הלכה ליום שלישי כ"ד אלול תשע"ח 4 בספטמבר 2018

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

רחל חן בת ברוריה

הוקדש על ידי

המשפחה

האם לבכות בימי ראש השנה?

שאלה: מה האופן הנכון לנהוג בו בתפלות ראש השנה? האם יש להתעורר ולבכות בשעת התפלה, כדי שה' ירחם עלינו וימלא משאלותינו לטובה? או שאולי נכון יותר להתפלל בשמחה?

תשובה:
מצות שמחה ביום ראש השנה
דנו הפוסקים, אם יש חובה ומצוה לשמוח ביום ראש השנה, כשם שיש חובה לשמוח בחג הסוכות, בפסח ובחג השבועות. ולמעשה, ב"שאלתות דרב אחאי גאון" (פרשת חיי שרה) מבואר, שיש מצוה לשמוח ביום ראש השנה. וכן בתשובת רב שר שלום גאון (שהובאה בדברי הרא"ש ר"ה פ"ד) פסק, שהשמחה נוהגת ביום ראש השנה. ולפיכך אסור להתענות ביום ראש השנה. וכן מבואר עוד בתשובת הרשב"א (ח"ד סי' רסב) בשם רבינו האי גאון, שאסור להתענות ביום ראש השנה, וכמו שנאמר בספר נחמיה, "לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים".

ראש השנה מוקדש לתפלות ותחנונים
אולם בודאי שיום ראש השנה מוקדש בחלקו הגדול לתפלות ותחנונים לפני ה' יתברך. כמו שכתב רבינו יצחק בן גיאת בספר מאה שערים (עמוד מד), שאין להתענות בראש השנה, ומה שדרשו רבותינו על עשרת ימי תשובה "דרשו ה' בהמצאו", אלו עשרת ימי תשובה, אין כוונתם לקבוע את הימים הללו לתענית, אבל הימים הללו קבועים להתפלל ולהתחנן. והימים הללו נקראים ימי תשובה, ולא ימי צום. ולכן אין להתענות ביום ראש השנה, שאין דוחים שמחת יום טוב שהיא חובה. וכן מבואר עוד בדברי הראשונים.

ומכאן נראה לכאורה, שלא נכון להצטער ולבכות בתפלות של ראש השנה, שהוא יום שמחה. אלא יש להתפלל בשמחה ובאהבה.

דברי רבינו האר"י
אולם באמת שרבינו חיים ויטאל (תלמידו של הרב האר"י) בשער הכוונות (דף צ) העיד בגודלו, שרבינו האר"י היה נוהג לבכות הרבה בתפלות של ראש השנה. והיה אומר כי מי שאין בכיה נופלת עליו בימים אלה, היא הוראה, שאין נשמתו שלימה והגונה. והדברים הובאו בדברי רבותינו האחרונים, גאוני מזרח ומערב.

דברי הגאון מוילנא
אולם בספר מעשה רב (שהוא סיפור הנהגותיו של הגאון רבי אליהו מוילנא) כתב, בשם הגאון, שאין לבכות ביום ראש השנה, וכפי שמבואר בספר נחמיה (פ"ח), שכל העם בכו, ועזרא הסופר ונחמיה אמרו להם, "הַיּוֹם קָדֹשׁ הוּא לַה' אֱלֹהֵיכֶם, אַל תִּתְאַבְּלוּ וְאַל תִּבְכּוּ וכו', לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ, כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ, וְאַל תֵּעָצֵבוּ, כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם". ולכן הקפיד הגאון מוילנא, שהשליח ציבור יאמר את הקדיש בניגון לכבוד יום טוב.

ולכאורה נראה שיש מחלוקת בין רבינו האר"י לבין הגאון מוילנא בענין זה. ובכלל, לכאורה דברי האר"י מוקשים מאד, מפסוקים מפורשים בספר נחמיה.

דברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל
ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל (בשו"ת יביע אומר חלק ראשון סי' לו, ובחלק תשיעי סי' נא, וביחוה דעת חלק שני סי' סט, ובספרו על הימים הנוראים עמוד פז) כתב, שבאמת שאין כאן מחלוקת כלל, כי לכל הדעות, אף שאין לאדם להביא את עצמו לידי בכיה ועצבות, מפני קדושת החג, מכל מקום, מי שמתעורר מעצמו לבכות בתפלותיו, מחמת התלהבות דקדושה, מרוב דביקותו וכוונתו בתפלות הימים הנוראים, (כעין בכי מחמת התרגשות), אין בזה שום איסור כלל. וכמו שכתב כיוצא בזה הטורי זהב באורח חיים (סימן רפח סק"ב), שמצינו באגדה, שתלמידיו של רבי עקיבא מצאוהו שהיה קורא שיר השירים ובוכה בשבת, ואמר להם, שאף על פי שאסור לבכות בשבת, שנאמר "וקראת לשבת עונג", מכל מקום, כיון שעונג הוא לו בבכייתו, מותר. והסביר הטורי זהב, שנראה שמרוב דבקותו של רבי עקיבא בהשם יתברך, וכשהיה אומר שיר השירים היה מבין בעומק דעתו הגדולה והקדושה עד היכן הדברים מגיעים, לכן היו עיניו זולגות דמעות. וכן מצוי הדבר בתלמידי חכמים צדיקים שמתפללים בכוונה. וכן ראינו פעמים רבות, כאשר מרן זצוק"ל קורא בדברי הנביאים המרגשים שבהפטרות פרשת השבוע, תמיד דרכו לבכות, אפילו בשבת, מרוב התרגשות ואהבת ה'. (ומרן זצוק"ל האריך בספרו לבסס את דבריו).

והוא הדין למתפללים בכוונה בראש השנה, ועיניהם זולגות דמעות מרוב התרגשותם והתלהבותם, שיפה הם עושים. וברור הדבר מאד שרבינו האר"י שהיה עמוד העולם בקבלה האלהית, שר בית הזוהר, וכל רז לא אניס ליה, והיה נאה דורש ונאה מקיים, מרוב דבקותו בה' ובכוונות הקדושות בתפלותיו בימים הנוראים, היה מתעורר בבכיה רבה, והרי זה דומה למעשה של רבי עקיבא הנ"ל.

והוא הדין לכל אדם שבכיה נופלת עליו מאליו בימים הנוראים, על ידי התפלות הקדושות שמעוררות רשפי אש שלהבת יה, שאין בדבר חשש כלל,  אבל להביא עצמו לידי בכיה, על ידי קול בכי וכדומה, אין להתיר, וכפי שכתוב בנחמיה. ואף שממשמעות דברי כמה מגדולי האחרונים משמע, שיש לעורר עצמו לבכיה, מכל מקום למעשה אין ראוי לנהוג כן, וכפי שכתבנו.

ולסיכום: אין לבכות בראש השנה. והתפלות של ראש השנה יש לאומרם בשמחה ובנעימה קדושה, ומתוך כוונה רבה, כי תפלה בלא כוונה כגוף בלא נשמה. ומכל מקום אדם שמתעורר מעצמו בבכיה ומתפלל בדמעות שליש, אין בזה שום חשש איסור כלל. ותבוא עליו ברכה. והשי"ת יקבל תפלתינו ברצון ונזכה כולנו יחד עם כל בית ישראל לשנה טובה ומבורכת כתיבה וחתימה טובה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ......

לקריאת ההלכה


בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ט) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה