הלכה ליום ראשון י"ח תשרי תשע"ח 8 באוקטובר 2017

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

אברהם בן סילביה, יעקב בן זהרה, אליהו בן פאוזיה

רפואה שלמה לכל חולי עמו ישראל

הוקדש על ידי

פלוני

חג הסוכות – הנהגת מרן זצ"ל

כל הימים שבין יום טוב ראשון ליום טוב האחרון של חג הפסח, וכן הימים שבין יום טוב ראשון של סוכות ליום טוב האחרון (חג שמיני עצרת), נקראים ימי "חול המועד", ובתורתינו הקדושה נקראו הימים הללו "מקראי קודש", וכן אנו מזכירים אותם בתפלת מוסף "מקרא קודש".

מצוה להרבות בימי חול המועד בלימוד התורה, ובפרט בימי חול המועד סוכות, מצוה גדולה ומעלה נשגבה לעסוק בתורה בסוכה, ואפילו מי שאינו יודע כל כך ללמוד, יעסוק במה שיש לו הבנה, בקריאת ספרי קודש וכיוצא בזה. ויש שמארחים בסוכותיהם תלמידי חכמים שידברו בדברי תורה משמחי לב, כמו שנאמר, פקודי ה' ישרים משמחי לב".
ובגמרא במסכת ראש השנה (דף טז.) דרשו רבותינו, שחייב אדם לקבל פני רבו ברגל. ומכאן נהגו רבים לבקר בבתי רבותיהם.

ומרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל, היה נוהג בצעירותו לקבל פני שני גדולי הדור, הגאון רבי עזרא עטיה, שהיה מורו ורבו, והגאון רבי צבי פסח פראנק, רבה של ירושלים, שממנו קבל מרן זצ"ל את דרכי ההוראה. ולאחר שהיה מרן זצ"ל מבקר בסוכת רבו הגאון רבי עזרא, היה רבי עזרא מחזיר לו ביקור בסוכתו. ופעם אמר לו מרן זצ"ל, מדוע כבודו טרח ובא, השיב לו רבי עזרא עטיה בענותנותו המופלגת, "מצוה על אדם להקביל פני רבו ברגל"! (מפי הגאון רבי דוד יוסף שליט"א).

ובזמן שהיה מרן זצ"ל דר בפתח תקוה, היה מבקר בסוכת רבה של העיר ואב בית הדין, הגאון רבי ראובן כץ זצ"ל, שהיה אוהבו של מרן (כמו שכתבנו בספר אביר הרועים ח"ב), ובעת ההיא היו מבקרים בסוכת רבי ראובן רבים מגדולי התורה, והיה רבי ראובן מושיב את מרן זצ"ל לצדו, לחלוק לו כבוד גדול.

וכל ימי החג היה מרן זצ"ל עוסק בתורה הרבה מאד בשקידה מופלגת, והיה מוצא לו מקום שלא יטרידוהו בני אדם רבים, ושוקד על תלמודו. וגם בימי הזקנה, היה משתדל ועוסק בתורה גם בסוכת ביתו. והיה מצטער שאינו יכול לישון בסוכה, מפני רגישותו הרבה לקור.

בגמרא בתלמוד ירושלמי (פ"ב דמועד קטן ה"ג), אמר רבי אבא בר ממל, אילו היה לי מי שימנה עמי (מי שיצטרף איתי לבטל תקנת חז"ל), הייתי מתיר עשיית מלאכה בחול המועד. כי טעם איסור מלאכה בחול המועד הוא כדי שיהיו אוכלים ושותים "ועוסקים בתורה", אבל עכשיו הם אוכלים ושותים ופוחזים. עד כאן.  ומכאן כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל להוכיח, שיש איסור גדול בשחוק וקלות ראש בחול במועד, יותר מאיסור עשיית מלאכה בו. שכל כוונת התורה בנתינת המועדות הייתה להדבק בה' יתברך ובתורתו ובמצוותיו.

ובספר חמדת ימים, יש סדר לימוד מיוחד לימי חג הסוכות. ונכון ללמוד במסכת סוכה, ובהלכות החג, ובדברים המשמחים את הלב.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דין שמיעת פרשת זכור

בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרבה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ח, נקרא בפרשת תצוה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת זכור" (ומקומה של פרשת זכור הו......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

דילוג בקריאת המגילה

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים בשנה זו, יחולו בסוף שבוע הבא. יום תענית אסתר יחול ביום רביעי, ואחריו ביום חמישי יום פורים ברוב המקומות, ובירושלים יחול פורים ביום שישי. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנ......

לקריאת ההלכה


סידור הכלים בשעת ברכת המזון

שאלה: האם מותר לי לסדר את הכלים שנותרו על השלחן בשעה שאני מברך ברכת המזון? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טז.), אמרו, שפועלים, שהם עסוקים כל הזמן במלאכתם, אינם יכולים לברך בשעת העבודה את ברכת המזון. ומכאן למד מרן הבית יוסף (בסוף סימן קצא), שאסור לעשות מלאכה בשעה שמברכים ברכת המזון. (וכן מפורש בירוש......

לקריאת ההלכה

דין דם הנמצא בביצים

דם הנמצא בביצים, אסור באכילה, משום שאותו דם הוא תחילת ריקום האפרוח, ואותו האפרוח, דין עוף יש לו, שדמו אסור באכילה מן התורה, ולכן גם דם הנמצא בביצים אסור באכילה מן התורה, וזו דעת רבינו הרא"ש והתוספות. אולם לדעת רבינו הרמב"ם, דם הנמצא בביצים אינו אסור באכילה אלא מדרבנן, משום שאף על פי שדם זה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם נכון הדבר שאסור לנשים לעשות מלאכה בראש חודש?

תשובה: אמרו רבותינו בפרקי דרבי אליעזר, שבזמן חטא העגל, אמר אהרן לכל עדת ישראל "פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנותיכם" כדי להתיך את כל הזהב ולעשות ממנו את עגל הזהב. וכששמעו על כך הנשים, לא רצו לתת נזמיהן לבעליהן, ואמרו להם, אתם רוצים לעשות פסל ומסכה תועבת ה' שאין בו כוח להציל, ל......

לקריאת ההלכה

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

באחת ההלכות הקודמות ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מא......

לקריאת ההלכה