הלכה ליום רביעי ז' תמוז תשע"ט 10 ביולי 2019

אגרטל עם פרחים בשבת

שאלה: האם מותר להכניס בשבת זר פרחים לתוך כלי עם מים?

תשובה: ביארנו שאחת המלאכות שאסרה התורה לעשות ביום השבת היא מלאכת "זורע". והזכרנו שמבואר בגמרא שהמשקה אילנות או זרעים ביום השבת, גם כן עובר על מלאכת זורע, וכפי שהסברנו.

ומעתה נדון לגבי פרחים או הדסים שרוצים להכניס אותם בשבת לתוך כלי עם מים, או לשים מים בכלי שהם נמצאים בו, האם הדבר מותר בשבת, או שיש בזה איסור משום השקייה בשבת?

הכנסת זרעים למים בשבת
ראשית כל עלינו להסביר, כי הדבר ברור שאסור להכניס בשבת זרעים של חיטים וכיוצא בזה, לתוך כלי עם מים, כדי שהחטים "ינבטו" ויתחילו להשריש, מפני שדבר זה הוא ממש בגדר השקייה בשבת, שנוצר כאן דבר חדש על ידי הוספת המים, ולכן הוא אסור בהחלט.

ומעתה נותר לנו לדון לגבי פרחים וענפים שונים, האם מותר לשים אותם בשבת בתוך מים, או שיש בזה איסור, כשם שיש איסור בהכנסת זרעים שונים לתוך מים בשבת.

דברי הרשב"א
ובאמת שכבר בדברי הרשב"א (ח"ד ס"י ע"ג) מבואר, שמותר לשים בשבת ענפי אילנות, כגון הדסים ושאר מיני בשמים, בתוך כלי עם מים ביום השבת, ואין בכך איסור משום זורע, משום שבהכנסת ענפים לתוך מים, האדם אינו מצמיח כלום, אלא גורם שהעלים לא יתייבשו.

ואף על פי שאסור לשים חיטים או שעורים במשך זמן ממושך בתוך מים ביום השבת, זאת משום שעל ידי כך גורם לדבר חדש, שפוקעים הזרעים ומתחילים להשריש במים, אבל בענפי אילנות אין בכך איסור, מפני שאינו גורם לדבר חדש. וכן דעת המהרי"ל והרמ"א.

מחלוקת הרמ"א ומהריק"ש
אולם הרמ"א (בסימן שלו סעיף יא) הוסיף על כך בשם המהרי"ל בזו הלשון: מותר להעמיד ענפי אילנות במים בשבת, ובלבד שלא יהיו בהם פרחים ושושנים שהם נפתחים מלחלוחית המים. ומבואר מדבריו, שאף שאין איסור בהעמדת ענפי אילנות בתוך מים בשבת, מכל מקום באופן שיש בהם פרחים שנפתחים מחמת המים, נחשב הדבר להצמחת דבר חדש, וממילא יש בכך איסור משום מלאכת זורע, וכדין נתינת חיטים או שעורים במים בשבת.

אלא שהגאון מהריק"ש כתב לחלוק על דברי הרמ"א, משום שדווקא חיטים ושעורים שמצמיחים ממש דבר חדש על ידי נתינתן במים, יש בנתינתן במים איסור משום זורע, אבל פתיחת הפרחים והשושנה אינה נחשבת להצמחת דבר חדש, ולכן אין איסור בנתינת שושנים ופרחים במים בשבת. (המהריק"ש, הוא רבי יעקב קאשטרו, שחי במצרים בימי מרן הבית יוסף, ומובא שכאשר בא לקברות הצדיקים בעיר צפת, התאכסן בביתו של מרן הבית יוסף, ומרן כיבד אותו כבוד גדול, ואחר כך חזר למצרים ונפטר שם בשנת ש"ע- 1609).

הדין למעשה
ומכל מקום למעשה, הדבר לא יצא מידי מחלוקת, ולכן לעניין הלכה, פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שאם ניצני הפרחים סגורים ועלולים להיפתח במים, יש להחמיר כדברי הרמ"א שלא להכניסם לתוך המים בשבת. אבל פרחים שנפתחו כבר, או ענפים שעומדים לנוי, מותר להכניסם לתוך המים בשבת. (יחוה דעת ח"ב סימן נג, חזון עובדיה שבת ח"ג עמוד כה, ועוד).

ומובן שכל האמור הוא דווקא בזר פרחים או ענפי אילנות שהוכנו כבר מערב שבת לצורך השבת, לנוי או בכדי להריח בהם, אבל ענפי אילנות ופרחים סתם, הרי הם מוקצה ואסור לטלטלם ביום השבת.

שאלות ותשובות על ההלכה

אגרטל עם פרחים שהונח על שולחן השבת, ניתן להזיזו בשבת? י"ד חשון תשע"א / 22 באוקטובר 2010

שלום רב!

מותר להזיז את האגרטל עם הפרחים בשבת. ולמנהג האשכנזים, יש מחמירים שכאשר מטלטלים אותו, נזהרים שלא לנדנדו יותר מדאי, בפרט כשיש שם פרחים ושושנים. וכן מורה הגרי"ש אלישיב שליט"א. אבל מעיקר הדין, יש להקל בזה.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

שאלה: עד מתי מותר להתפלל תפלת שחרית? מהו "סוף זמן תפלה - מגן אברהם" ו"סוף זמן תפלה -הגר"א" שמודפס בלוחות השנה?

תשובה: במשנה במסכת ברכות, ובגמרא (דף כז.) אמרו, שזמן תפלת שחרית הוא עד סוף ארבע שעות מהיום. כלומר, מתחילת היום, יש למנות ארבע שעות, שהן שליש היום (כי בכל יום שתים עשרה שעות, וארבע שעות הן שליש היום), ועד סוף ארבע שעות יש להתפלל תפלת שחרית. מאמתי מונים ארבע שעות? בהלכה הקודמת הזכרנו כי סוף זמן קר......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה


המוצץ פרי בפיו

שאלה: מי שמוצץ בפיו תפוז או אשכולית, ואינו לועס אותו בשיניו, האם מברך על הפרי ברכת בורא פרי העץ כדין ברכת הפירות, או שמברך שהכל, כדין מי ששותה מיץ פירות? תשובה:  הנה אמת הוא, כי אף על פי שהאוכל פרי מברך עליו בורא פרי העץ, מכל מקום, אם לקח את הפרי וסחט ממנו את המיץ, מברך עליו ברכת "......

לקריאת ההלכה

הכנת צנימים על גבי פלאטה בשבת

שאלה: האם מותר להניח בשבת פת, פיתה או פרוסת לחם, על גבי "פלאטה" רותחת, בכדי שיהפכו לצנימים קשים ופריכים? תשובה: בנדון השאלה, אם מותר להכין בשבת צנימים מפת שנאפתה כבר לפני שבת, יש לדון מצד שני איסורים. האחד, מצד איסור אפייה בשבת, שכן המבשל תבשיל בשבת, או האופה פת בשבת, הרי זה מחלל את ......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

המשך דיני קדימה בברכות

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש אופנים שיש לתת עדיפות לברך על מאכל מסוים לפני חברו, מפני חשיבות אותו מאכל, כגון שהוא משבעת המינים וכפי שביארנו. וכעת נבאר שיש אופנים שיש להקדים ברכה מסוימת, לא מפני חשיבות המאכל, אלא מפני עניין הברכה. כלל יש בידינו, שככל שהברכה "מבוררת" יותר, כך היא חשובה יותר. ......

לקריאת ההלכה