הלכה ליום ראשון י"ח תשרי תשע"ח 8 באוקטובר 2017

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

אברהם בן סילביה, יעקב בן זהרה, אליהו בן פאוזיה

רפואה שלמה לכל חולי עמו ישראל

הוקדש על ידי

פלוני

חג הסוכות – הנהגת מרן זצ"ל

כל הימים שבין יום טוב ראשון ליום טוב האחרון של חג הפסח, וכן הימים שבין יום טוב ראשון של סוכות ליום טוב האחרון (חג שמיני עצרת), נקראים ימי "חול המועד", ובתורתינו הקדושה נקראו הימים הללו "מקראי קודש", וכן אנו מזכירים אותם בתפלת מוסף "מקרא קודש".

מצוה להרבות בימי חול המועד בלימוד התורה, ובפרט בימי חול המועד סוכות, מצוה גדולה ומעלה נשגבה לעסוק בתורה בסוכה, ואפילו מי שאינו יודע כל כך ללמוד, יעסוק במה שיש לו הבנה, בקריאת ספרי קודש וכיוצא בזה. ויש שמארחים בסוכותיהם תלמידי חכמים שידברו בדברי תורה משמחי לב, כמו שנאמר, פקודי ה' ישרים משמחי לב".
ובגמרא במסכת ראש השנה (דף טז.) דרשו רבותינו, שחייב אדם לקבל פני רבו ברגל. ומכאן נהגו רבים לבקר בבתי רבותיהם.

ומרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל, היה נוהג בצעירותו לקבל פני שני גדולי הדור, הגאון רבי עזרא עטיה, שהיה מורו ורבו, והגאון רבי צבי פסח פראנק, רבה של ירושלים, שממנו קבל מרן זצ"ל את דרכי ההוראה. ולאחר שהיה מרן זצ"ל מבקר בסוכת רבו הגאון רבי עזרא, היה רבי עזרא מחזיר לו ביקור בסוכתו. ופעם אמר לו מרן זצ"ל, מדוע כבודו טרח ובא, השיב לו רבי עזרא עטיה בענותנותו המופלגת, "מצוה על אדם להקביל פני רבו ברגל"! (מפי הגאון רבי דוד יוסף שליט"א).

ובזמן שהיה מרן זצ"ל דר בפתח תקוה, היה מבקר בסוכת רבה של העיר ואב בית הדין, הגאון רבי ראובן כץ זצ"ל, שהיה אוהבו של מרן (כמו שכתבנו בספר אביר הרועים ח"ב), ובעת ההיא היו מבקרים בסוכת רבי ראובן רבים מגדולי התורה, והיה רבי ראובן מושיב את מרן זצ"ל לצדו, לחלוק לו כבוד גדול.

וכל ימי החג היה מרן זצ"ל עוסק בתורה הרבה מאד בשקידה מופלגת, והיה מוצא לו מקום שלא יטרידוהו בני אדם רבים, ושוקד על תלמודו. וגם בימי הזקנה, היה משתדל ועוסק בתורה גם בסוכת ביתו. והיה מצטער שאינו יכול לישון בסוכה, מפני רגישותו הרבה לקור.

בגמרא בתלמוד ירושלמי (פ"ב דמועד קטן ה"ג), אמר רבי אבא בר ממל, אילו היה לי מי שימנה עמי (מי שיצטרף איתי לבטל תקנת חז"ל), הייתי מתיר עשיית מלאכה בחול המועד. כי טעם איסור מלאכה בחול המועד הוא כדי שיהיו אוכלים ושותים "ועוסקים בתורה", אבל עכשיו הם אוכלים ושותים ופוחזים. עד כאן.  ומכאן כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל להוכיח, שיש איסור גדול בשחוק וקלות ראש בחול במועד, יותר מאיסור עשיית מלאכה בו. שכל כוונת התורה בנתינת המועדות הייתה להדבק בה' יתברך ובתורתו ובמצוותיו.

ובספר חמדת ימים, יש סדר לימוד מיוחד לימי חג הסוכות. ונכון ללמוד במסכת סוכה, ובהלכות החג, ובדברים המשמחים את הלב.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה