הלכה ליום שני כ' אלול תשע"ז 11 בספטמבר 2017

כפרת העוונות – לימוד התורה – החוטאים בדורינו

בהלכה הקודמת, כתבנו שיש ארבע מדרגות של עוונות. והסברנו, שישנם כמה עונות, שאין עליהם כפרה שלימה, עד שיבואו יסורים או מיתה על החוטא, כמו שנאמר "ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עוונם".

ולאחר שהסברנו את כללן של הדברים, כעת נבאר את היוצאים מן הכלל הזה.

התיקונים והסיגופים שנכתבו על ידי המקובלים
בספרי רבותינו בעלי המוסר המקובלים האמתיים, אנו מוצאים לרוב, דרכי תיקון שונים לכל עוון וחטא, כדי שיוכל האדם לתקן את חטאו לגמרי. ודוגמא לדבר נמצא בספר הקדוש ראשית חכמה, מרבינו אליהו די וידאש ז"ל, שכתב להחמיר הרבה על החוטאים, שעל כל חטא וחטא צריך האדם להתענות כך וכך תעניות, או שיצטרך החוטא לטבול עצמו במי קרח, כדי לכפר לגמרי על עוונותיו. וזאת על פי סדר התשובה הנכון על פי הפגם הידוע למקובלים בכל חטא ועוון.

אולם עם ירידת הדורות ירדה גם חולשה לעולם, ואי אפשר לנו להתענות את כל התעניות שנכתבו בספרי המקובלים לתיקון העונות, ולפיכך אין לנהוג בסדרי תיקונים אלו.

חיבורו של רבינו יוסף חיים – לשון חכמים
עד שקם רבינו הגדול רבי יוסף חיים זצ"ל מבגדאד, וסידר לפני למעלה ממאה שנה, את ספרו "לשון חכמים", שבו תיקונים לכמה וכמה סוגי חטאים, והספר כולו ערוך ומסודר לפי ידיעתו הגדולה של רבינו יוסף חיים, שלא היה שני לו בין המקובלים, והוא היקל הרבה בסדר התשובה. אולם גם לדבריו, על החוטא להתענות על כל חטא כמה תעניות, ויש חוטאים שיצטרכו להתענות מאות תעניות בכדי לכפר את החטאים שעשו, ולא כל אחד יוכל לעמוד בכך.

ירידת הדורות
והרי כבר מהדור שלפנינו ועד לדורינו, מורגש הדבר כמה ירדה חולשה לעולם, שהרי רק לפני כארבעים שנה, עוד חיו בינינו אנשים שהיו מתענים כמה ימים ברציפות, והיו ממשיכים לתפקד כרגיל, כמו שידוע לכל, כי הצדיק רבי ראובן שראבני ע"ה, היה מתענה ממוצאי שבת ועד לליל שבת ברציפות, ובכל הזמן הזה היה הוגה בתורה בלי הפסק, וכן הצדיק רבי ישראל אביחצירא ע"ה (בבא סאלי), היה עושה כן, ולא נגרם לו כל נזק, והאריך ימים. ואנו ודאי לא נוכל לעמוד בתעניות כאלה בשום אופן.

תקנתו של רבי יצחק אלפייה – תענית דיבור
לפיכך לפני כשמונים שנה, תיקן עבורינו החסיד רבי יצחק אלפייה זצ"ל, סדר "תענית דיבור". ובהיות והרב זצ"ל היה אחד המיוחד מבין רבותינו המקובלים שבירושלים בדורו, ונודע בשמו הטוב, שהיה חסיד קדוש, ובעל מופת מפורסם, לכן מאד התפרסמו דבריו, (שגם הוא טרח לפרסמם), שכל מי שעושה תענית דיבור, כלומר, שבמשך יום שלם אינו מדבר דברי חולין כלל, אלא כל דיבורו יהיה בדברי תורה, אז עולה לו הדבר כנגד כמה וכמה עשרות תעניות, ויש בזה תיקון גדול לעוונותיו.

לכן ראוי ונכון מאד לכל אדם, למצוא לו על כל פנים יום אחד מהימים הללו, שיעשה תענית דיבור במשך יום שלם, ויקדיש את אותו היום לתורה ותפילה, ויזכה בכך לכפרה גדולה על חטאיו, ושב ורפא לו. וכן מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, יעץ כמה פעמים לתלמידיו, לאמץ את הנהגתו של רבי יצחק אלפייה, ולנהוג בתעניות דיבור.

תלמוד תורה כנגד כולם
ומעל כל העצות היעוצות לכפרת העונות, גדולה מעלת מי שעוסק בתורה, כי סגולת התורה שמצלת מן היסורים, וכמו שאמרו בגמרא (ברכות ה.), כל העוסק בתורה, יסורין בדלין (מתרחקים) ממנו". ודבר זה נאמר גם על מי שחטא הרבה מאד, ונתמלאה סאתו, אבל התעורר לבו לחזור בתשובה, ועזב חטאו, וישב לעסוק בתורה, שהתורה מצילתו מן היסורים. (וראה במה שכתב בזה מרן זצ"ל בספר דרשותיו דרוש ז' לשבת שובה). ולא עוד אלא, שהתורה גם מכפרת על עוונותיו. וכן ראינו בעיננו כמה פעמים, כשבאו אנשים לפני מרן זצ"ל לבקש תיקון על איזה חטא, פעמים רבות שהמליץ להם ללמוד תורה באותו עניין השייך לחטא. וכגון מי שנכשל בחילול שבת, אומר לו שיעסוק הרבה בהלכות שבת, ויקפיד לדקדק בהלכות שבת, שבזה יהיה לו תיקון לנפשו לתקן חטאו, ובזה גם ינצל מן היסורים, ויהיה רצוי לפני ה' יתברך. (וכבר כתבנו בספר אביר הרועים, שגם אשה העוסקת בתורה, לימוד התורה מכפר לה את העונות).

חילוניים שחזרו בתשובה
וכל הדברים אמורים לגבי מי שחטא במזיד (בכוונה). ויש לדעת, שבזמנינו, מי שנתחנך מנעוריו כחילוני, ואחר כך כשגדל, העיר ה' את רוחו לשוב בתשובה, אין דינו כדין מי שחטא במזיד, ויש להקל מעליו מאד בכל עניני התשובה. וישתדל לעסוק בתורה, ולהתמיד בדרכו החדשה, ולהתדבק בחכמי התורה, ושב ורפא לו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

באחת ההלכות הקודמות ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מא......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

------------------------------------------ עם כל בית ישראל אנו אבלים על פטירתו של האדם הגדול בענקים רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן בן גיטל פייגא זצ"ל ת.נ.צ.ב.ה. ----------------------------------------- במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת ......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים להדלקת נרות חנוכה

כשמדליק נרות חנוכה צריך לדאוג שיהיה בנר די שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו, וכן אם מדליק בנרות של שעווה, צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן הדלקתם אחר צאת הכוכבים (ומצויים נרות צבעוניים המותאמים במיוחד למנורות חנוכה קטנות, ואינם דולקים חצי שעה, ויש להיזהר......

לקריאת ההלכה

תענית עשירי בטבת

מחר הוא יום תענית "עשרה בטבת". ולכן נדבר מענינו של יום עשירי בטבת ביום עשירי לחודש טבת, סמך מלך בבל על ירושלים כדי להחריבה, כמו שנאמר בספר יחזקאל (פרק כד) "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי (הוא חודש טבת) בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר, בֶּן אָדָ......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם חובה להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב?

תשובה: בגמרא במסכת חולין (דף קה.) אמר מר עוקבא (שם חכם), אבא שלי, כשהיה אוכל בשר, לא היה אוכל גבינה אלא למחרת, ואילו אני, באותה סעודה איני אוכל בשר ואחר כך גבינה, אבל לסעודה אחרת אני אוכל גבינה. וכתב הרי"ף, שמכאן אנו למדים, שאין לאכול גבינה אחר בשר, אלא אם ישהה שיעור שבין סעודה לסעודה. (וע......

לקריאת ההלכה

המשך דיני קדימה בברכות

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש אופנים שיש לתת עדיפות לברך על מאכל מסוים לפני חברו, מפני חשיבות אותו מאכל, כגון שהוא משבעת המינים וכפי שביארנו. וכעת נבאר שיש אופנים שיש להקדים ברכה מסוימת, לא מפני חשיבות המאכל, אלא מפני עניין הברכה. כלל יש בידינו, שככל שהברכה "מבוררת" יותר, כך היא חשובה יותר. ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה בערב שבת

הקדמת תפלת המנחה להדלקת הנרות טוב להחמיר להתפלל תפלת מנחה בערב שבת חנוכה, קודם הדלקת הנרות, מפני שתפילת מנחה, תקנו אבותינו להתפלל אותה, כנגד קרבן התמיד של בין הערביים, שהיו מקריבים בבית המקדש, והדלקת הנרות היא זכר לנס שנעשה במנורת בית המקדש. וסדר העבודה בבית המקדש היה, שהקדימו את הקרבת קרבן התמיד ל......

לקריאת ההלכה

חודש שבט - שיהיה המאכל לפניו בשעה שמברך

בשבוע הבא, ביום רביעי (מיום שלישי בלילה ליל רביעי), יחול יום ט"ו בשבט. ולכן אנו פותחים כמנהגינו בלימוד הלכות ברכות הנהנין, כלומר, ברכות שתיקנו חז"ל לברכן על הנאות האדם בעולם. ונבאר הלכות שנתבארו כבר בשנים קודמות, ובתוספת הלכות אקטואליות. ועתה נבאר את הדין, שיש לברך על מאכל, רק כאשר הוא ......

לקריאת ההלכה