הלכה ליום חמישי כ"ו סיון תש"פ 18 ביוני 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יהושע בן ירושה ז"ל

רוח ה׳ תניחנו בגן עדן.
הוא ושאר בני ישראל השוכבים עימו בכלל הרחמים והסליחות אכי״ר.
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

יהודי

דין הליכה על דשא ושימוש באילן בשבת

בהלכה הקודמת, ביארנו שאחת המלאכות שאסרה התורה לעשותן ביום השבת היא מלאכת "קוצר", ובכלל איסור זה, תלישת כל דבר המחובר לקרקע, בין אם מדובר בתבואה כגון חיטים ושעורים, ובין אם מדובר בכל דבר אחר.

איסור טיפוס על אילן בשבת
גזרו חכמים (במסכת עירובין דף ק.), שאין לעלות על אילן בשבת, שמא יטעה אדם, ויעלה על אילן ויתלוש ממנו בשבת, ונמצא עובר על מלאכת קוצר. ואין בזה חילוק אם האילן יבש או לח, שבכל מקרה אסרו חכמים לעלות עליו בשבת. וכן אסרו חכמים שימוש באילן בשבת, וכגון אם רוצה לתלות את מעילו על גבי ענף האילן, אסור לעשות כן בשבת, ולפיכך מי שטיפס על גבי אילן בשבת, אסור לו לרדת מאותו אילן עד שתצא השבת, אלא אם כן טיפס עליו בשוגג ולא בכוונה, שאז רשאי לרדת מהאילן אף בשבת.

הליכה על גבי עשבים בשבת
ולאור האמור, שאסור לטפס על אילן בשבת, לכאורה היה מקום לאסור גם כן ללכת על גבי דשא ביום השבת, שהרי זה דומה לאיסור לעלות על גבי אילן בשבת. אלא שבאמת אין הדבר דומה לטיפוס על גבי אילן, כי הדשא אינו נחשב אילן, אלא ירק בלבד, שאין כל איסור לגעת בו בשבת, לשבת עליו או ליהנות ממנו בכל דרך. כי רק על האילנות גזרו רבותינו, ולא על מיני ירק כגון דשא.

אולם עדיין עלינו לדון מצד אחר, שהיה נראה לאסור הליכה על גבי דשא בשבת, לפי מה שידוע, שכל ההולך על גבי דשא, גורם לתלישת העשבים מן הקרקע, ועובר על מלאכת קוצר.

אלא שבגמרא במסכת עירובין (שם), נפסק להלכה, ש"מותר ללכת על גבי עשבים בשבת",  וטעם ההיתר בזה, משום שהאדם ההולך על גבי העשבים או הדשא, אינו מתכוון לתלוש ממנו כלום, (ואינו רוצה בקצירת הדשא), ואף על פי שגם כשאינו מתכוון ואינו חפץ במלאכה, אסור לעשותה בשבת, כל זה דווקא כאשר ידוע לנו בבירור שהמלאכה תעשה, אבל בהליכה על הדשא, אין כל הכרח שבכל צעד שהאדם הולך הוא תולש מן הקרקע, ולכן מותר ללכת או לשבת על גבי דשא בשבת, מפני שאינו מתכוון לתלוש. ואפילו אם ברור שבהליכה מרובה יתלשו עשבים, מכל מקום מאחר ובכל צעד וצעד אין וודאות בדבר, הדבר מותר כשאינו מתכוין אליו.

כתב בספר משנה ברורה, שאם הדשא או העשבים גבוהים מאד, יש להזהר שלא לרוץ עליהם בשבת מפני שבוודאי יגרום לתלישתם מהקרקע, וכתב שאולי אפילו צריך להיזהר שלא ללכת עליהם במהירות.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

דין ברכת הגומל

תקנו רבותינו, שמי שאירע לו איזה דבר שיש בו קצת סכנה, עליו להודות להשם יתברך על הטובה אשר גמלו, בפני עשרה אנשים מישראל. וכפי שנבאר. בגמרא במסכת ברכות (נד.), אמר רב יהודה אמר רב, ארבעה צריכין להודות (כלומר, לברך הגומל), יורדי הים כשיעלו ממנו, והולכי מדברות כשיגיעו לישוב, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי ש......

לקריאת ההלכה