הלכה ליום שני כ' אלול תשע"ז 11 בספטמבר 2017

כפרת העוונות – לימוד התורה – החוטאים בדורינו

בהלכה הקודמת, כתבנו שיש ארבע מדרגות של עוונות. והסברנו, שישנם כמה עונות, שאין עליהם כפרה שלימה, עד שיבואו יסורים או מיתה על החוטא, כמו שנאמר "ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עוונם".

ולאחר שהסברנו את כללן של הדברים, כעת נבאר את היוצאים מן הכלל הזה.

התיקונים והסיגופים שנכתבו על ידי המקובלים
בספרי רבותינו בעלי המוסר המקובלים האמתיים, אנו מוצאים לרוב, דרכי תיקון שונים לכל עוון וחטא, כדי שיוכל האדם לתקן את חטאו לגמרי. ודוגמא לדבר נמצא בספר הקדוש ראשית חכמה, מרבינו אליהו די וידאש ז"ל, שכתב להחמיר הרבה על החוטאים, שעל כל חטא וחטא צריך האדם להתענות כך וכך תעניות, או שיצטרך החוטא לטבול עצמו במי קרח, כדי לכפר לגמרי על עוונותיו. וזאת על פי סדר התשובה הנכון על פי הפגם הידוע למקובלים בכל חטא ועוון.

אולם עם ירידת הדורות ירדה גם חולשה לעולם, ואי אפשר לנו להתענות את כל התעניות שנכתבו בספרי המקובלים לתיקון העונות, ולפיכך אין לנהוג בסדרי תיקונים אלו.

חיבורו של רבינו יוסף חיים – לשון חכמים
עד שקם רבינו הגדול רבי יוסף חיים זצ"ל מבגדאד, וסידר לפני למעלה ממאה שנה, את ספרו "לשון חכמים", שבו תיקונים לכמה וכמה סוגי חטאים, והספר כולו ערוך ומסודר לפי ידיעתו הגדולה של רבינו יוסף חיים, שלא היה שני לו בין המקובלים, והוא היקל הרבה בסדר התשובה. אולם גם לדבריו, על החוטא להתענות על כל חטא כמה תעניות, ויש חוטאים שיצטרכו להתענות מאות תעניות בכדי לכפר את החטאים שעשו, ולא כל אחד יוכל לעמוד בכך.

ירידת הדורות
והרי כבר מהדור שלפנינו ועד לדורינו, מורגש הדבר כמה ירדה חולשה לעולם, שהרי רק לפני כארבעים שנה, עוד חיו בינינו אנשים שהיו מתענים כמה ימים ברציפות, והיו ממשיכים לתפקד כרגיל, כמו שידוע לכל, כי הצדיק רבי ראובן שראבני ע"ה, היה מתענה ממוצאי שבת ועד לליל שבת ברציפות, ובכל הזמן הזה היה הוגה בתורה בלי הפסק, וכן הצדיק רבי ישראל אביחצירא ע"ה (בבא סאלי), היה עושה כן, ולא נגרם לו כל נזק, והאריך ימים. ואנו ודאי לא נוכל לעמוד בתעניות כאלה בשום אופן.

תקנתו של רבי יצחק אלפייה – תענית דיבור
לפיכך לפני כשמונים שנה, תיקן עבורינו החסיד רבי יצחק אלפייה זצ"ל, סדר "תענית דיבור". ובהיות והרב זצ"ל היה אחד המיוחד מבין רבותינו המקובלים שבירושלים בדורו, ונודע בשמו הטוב, שהיה חסיד קדוש, ובעל מופת מפורסם, לכן מאד התפרסמו דבריו, (שגם הוא טרח לפרסמם), שכל מי שעושה תענית דיבור, כלומר, שבמשך יום שלם אינו מדבר דברי חולין כלל, אלא כל דיבורו יהיה בדברי תורה, אז עולה לו הדבר כנגד כמה וכמה עשרות תעניות, ויש בזה תיקון גדול לעוונותיו.

לכן ראוי ונכון מאד לכל אדם, למצוא לו על כל פנים יום אחד מהימים הללו, שיעשה תענית דיבור במשך יום שלם, ויקדיש את אותו היום לתורה ותפילה, ויזכה בכך לכפרה גדולה על חטאיו, ושב ורפא לו. וכן מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, יעץ כמה פעמים לתלמידיו, לאמץ את הנהגתו של רבי יצחק אלפייה, ולנהוג בתעניות דיבור.

תלמוד תורה כנגד כולם
ומעל כל העצות היעוצות לכפרת העונות, גדולה מעלת מי שעוסק בתורה, כי סגולת התורה שמצלת מן היסורים, וכמו שאמרו בגמרא (ברכות ה.), כל העוסק בתורה, יסורין בדלין (מתרחקים) ממנו". ודבר זה נאמר גם על מי שחטא הרבה מאד, ונתמלאה סאתו, אבל התעורר לבו לחזור בתשובה, ועזב חטאו, וישב לעסוק בתורה, שהתורה מצילתו מן היסורים. (וראה במה שכתב בזה מרן זצ"ל בספר דרשותיו דרוש ז' לשבת שובה). ולא עוד אלא, שהתורה גם מכפרת על עוונותיו. וכן ראינו בעיננו כמה פעמים, כשבאו אנשים לפני מרן זצ"ל לבקש תיקון על איזה חטא, פעמים רבות שהמליץ להם ללמוד תורה באותו עניין השייך לחטא. וכגון מי שנכשל בחילול שבת, אומר לו שיעסוק הרבה בהלכות שבת, ויקפיד לדקדק בהלכות שבת, שבזה יהיה לו תיקון לנפשו לתקן חטאו, ובזה גם ינצל מן היסורים, ויהיה רצוי לפני ה' יתברך. (וכבר כתבנו בספר אביר הרועים, שגם אשה העוסקת בתורה, לימוד התורה מכפר לה את העונות).

חילוניים שחזרו בתשובה
וכל הדברים אמורים לגבי מי שחטא במזיד (בכוונה). ויש לדעת, שבזמנינו, מי שנתחנך מנעוריו כחילוני, ואחר כך כשגדל, העיר ה' את רוחו לשוב בתשובה, אין דינו כדין מי שחטא במזיד, ויש להקל מעליו מאד בכל עניני התשובה. וישתדל לעסוק בתורה, ולהתמיד בדרכו החדשה, ולהתדבק בחכמי התורה, ושב ורפא לו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה