הלכה ליום שני י"ז תשרי תשפ"א 5 באוקטובר 2020

ארבעת המינים – מי שמתפלל ביחידות

נטילת לולב
בימי חג הסוכות, אחר החזרה של תפילת שחרית, נוטלים אל הלולב כשהוא אגוד (קשור) עם ההדסים והערבות, ומברכים "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על נטילת לולב", וביום הראשון של חג הסוכות כשמקיימים לראשונה מצוות נטילת לולב, מברכים גם ברכת שהחיינו, ואחר כך נוטל בידו גם את האתרוג צמוד ללולב. ויש לנענע הלולב ומיניו לארבע רוחות העולם ומעלה ומטה, מוליך ומביא מעלה ומוריד, כפי שנוהגים.

נטילת לולב בשבת
וביום השבת אסור לטלטל את הלולב ומיניו משום שהם מוקצה, שאין נוטלים לולב ביום השבת, וגם אין אומרים כלל את סדר ההקפות בשבת. ולכן השנה (התשפ"א), לא נטלנו לולב ביום טוב הראשון של חג הסוכות. וביום הראשון של חול המועד אנו מקיימים את המצוה לראשונה.

ההקפות סביב התיבה
אחרי אמירת ההלל, מוציאים ספר תורה מן ההיכל, ומניחים אותו על התיבה, וכל הקהל מקיפים את התיבה עם הלולב ומיניו. וכמו שאמרו במדרש (ילקו"ש תהילים ס"ס תשג): ארחץ בניקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה', כמו ששנינו, בכל יום היו מקיפים את המזבח, וכיצד הוא סדר ההקפה? כל ישראל נוטלים את לולביהם בידיהם הימנית, ואתרוגיהם בידיהם השמאלית ומקיפים. ובזמן הזה, חזן בית הכנסת עומד כמלאך האלהים וספר תורה בזרועו והעם מקיפין אותו דוגמת הקפת המזבח. וכן מבואר בטור ובשלחן ערוך, שההקפות שאנו עושים הם זכר למקדש, שבכל יום היו מקיפים את המזבח פעם אחת, ובשביעי שבע פעמים.

מי שמתפלל בביתו
מצות ארבעת המינים היא מצוה שמוטלת על כל אחד מישראל. ולכן גם מי שמתפלל ביחידות, מפני שהוא בבידוד, או שאין לו אפשרות אחרת, עליו להשיג ארבעת המינים ולקיים את מצוותם. וכתב רבינו יוסף חיים זצ"ל, לגבי אדם חולה, שאינו יכול לבא לבית הכנסת להקיף עם הציבור, שיניח כסא או שלחן באמצע החדר, ויניח עליו ספר תנ"ך קדוש או חמישה חומשי תורה, ויקיף, כדי שלא יתבטל מן ההקפות.

חינוך הקטנים במצות לולב
אמרו בגמרא (דף מב.) ילד קטן היודע לנענע לולב, חייב אביו לחנכו במצות לולב. וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שאם יד האב משגת, חייב גם לקנות לו לולב בפני עצמו, ולא יסתפק במה שנותן לבנו לנענע בלולב שלו, שהרי אם יעשה כן, בשעת ההקפות יישאר בנו בלא לולב, שהרי האב צריך ליטול את הלולב בזמן ההקפות, ולכן יקנה לבנו ארבעת המינים בכדי לחנכו למצוה יקרה זו גם בזמן ההקפות.

אתרוג מורכב
ידוע הדבר שרוב האתרוגים המצויים בזמנינו הנם אתרוגים מורכבים. ויש לכל עדה מסורות על אי אילו אתרוגים שהינם בחזקת בלתי מורכבים. ובשנים עברו, נהגו הספרדים בני ירושלים לקנות לעצמם אתרוגים מן הכפר הערבי "אום אל פאחם", שהיו האתרוגים שלהם מוחזקים בכלתי מורכבים. (וכן נהג מרן שליט"א בצעירותו. ואחר כך בהיותו במצרים, נעשה לו נס, שאף על פי שהיו גבולות ישראל ומצרים סגורים ומסוגרים, אין יוצא ואין בא, מכל מקום הגיעו לידיו אתרוגים כשרים מארץ ישראל. וכפי שסיפרנו בהרחבה בספרינו "אביר הרועים"). ולאחר מכן, לפני קרוב לשבעים שנה, הובאו ארצה אתרוגים מזן "תימני", ואתרוגים אלו הינם מיוחסים ביותר שאינם מורכבים, ונכון לקנות מהם דוקא. וכן נוהגים כל רבני הספרדים, לקנות דוקא אתרוג מזן "תימני". ובזמנינו מצויים אתרוגים כאלה שהם נאים ומהודרים, וגם מחירם אינו גבוה כל כך כבשנים עברו.

יש מעולי מרוקו הנוהגים לרכוש אתרוג מרוקו, שהוא ללא גרעינים, וגידולו נאה מאד. וגם מאתרוגים אלה יש לרכוש רק כאשר ידוע מפי עדים נאמנים ותחת השגחה ראוייה שאינם מורכבים, כי יש אומרים שנמצאו גם בהם אתרוגים שיש בהם חשש הרכבה. וכן יש להזהר בכשרות האתרוג, שמפני מחירו המופרז לעתים יש בו חששות כשרות על אף שהוא נקרא מהודר.

שאלות ותשובות על ההלכה

מועדים לשמחה
האם משפחה זו חייבת ביום טוב שני של גלויות או לא. ומה יהיה הדין אם הם בארץ. אלו הם הפרטים:
ההורים נולדו בחו"ל ועלו בציעורתיהם לארץ, ואחר הנישואין חזרו לחו"ל ושם נולדו גם הילדים.
המשפחה חיה קרוב ל20 שנה בחו"ל, אולם מעולם לא שמרה יום טוב שני של גלויות.
המשפחה גרה בשכרות.
למשפחה יש בית בירושלים שהם מזכירים.
כל המשפחה של אותה משפחה גרה בארץ.
המשפחה טסה כל שנה בפסח לארץ. ויש לכולם רק דרכון ישראלי
אין החלטה לעבור לארץ, אולם המשפחה אינה מכוונת להישאר כל החיים בחול
אם לא יבוא משיח הסוכות הזה הם בודאי יהיו בחו"ל.

תמשיכו במפעלכם האדיר ותודה מראש

צוריאל י"ז תשרי תשפ"א / 5 באוקטובר 2020

על שאלה כזו בדיוק שאלתי את מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל והשיב לי שעליהם לשמור יום טוב שני של גלויות. ורק אילו היו נשארים בארץ באופן קבוע כל שלושת הרגלים מידי שנה בשנה, אז נראה שאינם צריכים לשמור יום טוב שני של גלויות. תבורכו, חג שמח,  

אם מתפללים בבית יחידי בשבת שחל בו היום הראשון של סוכות האם יכול ליטול ולברך י"א תשרי תשפ"א / 29 בספטמבר 2020

בשבת לא נוטלים ארבעה מינים. לא ביחיד ולא בציבור. ביום הראשון של חול המועד יש ליטול בברכה. 

רציתי לשאול האם מותר לשימור 4 מינים של שנים עברו או יש בעיה עם העניין? ג' אלול תשע"ח / 14 באוגוסט 2018

אין איסור בזה. רק שיש סגולה לאכול מהאתרוג. והערבה היא סגולה לשמירה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה


הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

השומע קול רעם בלילה

שתי שאלות: השומע קול רעם מתוך שינה, האם רשאי לברך על הרעם, בלי נטילת ידיים? והאם יש לברך על הברקים בכל פעם, או רק פעם אחת ביום? בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך ה......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה