הלכה ליום חמישי י"א תשרי תש"פ 10 באוקטובר 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

בנימין כהן בן כדורי ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.
שנה טובה לכל עם ישראל

הוקדש על ידי

משפחה

ברכת לישב בסוכה

עיקרי הדברים פורסמו בשנה שעברה, ועתה הם מתפרסמים בתוספת נופך, לאחר שנשאלנו שאלות רבות לגביהם

שאלה: מתי יש לברך את ברכת לישב בסוכה?

תשובה: ברכת לישב בסוכה, היא הברכה שאנו מברכים לפני שאוכלים סעודה בסוכה. ועלינו לדון, האם יש לברכה, בעמידה, לפני שיושבים לסעוד, או שיש לברכה לאחר ברכת המוציא, לפני שיטעם מן הפת.

סעודות שיש בהן קידוש על היין
ובתחילה, נדון לגבי סעודות שיש בתחילתן קידוש. כלומר, ביום טוב של סוכות, וכן בשבת שבתוך חג הסוכות. שאז, יש לברך ברכת "לישב בסוכה", בשעת הקידוש על היין. כלומר, לאחר שמסיים את הקידוש בעמידה, יברך "לישב בסוכה", ואז ישב ויטעם מן היין.  וכך ינהג גם בקידוש של הבוקר, שיקדש כשהוא עומד.

שתי הדעות – מתי יש לברך לישב בסוכה?
ועתה נותר לנו לדון, לגבי סעודות שאין בהן קידוש, כמו שאר סעודות חול המועד, מתי נכון לברך את ברכת "לישב בסוכה". כי יש אומרים שהנכון הוא לברך בישיבה, לאחר ברכת "המוציא", ויש אומרים שהנכון הוא לברך מיד בכניסתם לסוכה, בעודם עומדים, ולאחר ברכת "לישב" בסוכה, "יושבים" ומברכים על הפת.

דעת המהר"ם מרוטנבורג ורבותינו שבספרד
ואמנם רבינו המהר"ם מרוטנבורג, נהג, שלאחר שנטל את ידיו, היה נכנס לסוכה, ומברך לישב בסוכה, ויושב ומברך על הפת. וראיה גדולה לדבריו, מלשון הברייתא (סוכה מו.), "נכנס לישב בסוכה - מברך לישב בסוכה". משמע, שמברך בעודו עומד, ואחר כך יושב ומברך המוציא. ועוד, שכאשר מברך לפני הישיבה בסוכה, נמצא שהוא מברך לפני עשיית המצוה, כי עיקר המצווה הוא הישיבה בסוכה. וכן דעת רבינו הרמב"ם, שיש לברך לפני הישיבה בסוכה ולפני ברכת המוציא לחם מן הארץ. וכתב שכן נהגו רבותינו שבספרד. 

דעת הרא"ש ורב צמח גאון
לעומת זאת, לדעת רבינו הרא"ש, ורב צמח גאון, נכון יותר לברך לאחר שישב כבר בסוכה, כי אין מצוה בעצם הישיבה בסוכה, אלא מצד מה שהוא מתעכב בסוכה ובא לאכול, ולכן כתבו שנכון יותר לברך לאחר ברכת המוציא, כשנמצא סמוך לאכילה. 

דברי מרן השלחן ערוך, והדין למעשה
ומרן השלחן ערוך, (סימן תרמג) הביא את שיטת הרמב"ם שיש לברך לפני שיושבים בסוכה, אולם כתב ש"מנהג העולם לברך לאחר שישבו כבר", ומברכים המוציא ולאחר מכן מברכים לישב בסוכה. 
  
ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, הביא דברי מרן השלחן ערוך, וכתב, שעדיף יותר לנהוג לכתחילה כדעת הרמב"ם, לברך לישב בסוכה כשהוא עומד, ולאחר מכן יושב ומברך המוציא על הלחם. ושכן פסק הגאון יעב"ץ בספרו מור וקציעה, והגאון רבי חיים פלאג'י בספר מועד לכל חי. 
  
לכן לענין מעשה, נכון יותר לברך ברכת לישב בסוכה לפני שיושבים לאכול בסוכה, ואז יושב ומברך המוציא ואוכל. והנוהגים לברך לישב בסוכה לאחר ברכת המוציא כשהם יושבים, יש להם על מה שיסמכו. 
  
ועדיין נותר לנו לבאר כמה דינים, כדלהלן:

הקידוש בלילה הראשון של סוכות, ביום טוב שני, ודין הנשים
בלילה הראשון של חג הסוכות, בשעת הקידוש, מברכים גם ברכת "שהחיינו". ויש לומר את כל הקידוש כשהוא עומד, ולאחר מכן לברך ברכת "לישב בסוכה", ולאחר מכן לשבת, וכשהוא יושב, מברך ברכת "שהחיינו", ואחריה יטעם מן היין.
(ובליל יום טוב שני שנוהגים בחוץ לארץ, יברך שהחיינו בסיום הקידוש, ואחר כך יברך לישב בסוכה).

נשים, אינן מברכות ברכת "לישב בסוכה", כפי שביארנו כבר. ולכן, הנכון הוא, שהנשים לא יענו אמן על ברכת לישב בסוכה שבקידוש, כדי שעניית ה"אמן" לא תחשב "הפסק" באמצע הקידוש עבורן.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

חלוקי כפרה

ימי חודש אלול, בהם אנו עומדים, הם ימי תשובה וסליחה וכפרה. כמו שהזכרנו כבר. ועתה נתמקד בסוגי העוונות השונים, איזה עוון חמור יותר, וכיצד ניתן למחות את העוונות לגמרי. ארבעה חלוקי כפרה שנינו בברייתא במסכת יומא (דף פו.), "ארבעה חלוקי כפרה הן". כלומר, יש ארבע דרגות (חלוק, מלשון חלוקה) שונות ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

לעולם יראה האדם את עצמו חציו חייב וחציו זכאי

אמרו רבותינו (במסכת קדושין דף מ ע"ב), לעולם יראה אדם את עצמו, חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת, אשריו, שהכריע את עצמו לכף זכות, עבר עבירה אחת, אוי לו, שהכריע עצמו לכף חובה. עד כאן. וביאור הדברים, שהאדם כל חייו, יראה את עצמו כאילו הוא בינוני, שהרי בודאי שאין לאדם לחשוב את עצמו שהוא צדיק. וכ......

לקריאת ההלכה