הלכה ליום שלישי כ"ג שבט תשפ"ב 25 בינואר 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

דינה בת חנה ובנימין ז"ל

הוקדש על ידי

הנכד

סחיטת תפוזים בשבת על גבי סלט פירות

בהלכה הקודמת הזכרנו שאסרה התורה לסחוט בשבת זיתים לשמן זית או ענבים ליין. אבל שאר פירות לא נאסרה סחיטתן מן התורה, אלא שחכמים גזרו שלא לסחוט בשבת גם שאר פירות, כגון תותים ורימונים וכדומה. וכן כתבנו שפירות שאין דרך בני אדם לסחטן בשום מקום בעולם, מותר לסחטן בשבת, משום ששורש האיסור לסחוט פירות בשבת הוא מפני שמלאכת סחיטה דומה במהותה למלאכת דש, דהיינו מלאכת הפרדת החטים מן הקש המעורב בהן, כן הסוחט פרי מפריד את המשקה מן הפרי, אבל פרי שאין דרך בני אדם לסחטו, ממילא אין המשקה היוצא ממנו נחשב "משקה" שיהיה איסור להפרידו מן הפרי, אלא נחשב אותו המשקה ל"מאכל", נמצא אם כן שהסוחט פרי זה מפריד מאכל ממאכל, שבודאי מותר לעשות כן בשבת.

ובמסכת שבת (דף קמה.) אמרו, שמותר לאדם לסחוט אשכול ענבים בשבת לתוך כלי שיש בו תבשיל, משום שהמשקה היוצא מן הענבים הופך מייד שוב למאכל, ולא אסרה התורה אלא הפיכת מאכל למשקה על ידי הפרדת המשקה מהמאכל, אבל אם מתחילה היה מאכל ומיד עם סחיטתו נשאר מאכל (דהיינו שנשאר במצב מוצק ואינו במצב נוזלי) מפני שנבלע ונספג בתבשיל, לא שייך בזה איסור סחיטה. שהרי כאמור שורש איסור סחיטה הוא משום מלאכת דש, שהיא מלאכת פירוק והפרדת חיטים מן הקש, אבל כאשר מפריד מאכל ממאכל הרי זה כמי שבוצע כיכר לחם, שבודאי לא שייך בזה איסור דש. ומובן שכל זה דווקא כאשר המאכל מרובה מהמשקה שנסחט עליו, והמשקה נבלע ומתערב בתוכו, אבל אם המשקה צף על המאכל ואינו מתערב בתוכו, הרי הדבר נחשב לפירוק משקה ממאכל ואסור לעשות כן בשבת כפי שביארנו.

ולאור האמור מובן, שמותר לסחוט בשבת תפוזים על גבי בננה או תפוח עץ מרוסקים לצורך הכנת מאכל לתינוק, או לתוך סלט פירות, וכן כל כיוצא בזה, אבל לסחוט תפוזים לתוך כוס שיש בה שתים או שלש כפיות סוכר, באופן שהמיץ מרובה על הסוכר וצף על גביו, בודאי שלא שייך בזה שום היתר, משום שכעת נמצא לפנינו משקה, והרי זה בכלל איסור סחיטה. וכן אם סוחט פרי לתוך כלי ריק, בכדי לשפוך אחר כך את המשקה הנסחט על גבי מאכל, גם כן אסור, שלא התירו אלא באופן שהמשקה הופך מייד עם הסחיטה למאכל.

וכתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שאין להקל בסחיטת פירות בשבת אף כשהוא סוחטן על גבי מאכל, אלא על ידי שיסחטם בידו, אבל על ידי כלי יש לאסור, אפילו אם סוחט על גבי מאכל. ואם סוחט לתוך כלי ריק, כמובן שאסור אפילו בידו ללא כלי. (ובטעם הדבר שעל ידי כלי אסור בכל אופן, נאריך אם ירצה ה' בהזדמנות.)

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

הלכות שבת לפי סדר השלחן ערוך - סימן ש"כ - דיני סחיטה בשבת

אורך השיעור: 1:23:48         הורד     (19.19 MB)

הלכות שבת לפי סדר השלחן ערוך - סימן ש"כ - דיני דש סוחט ומרסק

אורך השיעור: 45:50         הורד     (31.40 MB)

הלכות שבת לפי סדר השלחן ערוך - סימן ש"כ - עקרונות מלאכת דש ומפרק

אורך השיעור: 1:05:56         הורד     (45.20 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

לגבי מיץ מלפפונים, ידע כבודו שהיום סוחטים אותם לשימוש. וראה בויקיפדיה שכתבו כך:
מיץ מלפפונים הוא הבסיס למאכלים כמו מרק מלפפונים ורטבים לסלטים, הוא משמש כרכיב עיקרי במשקאות וקוקטיילים רבים כגון בלאדי מרי. במיץ המלפפונים יש כמויות משמעותיות של אשלגן ויש בו ערך גבוה של ויטמין A... כ"ה שבט תשפ"ב / 27 בינואר 2022

תודה רבה. לא ידעתי כן.

ב"הלכה יומית" בנושא "סחיטת תפוזים בשבת על גבי סלט פירות", מיום כ"ט טבת התשע"א כתוב: "ולאור האמור מובן, שמותר לסחוט בשבת תפוזים על גבי בננה או תפוח עץ מרוסקים לצורך הכנת מאכל לתינוק, או לתוך סלט פירות, וכן כל כיוצא בזה," ע"כ.
והוסבר שם שכיון שהמשקה נספג ונבלע במאכל מותר וכו'.
והנה בשיעור הוידאו של מרן שליט"א, המובא באתר "הלכה יומית", בנושא מלאכת דש, מיום ראשון כ"ו שבט תשע"ב בדקה 4:10 מזכיר מרן שליט"א בדבריו את המקרה הנ"ל בדיוק, דהיינו סחיטת תפוז על גבי בננה לתינוק ואומר במפורש: "אסור".
 
מה התשובה לסתירה ומהי ההלכה למעשה לדעת מה יעשה ישראל בעניין הנ"ל? כ"ח שבט תשע"ב / 21 בפברואר 2012

אם הבננה מרובה, והמיץ מועט, שכולו נבלע בבננה, אין איסור בדבר. אבל אם הבננה מועטת, והמיץ שנסחט ניגר סביב לבננה, אסור לסוחטו בשבת.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה


החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" - יום ז' באדר

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, ה......

לקריאת ההלכה