה הוא מותר באכילה.

הכבד המוגש במסעדות ובאולמות
ובאולמות שמחה, או במסעדות, שמגישים כבד צלוי כשאינו חתוך שתי וערב מפני שרוצים לשמור על מראה יפה יותר של הכבד, (וגם מטגנים אותו או מבשלים אותו כשהוא אינו חתוך, מה שגורם מבחינה הלכתית לבעיה מורכבת יותר), יש בזה מכשול, (ואין להתפעל ממה שיש כשרות לאולם או למסעדה, שאף על פי כן מצויים המכשולות בעניין הלב והכבד, וכבר העירו על כך כמה תלמידי חכמים, והסכים עמם הגאון רבי שלום משאש ז"ל).

משך הצלייה, ושטיפת הכבד
וכשצולה את הכבד, יש לצלותו עד שיהיה ראוי לאכילה, ואז הוא מותר באכילה, ואף על פי שעדיין נראה שזב ממנו דם, אין בכך כלום, כי דם זה אינו אסור באכילה אחר שכבר נצלה הכבד עד שיהיה ראוי לאכילה. ואף אין צורך לשטוף את הכבד אחר הצלייה מהדם שנמצא על פניו, אולם למנהג האשכנזים יש שמחמירים לשטפו אחר צלייתו. ומכל מקום הדבר אינו מעכב בדיעבד.

ובהלכה הבאה נבאר, אם מותר לבשל אחר כך את הכבד, או לחממו.

שאלות ותשובות על ההלכה

יש לי כיריים חשמליות, האם אני יכול לטגן את הכבד במחבת ולאחר מכן להכשיר את המחבת? י"ד שבט תשע"ח / 30 בינואר 2018

הכבד, אין לו הכשר אלא בצלייה. ולכן אסור בהחלט לטגן אותו במחבת, גם אם תכשיר אחר כך את המחבת

מה הכוונה "יקרענו אחר צליה" האם הכוונה שיקרענו לאחר שהוא כבר צלוי כאשר כבר אין דם? ומה הדין כאשר לא קרעו אותו כלל? כ"ח תשרי תשע"ח / 18 באוקטובר 2017

יקרע אותו לאחר הצלייה. ואם לא קרע אותו אסור לאכול ממנו.

האם לאחר הצלייה (כפישהוסבר לעיל לאחר המלחתו ולאחר שחותכים שתי וערב) בגריל רגיל אין בעיה לבשל את הכבד על הגז? ח' אלול תשע"ז / 30 באוגוסט 2017

אם מזמן השחיטה, לא עברו שלושה ימים על הכבד, מותר לבשלו לאחר הצלייה. ואם עברו שלושה ימים, אין לבשלו אפילו לאחר צלייה. ואם היה קפוא, ולא עברו שלושה ימים שהוא מופשר, גם כן יש להקל בזה.

האם יש צורך לחתוך שתי וערב גם כבד עוף שהוא קטן? או שכאשר מדובר על חיתוך מדובר על כבד בקר שהוא גדול? כ"ד אייר תשע"ז / 20 במאי 2017

יש לחתוך שתי וערב גם בכבד עוף קטן

האם בצליית הכבד או הלבבות חובה להשתמש במלח גס או אפשר גם במלח דק? ד' אייר תשע"ז / 30 באפריל 2017

אם צולה אותו, יוכל להשתמש רק במלח שלחן שלנו

איך אפשר להכשיר כבד אווז, שכולו נוטף שומן ולא דם? ל' ניסן תשע"ז / 26 באפריל 2017

יש להכשירו בצליה. שסוף סוף נפלט ממנו גם דם, ועוד, שהדם שבתוכו נצמת על ידי הצלייה ושוב אינו יוצא ואז מותר לאוכלו.
אך יש לדעת שכבד אווז מיצור רגיל, יש להזהר מלאוכלו. ורק כבד אווז מגידול מיוחד שנעשה תחת השגחה טובה, הן באופן הלעטת האווזות, והן במזון שהלעיטוהו בהם, והן בבדיקת הוושט, המיקלים לאוכלו יש להם על מה שיסמכו.

האם מותר לצלות כבד במנגל חשמלי? ט' אדר תשע"ז / 7 במרץ 2017

מותר לצלות כבד במנגל חשמלי בלי חשש.

לגבי שטיפת הכבד, מה הדין לכתחילה לספרדים (לא ממדת חסידות)? ט' טבת תשע"ז / 7 בינואר 2017

לספרדים לכתחילה אין צריך לשוטפו.

האם מותר לבשל את הכבד על רשת בתנור, בתוכנית של גריל, כאשר יש תבנית מתחתיו לקלוט את הנוזלים? ט' טבת תשע"ז / 7 בינואר 2017

מותר לעשות כן. וכן פסק בילקוט יוסף סימן עג.

לצערנו לא ידענו שצריך לחתוך את הכבד, ועד היום צלינו את הכבד ללא חתכים.
בדיעבד האם החתך מעכב? או שאפשר בדיעבד למצוא התר לכבד לא חתוך? במידה ואוכלים בחוץ או אצל אחרים? ה' טבת תשע"ד / 8 בדצמבר 2013

כבד שלא קרעו לצלאו, יקרענו לאחר הצלייה. ואין לעשות כן לכתחילה. וגם אצל אחרים, אם לא קרעו הכבד, יש לקרעו.

האם זה נכון שבכבדים של עוף במסעדות, מספיק הקריעה שמתבצעת ע״י השיפוד? ה' טבת תשע"ד / 8 בדצמבר 2013

הקריעה שעל ידי השיפוד, אין בה די כדי להכשיר את הכבד לכתחילה. ואף המיקלים בזה באופן שאכלו צלוי, היקלו דוקא כשמנקבו כמה פעמים, ולא בניקב פעם אחת על ידי השיפוד.

האם צריך רשת נפרדת להכנת הכבד (מהחשש שהדם מטריף את הרשת)? ה' טבת תשע"ד / 8 בדצמבר 2013

למנהג הספרדים, מותר להשתמש ברשת של הכבד לצליית דברים אחרים בלי לחוש כלל לדם שנבלע ברשת מן הכבד.

ולמנהג האשכנזים יש מחלוקת בדבר, כי הרמ"א בסימן עו כתב להחמיר בזה לגבי השיפוד שתוחבים בו את הבשר או את הכבד. שיש ללבנו לפני שישתמשו בו שוב. ולפי זה, כתב בדרכי תשובה (בסימן עג) בשם ספר ברית מלח, שיש להחמיר בזה גם לגבי רשת. אולם הגאון מטשעבין כתב (בירחון הפרדס שנה כה סי' פח) שאין להחמיר בזה אלא דוקא בשיפוד, שהבשר נתחב בו בכוח, אבל ברשת יש להקל. (והובאו דבריו בילקוט יוסף חלק יורה דעה עמוד תקמב).

כלי אוכל שהשתמשו בהם לצורך צלייה של כבר, כגון רשת של מנגל, מה דינה, לגבי שמוש במאכלים אחרים, האם היא צריכה לעבור הכשר?
כמו כן מה הדין לגבי מחבת שטגנו בו כבד שלא עבד צלייה? י"א חשון תשע"ד / 15 באוקטובר 2013

מחבת שטיגנו בה כבד ללא צלייה, נאסרה מבליעת דם, ולכן יש להכשירה כדין, על ידי הגעלה. (עיין יחוה דעת ח"א סימן ז).הרשת שצלו עליה כבד, מותר להשתמש בה אחר כך לכל דבר. ולמנהג האשכנזים יש מחמירים בזה.

איך מניחים אותו על הגז, על האש, שהכל נוטף דם לכירים, או איך? ב' חשון תשע"ד / 6 באוקטובר 2013

אם צולים את הכבד על רשת שעל כיריים של גאז, יש להניח הרשת על הכיריים, והבשר נוטף על גבי הכירה. ויכולים לעטוף את הכיריים בנייר אלומיניום לשמור על הנקיון.

בהקשר למה שכתבתם, שיש בעיה עם הכבד באולמות, באופן שאינו חתוך שתי וערב. לא כ"כ הבנתי שהרי בהדיא כתב הרמ"א (סימן ע"ג סע' א) שכל ענייו הקריעה הוא כאשר הכבד שלם, אבל אם הכבד חתוך א"צ כלום. וכמדומה אני שרוב הכבדים המשווקים הינם חתוכים ולא שלמים? ב' חשון תשע"ד / 6 באוקטובר 2013

רוב מוחלט של הכבדים המשווקים הינם שלמים ולא חתוכים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

החמץ והקטניות בפסח – שנת התשע"ח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ח) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ח

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

"מרור" "שולחן עורך" "צפון" – אזהרת מרן זצ"ל - והבהרה בענין סיגריות אלקטרוניות בפסח

--------------------------- הבהרה: בענין מה שפרסמנו, כי לדעת מרן זצ"ל מותר להשמש בפסח בסיגריות רגילות (מלבד הבעיה הכללית בעישון סיגריות בכל ימות השנה, כי הן מסוכנות לבריאות). יש לציין כי לפי מה שנתפרסם, בסיגריות אלקטרוניות יש חשש תערובת חמץ. ונתברר שטעם הנוזל בתוכן אינו פגום כלל (רק שאי אפשר......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בהלכות הקודמות הזכרנו שאין להשתמש בפסח בכלי חמץ, מפני שהם בלועים מחמץ כמו שהסברנו. והנה דיני הכשר כלים לפסח הם קשים גם מבחינה הלכתית וגם מבחינה מעשית, ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל סידר לנו בחבוריו ובשעוריו את דיני הכשרת הכלים לחג הפסח. בזמנינו, שאנו חיים בדורות של שפע שמשפיע ה' ......

לקריאת ההלכה

זהירות בעניני חמץ

איסור אכילת והנאה מן החמץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי חג הפסח "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". ובגמרא במסכת פסחים (דף כא: ועוד), למדו רבותינו ממדרש הפסוקים, שהחמץ בפסח אסור באכילה, וכמו כן הוא אסור בהנאה, שאפילו אם הוא אינו אוכל מן החמץ בפסח, אס......

לקריאת ההלכה