הלכה ליום ראשון ט"ז חשון תשע"ח 5 בנובמבר 2017

שטיפת הפנים והפה

שאלה: מנהגי בכל בוקר, שאני נוטלת ידיים, מתפללת שחרית, ואחר כך שוטפת פנים לקראת היציאה מהבית. האם אני נוהגת כשורה?

תשובה: במסכת שבת (דף נ עמוד ב) שנינו, "רוחץ אדם פניו ידיו ורגליו בכל יום בשביל קונו, משום שנאמר, כל פעל ה' למענהו". ופירש רבינו הרמב"ם (פ"ד מהל' תפלה), שלפני תפלת שחרית, צריך אדם לרחוץ את פניו ידיו ורגליו, לכבוד ה' יתברך.

אמנם, יש מרבותינו הראשונים שחלקו על פירוש הרמב"ם בזה. ולפי דבריהם, אין בזה חובה מיוחדת לפני התפלה דוקא. (ראה בבית הבחירה שם, ובהשגות הראב"ד ועוד). נמצא אם כן, לגבי השאלה, אם יש ענין לרחוץ את הפנים קודם התפלה דוקא, שלפי דברי הרמב"ם, יש להקדים את רחיצת הפנים לתפלה, ולפי דברי שאר הראשונים, אין צורך לעשות כן.

ומרן הבית יוסף (סימן צב) כתב, שהעולם לא נהגו כדברי הרמב"ם שכתב שיש "לרחוץ רגליו". וכתב שבודאי לפי מנהג העולם, אין אנו פוסקים כלל כפי פירוש הרמב"ם בזה. וכן כתבו עוד מגדולי הפוסקים (והביאם בספר הלכה ברורה, בסימן ד). אולם כל זה דוקא לגבי רחיצת הרגליים, שלא נהגו להזהר בזה קודם תפלת שחרית, בפרט במקומותינו, שבדרך כלל רגלי האנשים מכוסות, אבל לגבי רחיצת הפנים, נראה שיש להזהר לרחוץ את הפנים קודם תפלת שחרית, וכן ראוי לעשות על פי דברי המקובלים האמתיים.

ובפרט בזמן  הזה, שהורגלנו בעניני נקיות יותר מבדורות הקודמים, ולכן נכון להזהר לרחוץ את הפנים קודם התפלה, וכן לשטוף את הפה, או לצחצח השיניים, קודם התפלה, שלא להראות מגונה בשעת התפלה, ושלא להשתהות עם  דבר המפריע לתפלה. וכלשון מרן השלחן ערוך (בסימן צב ס"ג) שכתב: "צריך קודם התפלה להסיר כל דבר הטורדו". ובבית יוסף (סוף סימן ד) הביא בשם הרב רבינו דוד אבודרהם, "נהגו לרחוץ פיהם, מפני שצריך להזכיר את השם הגדול בקדושה ובטהרה".

לכן לסיכום: נכון להזהר לרחוץ את הפנים ואת הפה קודם תפלת שחרית, ולא להקדים את התפלה לרחיצת הפנים. (מלבד בימי התענית, ובפרט ביום הכפורים). ובדיעבד, מי שהתפלל קודם שרחץ את פניו וכדומה, בודאי שתפלתו תפלה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה