הלכה ליום רביעי כ"ה סיון תש"פ 17 ביוני 2020

מלאכת קוצר בשבת – להריח בשמים המחוברים לאדמה

מלאכת קוצר שהיתה במשכן 
במשנה במסכת שבת (עג.) שנינו, כי אחת מן המלאכות שנאסרו ישראל לעשותן ביום השבת, היא מלאכת "קוצר". כי כל המלאכות שנאסרו בשבת הן המלאכות שהיו עושים במלאכת הקמת המשכן, ובהקמת המשכן הוצרכו לעסוק במלאכת הקצירה, משום שהיו צריכים לצבוע את יריעות המשכן בצבעים שונים המופקים מן הצומח, כפי שציותה התורה, ולפיכך הקוצר בשבת חייב משום איסור עשיית מלאכה בשבת.

מהי מלאכת קוצר? 
בכלל מלאכת קוצר שאסור לעשותה בשבת, נמצא הקוצר תבואה, כגון חיטים ושעורים, והבוצר ענבים, והמוסק זיתים, והגודר תמרים, והאורה תאנים, או הקוצר כל דבר שגידולו מן הארץ. אבל ענף התלוש מן הארץ ונמצאים בו פירות, מותר לקטוף אותם ממנו בשבת, משום שאינו מחובר לקרקע, ולכן בודאי שמותר לקטוף ענבים מן האשכול שלהם בשבת, כיוון שהאשכול תלוש ואינו מחובר לקרקע.

להריח דבר המחובר לקרקע 
אמרו בגמרא במסכת סוכה (דף לז:), אמר רבה, הדס במחובר - מותר להריח בו, אתרוג במחובר - אסור להריח בו, מאי טעמא? הדס דלהריח קאי, אי שרית ליה לא אתי למגזייה, אתרוג דלאכילה קאי, אי שרית ליה אתי למגזייה. (כלומר, הדס, או כל מיני בשמים, אף שהם מחוברים לקרקע ואינם תלושים, מותר להריח מהם בשבת, אבל אתרוג או כל פרי אחר שיש לו גם ריח, והוא מחובר לקרקע, אסור להריח ממנו בשבת. ומה הטעם? הדס, כיוון שאינו מיועד לאכילה אלא להרחה בלבד, אין לחוש שאם יבא להריח ממנו יתלוש אותו מן הקרקע, אבל אתרוג שעומד לאכילה, יש לחוש שכשיבוא להריח ממנו, ירצה לאכלו ויטעה ויתלוש אותו ביום השבת).
לפיכך אין להריח בשבת מאילנות פרי שיש להם ריח, אבל מעצים שאין בהם פירות אלא נותנים ריח טוב, מותר להריח מהם בשבת. וכתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שכאשר מריח מההדס בשבת, יכול גם לגעת בו ביד בכדי להריח ממנו, ואין בכך איסור משום מוקצה, אבל יזהר מאד שלא יבוא לתלוש ממנו אפילו מעט.

ובפרט יש להזהר בזה כשמריח מיני בשמים, שהדרך היא לחכך אותם זה בזה קודם שמריחים בהם, כדי לעורר את ריחם, כגון מיני הדסים ורוזמרין וכדומה, שעל ידי החיכוך, יכול בנקל לבוא לידי תלישת הבשמים בשבת, והדבר נוגע לאיסור תורה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה


(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

איסור אכילת בשר וחלב על שלחן אחד

טעמי וגדרי ההלכה האוכל מאכלי חלב, אסור לו להעלות (לשים) על אותו שולחן מאכלי בשר. ולמשל, מי שאוכל לחם עם גבינה, אסור לו להניח על אותו שלחן פרוסת בשר. וזאת מגזירת רבותינו, שגזרו שלא לעשות כן, כדי שלא יטעה אדם ויאכל ממאכלי הבשר שעל השלחן. (כן כתב הרמב"ם). וכן להיפך, אם אוכל מאכלי בשר, אסור לו להע......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה