הלכה ליום ראשון י"ב אב תש"פ 2 באוגוסט 2020

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

טליה אסתר בת אלינור למשפ׳ מזרחי

ילדה שעוברת ניתוח לב,
נא להרבות בתפילות לרפואתה.

הוקדש על ידי

משפחתה

מנהג שבירת הכוס תחת החופה

נאמר בספר תהלים (קלז) "אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָ‍ִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי, תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַ‍ִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי". ובגמרא במסכת בבא בתרא (דף ס:) אמרו, "על ראש שמחתי", שהוא אפר מקלה שבראש החתנים, כלומר, שהיו נוהגים להניח בזמן החופה אפר על ראש החתן זכר לחורבן בית המקדש.

ומנהג זה הובא להלכה בדברי הרמב"ם ומרן השלחן ערוך בזו הלשון: כשהחתן נושא אשה, לוקח אפר מקלה ונותן בראשו במקום הנחת התפילין, וכמו שנאמר (ישעיה סא) "לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן, לָתֵת לָהֶם פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר", והתפילין הן שנקראות "פאר". וכן פסקו הרי"ף והרא"ש. וכן נוהגים רבים מעדות האשכנזים, שבזמן החופה, מניחים לחתן מעט אפר על ראשו, זכר לחורבן בית המקדש.

ועלינו להבין מאיזה טעם הספרדים נמנעו ממנהג זה שהובא בפירוש בגמרא?

והסביר מרן הבית יוסף בשם הכל בו, שיש מקומות שנמנעו ממנהג זה, לפי שאנו חוששים שמא אין התפילין של אותו החתן כשרות כדין, ואז יש לחוש שכשם שלא נתקיים בו "אפר תחת פאר", כמו כן לעתיד לבא לא יתקיים בו "פאר תחת אפר", ונהגו משום כן לעשות זכרון אחר, לשבר כוס זכוכית אחר שמברכים שבע ברכות תחת החופה.

וכן אנו נוהגים, שבשעת החופה משבר החתן כוס זכוכית זכר לחורבן בית המקדש.

והמהרי"ט בספר צפנת פענח הוסיף טעם מדוע לשבר דוקא כוס זכוכית, בכדי לרמוז שכשם שהזכוכית יש לה תקנה, שאף על פי שנשתברה, עדיין אפשר להתיכה ולעשות ממנה כוס חדשה, כמו כן ישראל יש להם תקנה, כאשר ה' יתברך עתיד לגאול את עמו גאולת עולמים.

ועורר בענין זה מרן רבינו זצ"ל, שבזמנינו מצוי מאד אפילו אצל בני התורה, מנהג עמי ארצות, שבעת ששובר החתן את הכוס, כל הקרואים ממלאים את פיהם שחוק בקריאת מזל טוב, ופעמים שאף החתן עצמו עושה זאת בגבורה כמנהג הפעוטות, והפכו את כוונת המנהג היפה הזה שנועד לשם עגמת נפש על חורבן בית קדשינו ותפארתינו, ולהעלות את ירושלים על ראש שמחתינו, למנהג תפל של שחוק וקלות ראש. וכבר עוררו על זה כמה מגדולי הפוסקים. ועל כן נכון הדבר שקודם שמשבר החתן את הכוס, יאמר בפיו "אם אשכחך ירושלים" וכו', ועל ידי כן אולי ילמדו הקהל לאט לאט את הרקע לשבירת הכוס והכל יבא על מקומו בשלום.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"א), ביום ראשון הבא עלינו לטובה. ותיקנו רבותינו ברכה זו, מכיון שהלבלוב באילנות ה......

לקריאת ההלכה