הלכה ליום חמישי י"א תשרי תש"פ 10 באוקטובר 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

בנימין כהן בן כדורי ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.
שנה טובה לכל עם ישראל

הוקדש על ידי

משפחה

ברכת לישב בסוכה

עיקרי הדברים פורסמו בשנה שעברה, ועתה הם מתפרסמים בתוספת נופך, לאחר שנשאלנו שאלות רבות לגביהם

שאלה: מתי יש לברך את ברכת לישב בסוכה?

תשובה: ברכת לישב בסוכה, היא הברכה שאנו מברכים לפני שאוכלים סעודה בסוכה. ועלינו לדון, האם יש לברכה, בעמידה, לפני שיושבים לסעוד, או שיש לברכה לאחר ברכת המוציא, לפני שיטעם מן הפת.

סעודות שיש בהן קידוש על היין
ובתחילה, נדון לגבי סעודות שיש בתחילתן קידוש. כלומר, ביום טוב של סוכות, וכן בשבת שבתוך חג הסוכות. שאז, יש לברך ברכת "לישב בסוכה", בשעת הקידוש על היין. כלומר, לאחר שמסיים את הקידוש בעמידה, יברך "לישב בסוכה", ואז ישב ויטעם מן היין.  וכך ינהג גם בקידוש של הבוקר, שיקדש כשהוא עומד.

שתי הדעות – מתי יש לברך לישב בסוכה?
ועתה נותר לנו לדון, לגבי סעודות שאין בהן קידוש, כמו שאר סעודות חול המועד, מתי נכון לברך את ברכת "לישב בסוכה". כי יש אומרים שהנכון הוא לברך בישיבה, לאחר ברכת "המוציא", ויש אומרים שהנכון הוא לברך מיד בכניסתם לסוכה, בעודם עומדים, ולאחר ברכת "לישב" בסוכה, "יושבים" ומברכים על הפת.

דעת המהר"ם מרוטנבורג ורבותינו שבספרד
ואמנם רבינו המהר"ם מרוטנבורג, נהג, שלאחר שנטל את ידיו, היה נכנס לסוכה, ומברך לישב בסוכה, ויושב ומברך על הפת. וראיה גדולה לדבריו, מלשון הברייתא (סוכה מו.), "נכנס לישב בסוכה - מברך לישב בסוכה". משמע, שמברך בעודו עומד, ואחר כך יושב ומברך המוציא. ועוד, שכאשר מברך לפני הישיבה בסוכה, נמצא שהוא מברך לפני עשיית המצוה, כי עיקר המצווה הוא הישיבה בסוכה. וכן דעת רבינו הרמב"ם, שיש לברך לפני הישיבה בסוכה ולפני ברכת המוציא לחם מן הארץ. וכתב שכן נהגו רבותינו שבספרד. 

דעת הרא"ש ורב צמח גאון
לעומת זאת, לדעת רבינו הרא"ש, ורב צמח גאון, נכון יותר לברך לאחר שישב כבר בסוכה, כי אין מצוה בעצם הישיבה בסוכה, אלא מצד מה שהוא מתעכב בסוכה ובא לאכול, ולכן כתבו שנכון יותר לברך לאחר ברכת המוציא, כשנמצא סמוך לאכילה. 

דברי מרן השלחן ערוך, והדין למעשה
ומרן השלחן ערוך, (סימן תרמג) הביא את שיטת הרמב"ם שיש לברך לפני שיושבים בסוכה, אולם כתב ש"מנהג העולם לברך לאחר שישבו כבר", ומברכים המוציא ולאחר מכן מברכים לישב בסוכה. 
  
ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, הביא דברי מרן השלחן ערוך, וכתב, שעדיף יותר לנהוג לכתחילה כדעת הרמב"ם, לברך לישב בסוכה כשהוא עומד, ולאחר מכן יושב ומברך המוציא על הלחם. ושכן פסק הגאון יעב"ץ בספרו מור וקציעה, והגאון רבי חיים פלאג'י בספר מועד לכל חי. 
  
לכן לענין מעשה, נכון יותר לברך ברכת לישב בסוכה לפני שיושבים לאכול בסוכה, ואז יושב ומברך המוציא ואוכל. והנוהגים לברך לישב בסוכה לאחר ברכת המוציא כשהם יושבים, יש להם על מה שיסמכו. 
  
ועדיין נותר לנו לבאר כמה דינים, כדלהלן:

הקידוש בלילה הראשון של סוכות, ביום טוב שני, ודין הנשים
בלילה הראשון של חג הסוכות, בשעת הקידוש, מברכים גם ברכת "שהחיינו". ויש לומר את כל הקידוש כשהוא עומד, ולאחר מכן לברך ברכת "לישב בסוכה", ולאחר מכן לשבת, וכשהוא יושב, מברך ברכת "שהחיינו", ואחריה יטעם מן היין.
(ובליל יום טוב שני שנוהגים בחוץ לארץ, יברך שהחיינו בסיום הקידוש, ואחר כך יברך לישב בסוכה).

נשים, אינן מברכות ברכת "לישב בסוכה", כפי שביארנו כבר. ולכן, הנכון הוא, שהנשים לא יענו אמן על ברכת לישב בסוכה שבקידוש, כדי שעניית ה"אמן" לא תחשב "הפסק" באמצע הקידוש עבורן.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה


(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

איסור אכילת בשר וחלב על שלחן אחד

טעמי וגדרי ההלכה האוכל מאכלי חלב, אסור לו להעלות (לשים) על אותו שולחן מאכלי בשר. ולמשל, מי שאוכל לחם עם גבינה, אסור לו להניח על אותו שלחן פרוסת בשר. וזאת מגזירת רבותינו, שגזרו שלא לעשות כן, כדי שלא יטעה אדם ויאכל ממאכלי הבשר שעל השלחן. (כן כתב הרמב"ם). וכן להיפך, אם אוכל מאכלי בשר, אסור לו להע......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה