הלכה ליום שני ט"ז אלול תשע"ט 16 בספטמבר 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

נפתלי דניאל בן סוליקה

רפואה שלמה והצלחה בטיפולים

הוקדש על ידי

לוי

"גזל מקטרג בראש"

----------
מחר, יום הבחירות לכנסת בארץ ישראל. וידועה דעתו של מרן זצ"ל כי נכון מאד להקדים ולהצביע בשעות הבוקר המוקדמות כמה שאפשר. ושכל אחד ואחד ישפיע על קרוביו ומקורביו להצביע כהוראת מרן זצ"ל, כי היא מצוה רבה שהרבה גופי תורה תלויים בה. ובפרט בפעם הזו כנודע. וחלילה להמנע מהצבעה, שהרי בזה הוא נותן כח למהרסי הדת, ועל זה נאמר "אורו מרוז אמר מלאך ה', אורו ארור יושביה, כי לא באו לעזרת ה', לעזרת ה' בגבורים". ואין מזרזים אלא למזורזים. ונזכה לראות בהקמת קרן התורה. אמן כן יהי רצון. 

----------

במשנה במסכת יומא (דף פה:), דרש רבי אלעזר בן עזריה: נאמר בתורה על יום הכפורים, כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם "לפני ה'" תטהרו (ויקרא פרק טז). עבירות שבין אדם למקום (לה') יום הכפורים מכפר (אם עשה תשובה), עבירות שבין אדם לחבירו, אין יום הכפורים מכפר עד שירצה (כלומר יפייס) את חבירו. ולכן אם הקניט את חבירו, או פגע בו בכל דרך שהיא, חייב לפייסו שימחל לו על מה שנעשה.

גזל מקטרג בראש
והנה אין ספק, שמכלל העבירות שאין יום הכפורים מכפר עליהם "עד שירצה את חבירו", נמצא עָוֹן הגזל. וחסרון מיוחד יש בעון הגזל, שהגזל הוא המעכב הגדול לקבלת התפילות, כמו שאמרו רבותינו (במדרש ויקרא רבה פרק לג סי' ג), "סאה מלאה עוונות – גזל מקטרג בראש". כלומר, אפילו אם יש לאדם הרבה עונות, עון הגזל הוא עומד בראש ובראשונה נגדו.

מכשולות בעון גזל
והנה דוקא עון הגזל, רבים מאד נכשלים בו, בלי תשומת לב, וכלל אינם יודעים שהם שייכים לעון זה. והימים הללו, ימי חודש אלול, הם הראויים ביותר לחזרה בתשובה גם מעון זה.

דוגמא נפוצה לדבר, אנו מוצאים לצערינו בבעלי מלאכה רבים, שהם אנשים יראים ושלמים, אוהבי התורה ולומדיה. ועם כל זה, לעתים מזומנות הם מרשים לעצמם להתנהל באופנים שנוגעים בממון חבריהם של כדין. וכמו שאמר רב יהודה בשם רב (במסכת בבא בתרא דף קסה.): "רוב בגזל, ומיעוט בעריות, והכל באבק לשון הרע".

וכן כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (בספרו על הימים הנוראים עמוד רמ), לגבי אדם שפנה לערכאות (בתי משפט שלא פוסקים על פי דיני התורה), ותבע ליטול מחבירו איזה דבר שלא כדין, כגון שבא לדרוש בשביל אשתו, שהיא אחות של היורשים, חלק שווה בשווה, בניגוד לדין תורתינו הקדושה שהבת אינה יורשת עם הבן, וקיבל חלק בירושה על פי פסק הערכאות בחוקות הגויים. (וכבר כתבנו בהזדמנות אחרת, שמותר לבת לקבל איזה פיצוי, אבל לא בכל סכום הירושה. וכפי שביארנו). הרי כל מה שנטל מהאחים הוא נגד חוקות התורה, וגזל גמור הוא בידו, וחייב להחזיר להם כל החלק שנטל ולפייסם.

וכן כל אדם שיש לו סכסוך כספי עם חבירו, אל יורה היתר לעצמו להחזיק בדעתו, כי אין אדם רואה חובה לעצמו (שבת קיט.), ולכן עליו לסדר טענותיו באמת ובתמים לפני רב מובהק, להורות לו אם חייב להחזיר אותו ממון לחבירו או לא. ואפילו אם אין חבירו תובעו למשפט, חייב לצאת ידי שמים על ידי פניה לתלמיד חכם מומחה בהוראה. וכמו שאמרו (באבות פ"א) "עשה לך רב, והסתלק מן הספק".

טובל ושרץ בידו
ובגמרא במסכת תענית (ז:) אמר רבי אמי: "אין הגשמים נעצרים, אלא בעוון גזל", ושואלת הגמרא: "מאי תקנתיה?" כלומר, מהי התקנה לענין זה, ומשיבה הגמרא, "ירבה בתפילה". ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל הביא בענין זה, מה שכתב בספר גבורת ארי (להגאון רבי אריה לייב ז"ל אב בית הדין במיץ לפני כמאתיים שנה), שכוונת הגמרא "ירבה בתפילה" היא, שלאחר שהשיב את הגזילה אשר גזל, ירבה בתפלה, שאם לא כן, אין תשובה ותפילה מועילים כלל, שהרי כתוב בגמרא (דף טז.) שאדם שיש בו עון גזל, ומתודה ואינו חוזר בו, למה הוא דומה? לאדם שטובל ושרץ בידו.

ובתלמוד ירושלמי (ריש פרק ב דתענית) דרש ר' אבא, כתוב: "נשא לבבינו אל כפים, אל אל בשמים", "נשא לבבינו אל כפים", נשים לבבינו, לעיין בכפות ידינו, אם יש בהן שמץ גזל וחמס. "אל אל בשמים", שאחר כך נתפלל אל אלהינו שבשמים. שאם יהיה שרץ בידו של אדם, אפילו יטבול במי שילוח או במי בראשית, אין לו טהרה עולמית, עד שיזרוק השרץ מידו.

לכן חובה קדושה להתעורר בפרט בימים אלה, לבדוק אם יש בידינו איזה חשש איסור גזל, להשיבו לנגזל, ולפייסו כדין. ובכל מקרה של ספק, או של חוסר יכולת להשיב את הגזל, יש לפנות למורה הוראה מובהק, שיורה כיצד יש לנהוג.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

ברכת אשר יצר וברכת המזון

שאלה: בהלכה הקודמת כתבנו, שמי שנתחייב ברכה אחרונה, ולפני שבירך, נכנס לבית הכסא לעשות צרכיו ונתחייב בברכת אשר יצר, עליו לברך ברכת אשר יצר תחילה, ואחר כך יברך ברכה אחרונה על מה שאכל. והשאלה היא, האם דין זה נכון אף לגבי ברכת המזון וברכת על המחיה, או שאינו אלא בברכת בורא נפשות? תשובה: ביארנו, שמי ש......

לקריאת ההלכה