הלכה ליום ראשון ה' אלול תשע"ז 27 באוגוסט 2017

"גזל מקטרג בראש"

במשנה במסכת יומא (דף פה:), דרש רבי אלעזר בן עזריה: נאמר בתורה על יום הכפורים, כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם "לפני ה'" תטהרו (ויקרא פרק טז). עבירות שבין אדם למקום (לה') יום הכפורים מכפר (אם עשה תשובה), עבירות שבין אדם לחבירו, אין יום הכפורים מכפר עד שירצה (כלומר יפייס) את חבירו. ולכן אם הקניט את חבירו, או פגע בו בכל דרך שהיא, חייב לפייסו שימחל לו על מה שנעשה.

גזל מקטרג בראש
והנה אין ספק, שמכלל העבירות שאין יום הכפורים מכפר עליהם "עד שירצה את חבירו", נמצא עָוֹן הגזל. וחסרון מיוחד יש בעון הגזל, שהגזל הוא המעכב הגדול לקבלת התפילות, כמו שאמרו רבותינו (במדרש ויקרא רבה פרק לג סי' ג), "סאה מלאה עוונות – גזל מקטרג בראש". כלומר, אפילו אם יש לאדם הרבה עונות, עון הגזל הוא עומד בראש ובראשונה נגדו.

מכשולות בעון גזל
והנה דוקא עון הגזל, רבים מאד נכשלים בו, בלי תשומת לב, וכלל אינם יודעים שהם שייכים לעון זה. והימים הללו, ימי חודש אלול, הם הראויים ביותר לחזרה בתשובה גם מעון זה.

דוגמא נפוצה לדבר, אנו מוצאים לצערינו בבעלי מלאכה רבים, שהם אנשים יראים ושלמים, אוהבי התורה ולומדיה. ועם כל זה, לעתים מזומנות הם מרשים לעצמם להתנהל באופנים שנוגעים בממון חבריהם של כדין. וכמו שאמר רב יהודה בשם רב (במסכת בבא בתרא דף קסה.): "רוב בגזל, ומיעוט בעריות, והכל באבק לשון הרע".

וכן כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (בספרו על הימים הנוראים עמוד רמ), לגבי אדם שפנה לערכאות (בתי משפט שלא פוסקים על פי דיני התורה), ותבע ליטול מחבירו איזה דבר שלא כדין, כגון שבא לדרוש בשביל אשתו, שהיא אחות של היורשים, חלק שווה בשווה, בניגוד לדין תורתינו הקדושה שהבת אינה יורשת עם הבן, וקיבל חלק בירושה על פי פסק הערכאות בחוקות הגויים. (וכבר כתבנו בהזדמנות אחרת, שמותר לבת לקבל איזה פיצוי, אבל לא בכל סכום הירושה. וכפי שביארנו). הרי כל מה שנטל מהאחים הוא נגד חוקות התורה, וגזל גמור הוא בידו, וחייב להחזיר להם כל החלק שנטל ולפייסם.

וכן כל אדם שיש לו סכסוך כספי עם חבירו, אל יורה היתר לעצמו להחזיק בדעתו, כי אין אדם רואה חובה לעצמו (שבת קיט.), ולכן עליו לסדר טענותיו באמת ובתמים לפני רב מובהק, להורות לו אם חייב להחזיר אותו ממון לחבירו או לא. ואפילו אם אין חבירו תובעו למשפט, חייב לצאת ידי שמים על ידי פניה לתלמיד חכם מומחה בהוראה. וכמו שאמרו (באבות פ"א) "עשה לך רב, והסתלק מן הספק".

טובל ושרץ בידו
ובגמרא במסכת תענית (ז:) אמר רבי אמי: "אין הגשמים נעצרים, אלא בעוון גזל", ושואלת הגמרא: "מאי תקנתיה?" כלומר, מהי התקנה לענין זה, ומשיבה הגמרא, "ירבה בתפילה". ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל הביא בענין זה, מה שכתב בספר גבורת ארי (להגאון רבי אריה לייב ז"ל אב בית הדין במיץ לפני כמאתיים שנה), שכוונת הגמרא "ירבה בתפילה" היא, שלאחר שהשיב את הגזילה אשר גזל, ירבה בתפלה, שאם לא כן, אין תשובה ותפילה מועילים כלל, שהרי כתוב בגמרא (דף טז.) שאדם שיש בו עון גזל, ומתודה ואינו חוזר בו, למה הוא דומה? לאדם שטובל ושרץ בידו.

ובתלמוד ירושלמי (ריש פרק ב דתענית) דרש ר' אבא, כתוב: "נשא לבבינו אל כפים, אל אל בשמים", "נשא לבבינו אל כפים", נשים לבבינו, לעיין בכפות ידינו, אם יש בהן שמץ גזל וחמס. "אל אל בשמים", שאחר כך נתפלל אל אלהינו שבשמים. שאם יהיה שרץ בידו של אדם, אפילו יטבול במי שילוח או במי בראשית, אין לו טהרה עולמית, עד שיזרוק השרץ מידו.

לכן חובה קדושה להתעורר בפרט בימים אלה, לבדוק אם יש בידינו איזה חשש איסור גזל, להשיבו לנגזל, ולפייסו כדין. ובכל מקרה של ספק, או של חוסר יכולת להשיב את הגזל, יש לפנות למורה הוראה מובהק, שיורה כיצד יש לנהוג.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה