הלכה ליום שני י"ב אייר תשע"ז 8 במאי 2017

הכנת תה בשבת

בהלכה הקודמת כתבנו שמותר לסחוט לימונים בשבת ביד, לא על ידי כלי, משום שאין דין סחיטת הלימון כדין סחיטת שאר הפירות בשבת, גם הזכרנו מה שכתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שאף על פי שמותר מעיקר הדין לסחוט לימון בשבת, מכל מקום נכון לחוש לדברי המחמירים בסחיטת לימון לתוך כלי ריק, ולכן יש לשים בכוס ראשית כל את הסוכר, ואחר כך לסחוט את הלימון על הסוכר, ומיץ הלימון ייספג ויבלע בסוכר, שבאופן כזה לכל הדעות מותר לסחוט לימון בשבת. והסברנו את נימוקי הדברים כפי שניתן ללמוד שם.

אולם כתב מרן הרב זצ"ל, שאף על פי שמבחינת מלאכת סוחט אין איסור לסחוט לימונים ביום השבת, מכל מקום הבא לסחוט לימון על גבי תה או תבשיל אחר רותח בשבת, עלול להיכשל באיסור בישול בשבת, שהרי המשקה היוצא מן הלימון מתבשל כאשר הוא נוגע בתה או בתבשיל הרותח, ולפיכך הרוצה להכין בשבת תה עם לימון, נכון שינהג כך:
לפני הכנת התה, יערה (ישפוך) את המים הרותחים לתוך כלי אחר ריק, ואז יהיה למים דין "כלי שני", דהיינו שאין המים נמצאים ב"כלי ראשון" שבו הם רתחו, שאז הם בודאי גורמים לבישול מה שיתערב בהם, אלא הם נמצאים ב"כלי שני". ואחר כך יוכל לערות מים אלה לתוך הכלי השלישי שבו נמצאים כבר תמצית הלימון והתה.

ובאופן כזה, שמכין את התה על ידי עירוי מכלי שני לתוך הכוס שנמצא בה התה והסוכר והלימון, מותר להכין תה בשבת אפילו על ידי שקית תה שלא נתבשלה כבר מערב שבת, משום שעירוי מכלי שני אינו גורם לבישול עלי התה האסור בשבת. אולם לשים את עלי התה בתוך כלי שני ממש, אסור בשבת, לפי שכלי שני גורם לבישול עלי התה, אבל עירוי מכלי שני אינו גורם לבישול עלי התה, האסור בשבת, ואם ירצה ה' נאריך בדיני בישול בשבת בעתיד.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

הלכות שבת לפי סדר השלחן ערוך - סימן שי"ח - דיני כלי ראשון ושני

אורך השיעור: 1:16:01         הורד     (34.80 MB)

הלכות שבת לפי סדר השלחן ערוך - סימן שי"ח - דיני כלי ראשון ושני - נוסף

אורך השיעור: 53:36         הורד     (24.50 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

מה לגבי איסור בורר בעצם הכנת תה עם שקית תה. הרי מי שטובל ומושך את שקית התה לשם הוצאת הצבע, עובר על בורר. (כדין משמרת במסכת שבת דף קלט)
משמע מדברי מרן בילקוט יוסף, שיש בעיה בכך, אמנם מרן שליט"א לא הרחיב שם,
האם ניתן לבדוק עניין זה, ולקבל תשובה ברורה בנושא? י"ח אייר תשע"ז / 14 במאי 2017

מותר להוציא את שקית התה מהתה בשבת, ואין בזה איסור משום בורר, וכמו שכתב מרן זצ"ל בחזון עובדיה שבת ח"ד עמוד שפב.

ידוע שבזמנינו עלי התה קלויי בתנור, ואם ככה מותר לבשלם אפילו בכלי שני שהרי אין בישול אחר קליה. י"ב אייר תשע"ז / 8 במאי 2017

מקור דברינו בשו"ת יביע אומר ח"ז, ושם כתב מרן זצ"ל לכתחילה לשים בכלי שלישי, או בעירוי מכלי שני כמו שכתבנו. ושם לא נגע בענין זה שכתבתם שבזמנינו הם קלויים. ויתכן שאין זה דבר מוחלט בכל עלי התה. ובפרט באותם שיש בהם תוספות, שבזה שמענו מהגאון רבי דוד יוסף שליט"א שיש להחמיר אפילו לגבי קפה עם וניל וכדומה. ומה שכתב מרן זצ"ל בכמה מקומות להקל לגבי קפה מאחר והוא קלוי, הרי הקפה ראוי למאכל גם בלי בישול, כמו שהביא מרן זצ"ל בכמה מקומות בשם הגאון מהר"י פראג'י ועוד, שהקפה ראוי לאכלו כמות שהוא וטעמו ערב וכו'. מה שאין כן לגבי התה. ונכון הוא שיש מקום לצדד להקל בזה גם לגבי תה, מכל מקום נכון יותר להורות כמו שכתבנו, מכמה טעמים. ובפרט שמנהג האשכנזים להחמיר אפילו בתה.

בהלכות בורר כתבתם, שסחיטת לימון על היד כדי שהגרעינים ישארו ביד, יש בו משום בורר.
האם לא ניתן להגיד שהבוררים את האוכל ( המיץ), מתוך הפסולת (חרצנים), ולהתיר זאת? י"ג טבת תשע"ב / 8 בינואר 2012

מכיון שמה שנשאר בידו הוא הדבר שאותו הוא בורר, (כמו שכתבנו לגבי שפיכת השמן שבקופסת שימורים של דגים, שנחשב הדבר כבורר אוכל מתוך פסולת, משום שמה שנשאר בידו נחשב לדבר שאותו הוא בורר), אף על פי שעיקר כוונתו למה שנופל בקערה, נחשב הדבר לבורר פסולת מתוך אוכל. ולכן הורה מרן הרב שליט"א, להמנע מכך.

אם התשמתשתי בשקית תה בכלי שלישי, האם מותר לי להכין מייד באותו שקית תה עוד כוס תה ובה אשתמש בכלי שני ?
האם זה נחשב עדין בישול משום שכבר השקית לכאורה נתבשלה כבר. י"ב שבט תשע"א / 17 בינואר 2011

שלום רב!

מאחר שבכלי שלישי אנו אומרים שאין בישול, לא ניתן שוב להחשיב את התה למבושל ולהקל בבישול בכלי ראשון וכדומה.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" – התשע"ח

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

דין שמיעת פרשת זכור

בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרבה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ח, נקרא בפרשת תצוה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת זכור" (ומקומה של פרשת זכור הו......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

דילוג בקריאת המגילה

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה


ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים בשנה זו, יחולו בסוף שבוע הבא. יום תענית אסתר יחול ביום רביעי, ואחריו ביום חמישי יום פורים ברוב המקומות, ובירושלים יחול פורים ביום שישי. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנ......

לקריאת ההלכה

שמחת יום הפורים – הנהגת מרן זצ"ל בפורים

מצוה להרבות בסעודת פורים, ולכתחילה צריך לאכול פת (לחם) בסעודה זו. כתב הרמב"ם (פרק ב מהלכות מגילה הט"ו) כיצד חובת סעודה זו? שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו, וישתה יין עד שישתכר וירדם בשכרותו. ומצוה לאכול בסעודה זו בשר בהמה דוקא. וכתב המאירי (מגילה ז:) חייב אדם להרבות בשמחה בפ......

לקריאת ההלכה

מצות סעודת פורים בשנה זו (התשע"ח)

-------------------------- עם כל בית ישראל אנו אבלים על פטירתו של אחד מגדולי הדור, הגאון רבי שמואל אוירבך זצ"ל, אשר שקד כל ימיו על התורה ועל העבודה בדבקות, ונפטר מן העולם בלא להניח אחריו בנים, נטל כל חמודות שבעולם והלך לו. ת.נ.צ.ב.ה.  -------------------------- סעודת פורים בלילה שו......

לקריאת ההלכה

מגילת "אסתר"

כבר למדנו, שחייב כל אדם בקריאת מגילת אסתר ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולחזור ולקרותה ביום, שנאמר "אלהי, אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי", ופסוק זה הנאמר בספר תהילים (פרק כב), מתחיל במילים "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא במסכת יומא (כט.) שאסתר נמשלה לאילת השחר. מגיל......

לקריאת ההלכה