הלכה ליום חמישי ח' אייר תשע"ז 4 במאי 2017

סחיטת תפוזים בשבת על גבי סלט פירות

בהלכה הקודמת הזכרנו שאסרה התורה לסחוט בשבת זיתים לשמן זית או ענבים ליין. אבל שאר פירות לא נאסרה סחיטתן מן התורה, אלא שחכמים גזרו שלא לסחוט בשבת גם שאר פירות, כגון תותים ורימונים וכדומה. וכן כתבנו שפירות שאין דרך בני אדם לסחטן בשום מקום בעולם, מותר לסחטן בשבת, משום ששורש האיסור לסחוט פירות בשבת הוא מפני שמלאכת סחיטה דומה במהותה למלאכת דש, דהיינו מלאכת הפרדת החטים מן הקש המעורב בהן, כן הסוחט פרי מפריד את המשקה מן הפרי, אבל פרי שאין דרך בני אדם לסחטו, ממילא אין המשקה היוצא ממנו נחשב "משקה" שיהיה איסור להפרידו מן הפרי, אלא נחשב אותו המשקה ל"מאכל", נמצא אם כן שהסוחט פרי זה מפריד מאכל ממאכל, שבודאי מותר לעשות כן בשבת.

ובמסכת שבת (דף קמה.) אמרו, שמותר לאדם לסחוט אשכול ענבים בשבת לתוך כלי שיש בו תבשיל, משום שהמשקה היוצא מן הענבים הופך מייד שוב למאכל, ולא אסרה התורה אלא הפיכת מאכל למשקה על ידי הפרדת המשקה מהמאכל, אבל אם מתחילה היה מאכל ומיד עם סחיטתו נשאר מאכל (דהיינו שנשאר במצב מוצק ואינו במצב נוזלי) מפני שנבלע ונספג בתבשיל, לא שייך בזה איסור סחיטה. שהרי כאמור שורש איסור סחיטה הוא משום מלאכת דש, שהיא מלאכת פירוק והפרדת חיטים מן הקש, אבל כאשר מפריד מאכל ממאכל הרי זה כמי שבוצע כיכר לחם, שבודאי לא שייך בזה איסור דש. ומובן שכל זה דווקא כאשר המאכל מרובה מהמשקה שנסחט עליו, והמשקה נבלע ומתערב בתוכו, אבל אם המשקה צף על המאכל ואינו מתערב בתוכו, הרי הדבר נחשב לפירוק משקה ממאכל ואסור לעשות כן בשבת כפי שביארנו.

ולאור האמור מובן, שמותר לסחוט בשבת תפוזים על גבי בננה או תפוח עץ מרוסקים לצורך הכנת מאכל לתינוק, או לתוך סלט פירות, וכן כל כיוצא בזה, אבל לסחוט תפוזים לתוך כוס שיש בה שתים או שלש כפיות סוכר, באופן שהמיץ מרובה על הסוכר וצף על גביו, בודאי שלא שייך בזה שום היתר, משום שכעת נמצא לפנינו משקה, והרי זה בכלל איסור סחיטה. וכן אם סוחט פרי לתוך כלי ריק, בכדי לשפוך אחר כך את המשקה הנסחט על גבי מאכל, גם כן אסור, שלא התירו אלא באופן שהמשקה הופך מייד עם הסחיטה למאכל.

וכתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שאין להקל בסחיטת פירות בשבת אף כשהוא סוחטן על גבי מאכל, אלא על ידי שיסחטם בידו, אבל על ידי כלי יש לאסור, אפילו אם סוחט על גבי מאכל. ואם סוחט לתוך כלי ריק, כמובן שאסור אפילו בידו ללא כלי. (ובטעם הדבר שעל ידי כלי אסור בכל אופן, נאריך אם ירצה ה' בהזדמנות.)

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

הלכות שבת לפי סדר השלחן ערוך - סימן ש"כ - דיני סחיטה בשבת

אורך השיעור: 1:23:48         הורד     (19.19 MB)

הלכות שבת לפי סדר השלחן ערוך - סימן ש"כ - דיני דש סוחט ומרסק

אורך השיעור: 45:50         הורד     (31.40 MB)

הלכות שבת לפי סדר השלחן ערוך - סימן ש"כ - עקרונות מלאכת דש ומפרק

אורך השיעור: 1:05:56         הורד     (45.20 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

ב"הלכה יומית" בנושא "סחיטת תפוזים בשבת על גבי סלט פירות", מיום כ"ט טבת התשע"א כתוב: "ולאור האמור מובן, שמותר לסחוט בשבת תפוזים על גבי בננה או תפוח עץ מרוסקים לצורך הכנת מאכל לתינוק, או לתוך סלט פירות, וכן כל כיוצא בזה," ע"כ.
והוסבר שם שכיון שהמשקה נספג ונבלע במאכל מותר וכו'.
והנה בשיעור הוידאו של מרן שליט"א, המובא באתר "הלכה יומית", בנושא מלאכת דש, מיום ראשון כ"ו שבט תשע"ב בדקה 4:10 מזכיר מרן שליט"א בדבריו את המקרה הנ"ל בדיוק, דהיינו סחיטת תפוז על גבי בננה לתינוק ואומר במפורש: "אסור".
 
מה התשובה לסתירה ומהי ההלכה למעשה לדעת מה יעשה ישראל בעניין הנ"ל? כ"ח שבט תשע"ב / 21 בפברואר 2012

אם הבננה מרובה, והמיץ מועט, שכולו נבלע בבננה, אין איסור בדבר. אבל אם הבננה מועטת, והמיץ שנסחט ניגר סביב לבננה, אסור לסוחטו בשבת.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל הציבור שאינם מדליקים נרות, נשארים בקדושת השבת עד שיבדילו. וגם כדי שיהיה פרסו......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה