הלכה ליום רביעי ז' תמוז תשע"ט 10 ביולי 2019

אגרטל עם פרחים בשבת

שאלה: האם מותר להכניס בשבת זר פרחים לתוך כלי עם מים?

תשובה: ביארנו שאחת המלאכות שאסרה התורה לעשות ביום השבת היא מלאכת "זורע". והזכרנו שמבואר בגמרא שהמשקה אילנות או זרעים ביום השבת, גם כן עובר על מלאכת זורע, וכפי שהסברנו.

ומעתה נדון לגבי פרחים או הדסים שרוצים להכניס אותם בשבת לתוך כלי עם מים, או לשים מים בכלי שהם נמצאים בו, האם הדבר מותר בשבת, או שיש בזה איסור משום השקייה בשבת?

הכנסת זרעים למים בשבת
ראשית כל עלינו להסביר, כי הדבר ברור שאסור להכניס בשבת זרעים של חיטים וכיוצא בזה, לתוך כלי עם מים, כדי שהחטים "ינבטו" ויתחילו להשריש, מפני שדבר זה הוא ממש בגדר השקייה בשבת, שנוצר כאן דבר חדש על ידי הוספת המים, ולכן הוא אסור בהחלט.

ומעתה נותר לנו לדון לגבי פרחים וענפים שונים, האם מותר לשים אותם בשבת בתוך מים, או שיש בזה איסור, כשם שיש איסור בהכנסת זרעים שונים לתוך מים בשבת.

דברי הרשב"א
ובאמת שכבר בדברי הרשב"א (ח"ד ס"י ע"ג) מבואר, שמותר לשים בשבת ענפי אילנות, כגון הדסים ושאר מיני בשמים, בתוך כלי עם מים ביום השבת, ואין בכך איסור משום זורע, משום שבהכנסת ענפים לתוך מים, האדם אינו מצמיח כלום, אלא גורם שהעלים לא יתייבשו.

ואף על פי שאסור לשים חיטים או שעורים במשך זמן ממושך בתוך מים ביום השבת, זאת משום שעל ידי כך גורם לדבר חדש, שפוקעים הזרעים ומתחילים להשריש במים, אבל בענפי אילנות אין בכך איסור, מפני שאינו גורם לדבר חדש. וכן דעת המהרי"ל והרמ"א.

מחלוקת הרמ"א ומהריק"ש
אולם הרמ"א (בסימן שלו סעיף יא) הוסיף על כך בשם המהרי"ל בזו הלשון: מותר להעמיד ענפי אילנות במים בשבת, ובלבד שלא יהיו בהם פרחים ושושנים שהם נפתחים מלחלוחית המים. ומבואר מדבריו, שאף שאין איסור בהעמדת ענפי אילנות בתוך מים בשבת, מכל מקום באופן שיש בהם פרחים שנפתחים מחמת המים, נחשב הדבר להצמחת דבר חדש, וממילא יש בכך איסור משום מלאכת זורע, וכדין נתינת חיטים או שעורים במים בשבת.

אלא שהגאון מהריק"ש כתב לחלוק על דברי הרמ"א, משום שדווקא חיטים ושעורים שמצמיחים ממש דבר חדש על ידי נתינתן במים, יש בנתינתן במים איסור משום זורע, אבל פתיחת הפרחים והשושנה אינה נחשבת להצמחת דבר חדש, ולכן אין איסור בנתינת שושנים ופרחים במים בשבת. (המהריק"ש, הוא רבי יעקב קאשטרו, שחי במצרים בימי מרן הבית יוסף, ומובא שכאשר בא לקברות הצדיקים בעיר צפת, התאכסן בביתו של מרן הבית יוסף, ומרן כיבד אותו כבוד גדול, ואחר כך חזר למצרים ונפטר שם בשנת ש"ע- 1609).

הדין למעשה
ומכל מקום למעשה, הדבר לא יצא מידי מחלוקת, ולכן לעניין הלכה, פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שאם ניצני הפרחים סגורים ועלולים להיפתח במים, יש להחמיר כדברי הרמ"א שלא להכניסם לתוך המים בשבת. אבל פרחים שנפתחו כבר, או ענפים שעומדים לנוי, מותר להכניסם לתוך המים בשבת. (יחוה דעת ח"ב סימן נג, חזון עובדיה שבת ח"ג עמוד כה, ועוד).

ומובן שכל האמור הוא דווקא בזר פרחים או ענפי אילנות שהוכנו כבר מערב שבת לצורך השבת, לנוי או בכדי להריח בהם, אבל ענפי אילנות ופרחים סתם, הרי הם מוקצה ואסור לטלטלם ביום השבת.

שאלות ותשובות על ההלכה

אגרטל עם פרחים שהונח על שולחן השבת, ניתן להזיזו בשבת? י"ד חשון תשע"א / 22 באוקטובר 2010

שלום רב!

מותר להזיז את האגרטל עם הפרחים בשבת. ולמנהג האשכנזים, יש מחמירים שכאשר מטלטלים אותו, נזהרים שלא לנדנדו יותר מדאי, בפרט כשיש שם פרחים ושושנים. וכן מורה הגרי"ש אלישיב שליט"א. אבל מעיקר הדין, יש להקל בזה.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. צאת התענית – נטילת ידיים אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה