הלכה ליום חמישי י"ז תשרי תשפ"ב 23 בספטמבר 2021

חג הסוכות – הנהגת מרן זצ"ל

כל הימים שבין יום טוב ראשון ליום טוב האחרון של חג הפסח, וכן הימים שבין יום טוב ראשון של סוכות ליום טוב האחרון (חג שמיני עצרת), נקראים ימי "חול המועד", ובתורתינו הקדושה נקראו הימים הללו "מקראי קודש", וכן אנו מזכירים אותם בתפלת מוסף "מקרא קודש".

מצוה להרבות בימי חול המועד בלימוד התורה, ובפרט בימי חול המועד סוכות, מצוה גדולה ומעלה נשגבה לעסוק בתורה בסוכה, ואפילו מי שאינו יודע כל כך ללמוד, יעסוק במה שיש לו הבנה, בקריאת ספרי קודש וכיוצא בזה. ויש שמארחים בסוכותיהם תלמידי חכמים שידברו בדברי תורה משמחי לב, כמו שנאמר, פקודי ה' ישרים משמחי לב".
ובגמרא במסכת ראש השנה (דף טז.) דרשו רבותינו, שחייב אדם לקבל פני רבו ברגל. ומכאן נהגו רבים לבקר בבתי רבותיהם.

ומרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל, היה נוהג בצעירותו לקבל פני שני גדולי הדור, הגאון רבי עזרא עטיה, שהיה מורו ורבו, והגאון רבי צבי פסח פראנק, רבה של ירושלים, שממנו קבל מרן זצ"ל את דרכי ההוראה. ולאחר שהיה מרן זצ"ל מבקר בסוכת רבו הגאון רבי עזרא, היה רבי עזרא מחזיר לו ביקור בסוכתו. ופעם אמר לו מרן זצ"ל, מדוע כבודו טרח ובא, השיב לו רבי עזרא עטיה בענותנותו המופלגת, "מצוה על אדם להקביל פני רבו ברגל"! (מפי הגאון רבי דוד יוסף שליט"א).

ובזמן שהיה מרן זצ"ל דר בפתח תקוה, היה מבקר בסוכת רבה של העיר ואב בית הדין, הגאון רבי ראובן כץ זצ"ל, שהיה אוהבו של מרן (כמו שכתבנו בספר אביר הרועים ח"ב), ובעת ההיא היו מבקרים בסוכת רבי ראובן רבים מגדולי התורה, והיה רבי ראובן מושיב את מרן זצ"ל לצדו, לחלוק לו כבוד גדול.

וכל ימי החג היה מרן זצ"ל עוסק בתורה הרבה מאד בשקידה מופלגת, והיה מוצא לו מקום שלא יטרידוהו בני אדם רבים, ושוקד על תלמודו. וגם בימי הזקנה, היה משתדל ועוסק בתורה גם בסוכת ביתו. והיה מצטער שאינו יכול לישון בסוכה, מפני רגישותו הרבה לקור.

בגמרא בתלמוד ירושלמי (פ"ב דמועד קטן ה"ג), אמר רבי אבא בר ממל, אילו היה לי מי שימנה עמי (מי שיצטרף איתי לבטל תקנת חז"ל), הייתי מתיר עשיית מלאכה בחול המועד. כי טעם איסור מלאכה בחול המועד הוא כדי שיהיו אוכלים ושותים "ועוסקים בתורה", אבל עכשיו הם אוכלים ושותים ופוחזים. עד כאן.  ומכאן כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל להוכיח, שיש איסור גדול בשחוק וקלות ראש בחול במועד, יותר מאיסור עשיית מלאכה בו. שכל כוונת התורה בנתינת המועדות הייתה להדבק בה' יתברך ובתורתו ובמצוותיו.

ובספר חמדת ימים, יש סדר לימוד מיוחד לימי חג הסוכות. ונכון ללמוד במסכת סוכה, ובהלכות החג, ובדברים המשמחים את הלב.

שאלות ותשובות על ההלכה

זה נכון שאתה שסיפרת? שהנהגת הרב זצ"ל הייתה, אחרי נשואי בנו הראשון ,שהכלה הראשונה נכנסה לבית, הוא שינה הנהגה , והיה אחרי ברכת הגפן בקידוש לפני שהיה שותה בעצמו , היה מוזג קצת לכוס שיתנו לכולם ואח"כ היה שותה בעצמו? י"ז תשרי תשפ"ב / 23 בספטמבר 2021

לא נכון. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום ראשון (ליל יום שני) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

סחיטת לימונים בשבת

בהלכה הקודמת ביארנו שאסור לסחוט בשבת פירות שיש אנשים שנוהגים לסוחטם לצורך משקה היוצא מהם, וכן ביארנו שמותר לסחוט ביד (ולא על ידי כלי) פירות לתוך תבשיל או מאכל, כגון לסחוט תפוזים על גבי סלט פירות, באופן שהמשקה נבלע ומתערב בתוך הפירות מיד אחרי סחיטתו, משום שאין האיסור לסחוט בשבת אלא כאשר מפרידים מן הפ......

לקריאת ההלכה

הכנת תה בשבת

בהלכה הקודמת כתבנו שמותר לסחוט לימונים בשבת ביד, לא על ידי כלי, משום שאין דין סחיטת הלימון כדין סחיטת שאר הפירות בשבת, גם הזכרנו מה שכתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שאף על פי שמותר מעיקר הדין לסחוט לימון בשבת, מכל מקום נכון לחוש לדברי המחמירים בסחיטת לימון לתוך כלי ריק, ולכן יש לשים בכוס ראשית כל......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה


סחיטת תפוזים בשבת על גבי סלט פירות

בהלכה הקודמת הזכרנו שאסרה התורה לסחוט בשבת זיתים לשמן זית או ענבים ליין. אבל שאר פירות לא נאסרה סחיטתן מן התורה, אלא שחכמים גזרו שלא לסחוט בשבת גם שאר פירות, כגון תותים ורימונים וכדומה. וכן כתבנו שפירות שאין דרך בני אדם לסחטן בשום מקום בעולם, מותר לסחטן בשבת, משום ששורש האיסור לסחוט פירות בשבת הוא מ......

לקריאת ההלכה

מלאכת דש וסחיטה בשבת

ביארנו כבר כמה פעמים, שישנן שלושים ותשע "אבות מלאכות" האסורות לעשותן ביום השבת, ולכל "אב מלאכה" יש "תולדות" הדומות לאותה מלאכה, וגם הן אסורות מן התורה להיעשות ביום השבת. עוד אחת מאבות המלאכות האסורות בשבת היא מלאכת "דש", והדש הוא המפרק (כלומר מפריד) את התבו......

לקריאת ההלכה

סידור הכלים בשעת ברכת המזון

שאלה: האם מותר לי לסדר את הכלים שנותרו על השלחן בשעה שאני מברך ברכת המזון? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טז.), אמרו, שפועלים, שהם עסוקים כל הזמן במלאכתם, אינם יכולים לברך בשעת העבודה את ברכת המזון. ומכאן למד מרן הבית יוסף (בסוף סימן קצא), שאסור לעשות מלאכה בשעה שמברכים ברכת המזון. (וכן מפורש בירוש......

לקריאת ההלכה

משמעות יום ט"ו בשבט - ודברים לליל ט"ו בשבט

הלילה (ליל יום שני), יחול ליל ט"ו בשבט. יום ט"ו בשבט הוא "ראש השנה לאילנות" (ראש השנה דף ב.), ומקובל לחשוב, שכשם שביום א' בתשרי שהוא יום ראש השנה, דנים את כל באי עולם, לחיים או למוות, לעושר או לעוני וכדומה, כמו כן ביום ט"ו בשבט, דנים בשמים על האילנות וקובעים מה יהיה ג......

לקריאת ההלכה