הלכה ליום שלישי ז' אלול תשע"ז 29 באוגוסט 2017

פיוס על ידי שליח

שאלה: מי שחטא כלפי חבירו, האם עליו ללכת לפייסו בעצמו, או שאפשר לשלוח אליו שליח שיפייס אותו?

תשובה: הנה מפשט דברי הרמב"ם (בהלכות תשובה פרק שני) נוכל ללמוד, שאדם החוטא לחבירו, כגון שהעליב אותו וכדומה, עליו ללכת בעצמו לפייסו, ולבקש ממנו מחילה על מה שאירע. ורק אם חבירו לא הסכים למחול לו, עליו לשלוח אליו אנשים אחרים שיפייסו אותו. וכמו שכתב הרמב"ם בפרטות.

ומכאן למד הגאון רבי יעקב בן חביב (בעין יעקב סוף מסכת יומא), שמה שיש נוהגים, שכאשר יחטא איש לרעהו והקניטו בדברים, נכנס אדם אמצעי לתווך השלום ביניהם, ואחר שמדבר עם הנעלב ומפייסו, חוזר ובא המעליב עצמו לבקש מחילה, מנהג בטעות הוא, אלא עליו ללכת מתחילה בעצמו אצל הנעלב, ויבקש ממנו מחילה עד שיאמר לו סלחתי.

ובאמת שרבים מאד מגדולי הפוסקים, הביאו את דברי רבי יעקב בן חביב להלכה. ובהם, הכנסת הגדולה, והבית חדש, ועוד.

אולם הגאון בעל פרי חדש (סימן תרו) כתב, שאין דברי המהר"י בן חביב מוכרחים. גם הגאון רבי חיים פלאג'י בספר "לחיים בירושלים" הביא דברי ה"יפה מראה" שחלק על המהר"י בן חביב, שלעולם יש לנהוג באופן המועיל ביותר לתכלית המטרה, שיתפייס הנעלב. ולא אכפת לנו באיזה אופן יפוייס הנעלב. והביא ראיה לזה מדברי המדרש, שאהרן הכהן היה נוהג לפייס את הנעלב, ולהרבות שלום בין הבריות, ואחר כך היו נפגשים ומתפייסים. גם מרן זצ"ל (בשו"ת יחוה דעת ח"ה סימן מד, ובספרו על הימים הנוראים עמוד רמ) העיר בזה מדברי המדרש, שאחי יוסף שלחו אליו את בני בלהה, שיפייסו אותו על מה שמכרוהו, ואחר כך האחים עצמם באו לפניו.

ואף שבאמת אין הכרח כל כך לדחות את דברי המהר"י בן חביב מדברי המדרשים, בכל זאת למעשה, כתב מרן רבינו זצ"ל, שמי שחטא כלפי חבירו, עליו ללכת בעצמו לפייס את חבירו. ולא על ידי שליח. ומכל מקום, הכל לפי הענין, שאם הדבר ידוע, שהנעלב נוח לרצות, וחושב שיהיה יותר נוח לו להתפייס אם ישלח אליו איש מכובד מידידיו שירצהו תחלה, יעשה כן, ולאחר מכן יבוא אחריו וימלא את דבריו בבקשת מחילה כדת. ונסלח לו.

ובפרקי דרבי אליעזר  (פרק מו) מובא, שהשטן בכל יום מקטרג על עם ישראל, אבל ביום הכפורים מלמד עליהם זכות, ואומר להקדוש ברוך הוא, יש לך עם אחד בארץ, שהם דומים למלאכי השרת, מה מלאכי השרת נקיים, אף ישראל כן, מה מלאכי השרת שלום ביניהם, אף ישראל כן. והקדוש ברוך שומע עדותו ומכפר עליהם. ישמע חכם ויוסף לקח.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

החמץ והקטניות בפסח – שנת התשע"ח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ח) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ח

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

"מרור" "שולחן עורך" "צפון" – אזהרת מרן זצ"ל - והבהרה בענין סיגריות אלקטרוניות בפסח

--------------------------- הבהרה: בענין מה שפרסמנו, כי לדעת מרן זצ"ל מותר להשמש בפסח בסיגריות רגילות (מלבד הבעיה הכללית בעישון סיגריות בכל ימות השנה, כי הן מסוכנות לבריאות). יש לציין כי לפי מה שנתפרסם, בסיגריות אלקטרוניות יש חשש תערובת חמץ. ונתברר שטעם הנוזל בתוכן אינו פגום כלל (רק שאי אפשר......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בהלכות הקודמות הזכרנו שאין להשתמש בפסח בכלי חמץ, מפני שהם בלועים מחמץ כמו שהסברנו. והנה דיני הכשר כלים לפסח הם קשים גם מבחינה הלכתית וגם מבחינה מעשית, ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל סידר לנו בחבוריו ובשעוריו את דיני הכשרת הכלים לחג הפסח. בזמנינו, שאנו חיים בדורות של שפע שמשפיע ה' ......

לקריאת ההלכה

זהירות בעניני חמץ

איסור אכילת והנאה מן החמץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי חג הפסח "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". ובגמרא במסכת פסחים (דף כא: ועוד), למדו רבותינו ממדרש הפסוקים, שהחמץ בפסח אסור באכילה, וכמו כן הוא אסור בהנאה, שאפילו אם הוא אינו אוכל מן החמץ בפסח, אס......

לקריאת ההלכה