הלכה ליום חמישי ט' אדר תשע"ט 14 בפברואר 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

משה בן יעקב וזוקא ז״ל

רוח ה׳ תנחנו בגן עדן הוא וכל בני ישראל השוכבים עמו בכלל הרחמים והסליחות. נפשו בטוב תלין וזרעו ירש ארץ.
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחת אסולין

שאלה: בגד של ציצית, וכן חוטי הציצית, האם מותר להשליכם לאשפה לאחר שבלו ואין בהם צורך?

תשובה: בברייתא במסכת מגילה (דף כו:) תנו רבנן, "תשמישי מצוה, נזרקין, תשמישי קדושה, נגנזין". כלומר, דבר שיש בו בעצמותו קדושה (תשמישי קדושה), אסור להשליכו לאשפה, אלא יש לגונזו. אבל דבר שאין בעצמותו קדושה, (תשמישי מצוה), אין חובה לגונזו, ומותר להשליכו לאשפה.

וכן מבואר שם בברייתא: "אלו הן תשמישי מצוה: סוכה, לולב, שופר וציצית". כלומר, כל אותם הדברים שעושים על ידם מצוה, אבל אין בעצמותם קדושה, הרי הם בכלל "תשמישי מצוה", ומותר להשליכם. ולכן, שופר שהתקלקל, וכן לולב, אחרי ימי הסוכות, מותר להשליכם, ואין צורך לגונזם. אבל דבר שיש בעצמותו קדושה, כגון תפילין ומזוזות, אסור להשליכם אפילו אם נפסלו למצותם, ויש לגוזנם.

ומכאן לכאורה שגם הציצית, שהיא "תשמיש מצוה", אין חיוב לגונזה, ומותר להשליכה לאשפה. וכן פסק הרמב"ם (פ"ג מהל' ציצית) ומרן השלחן ערוך (סימן כא) בזו הלשון: חוטי הציצית שנפסקו, יכול לזורקן לאשפה, מפני שהיא מצוה שאין בגופה קדושה.

ובכל זאת מוסיף מרן השלחן ערוך, שכל זמן שחוטי הציצית עדיין מחוברים לבגד, אסור להשתמש בהם תשמיש של חול, כגון לקשור בהם איזה דבר, משום שיש בזה בזוי מצוה, ורק לאחר שנפסקו, כלומר, נקרעו, מותר להשתמש בהם תשמיש של חול או להשליכם.

והרמ"א, הוסיף על דברי מרן השלחן ערוך, שמכל מקום יש אומרים שאין לנהוג בהם מנהג בזיון אפילו אחרי שנפסקו, וסיים את דבריו: "והמחמיר ומדקדק במצוות, תבא עליו ברכה".

ולמעשה, רבו הדעות בענין זה, כי יש אומרים שיש להחמיר בבגד הציצית עצמו שלא להשליכו, ויש מחמירים בזה לענין חוטי הציצית. (ראה בהלכה ברורה שם). וגם מרן השלחן ערוך (בסעיף ב) כתב להחמיר בזה לענין בגד הציצית, "שאין אדם רוצה לקנח עצמו בבגד הציצית, ולא לייחד אותו לתשמיש המגונה". ובפשטות לדעת מרן יש להזהר בזה גם בחוטי הציצית. (וכן כתב מרן החיד"א בברכי יוסף).

ולפיכך נהגו להזהר שלא להשליך חוטי הציצית שנפסקו וכן את בגד הציצית לאשפה, ואם יש צורך להשליכן, מניחם בתוך שקית בפני עצמם, לנהוג בהם כבוד.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ......

לקריאת ההלכה


בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ט) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

פרשת זכור

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ט, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה