הלכה ליום ראשון י"ב אב תש"פ 2 באוגוסט 2020

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

טליה אסתר בת אלינור למשפ׳ מזרחי

ילדה שעוברת ניתוח לב,
נא להרבות בתפילות לרפואתה.

הוקדש על ידי

משפחתה

מנהג שבירת הכוס תחת החופה

נאמר בספר תהלים (קלז) "אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָ‍ִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי, תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַ‍ִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי". ובגמרא במסכת בבא בתרא (דף ס:) אמרו, "על ראש שמחתי", שהוא אפר מקלה שבראש החתנים, כלומר, שהיו נוהגים להניח בזמן החופה אפר על ראש החתן זכר לחורבן בית המקדש.

ומנהג זה הובא להלכה בדברי הרמב"ם ומרן השלחן ערוך בזו הלשון: כשהחתן נושא אשה, לוקח אפר מקלה ונותן בראשו במקום הנחת התפילין, וכמו שנאמר (ישעיה סא) "לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן, לָתֵת לָהֶם פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר", והתפילין הן שנקראות "פאר". וכן פסקו הרי"ף והרא"ש. וכן נוהגים רבים מעדות האשכנזים, שבזמן החופה, מניחים לחתן מעט אפר על ראשו, זכר לחורבן בית המקדש.

ועלינו להבין מאיזה טעם הספרדים נמנעו ממנהג זה שהובא בפירוש בגמרא?

והסביר מרן הבית יוסף בשם הכל בו, שיש מקומות שנמנעו ממנהג זה, לפי שאנו חוששים שמא אין התפילין של אותו החתן כשרות כדין, ואז יש לחוש שכשם שלא נתקיים בו "אפר תחת פאר", כמו כן לעתיד לבא לא יתקיים בו "פאר תחת אפר", ונהגו משום כן לעשות זכרון אחר, לשבר כוס זכוכית אחר שמברכים שבע ברכות תחת החופה.

וכן אנו נוהגים, שבשעת החופה משבר החתן כוס זכוכית זכר לחורבן בית המקדש.

והמהרי"ט בספר צפנת פענח הוסיף טעם מדוע לשבר דוקא כוס זכוכית, בכדי לרמוז שכשם שהזכוכית יש לה תקנה, שאף על פי שנשתברה, עדיין אפשר להתיכה ולעשות ממנה כוס חדשה, כמו כן ישראל יש להם תקנה, כאשר ה' יתברך עתיד לגאול את עמו גאולת עולמים.

ועורר בענין זה מרן רבינו זצ"ל, שבזמנינו מצוי מאד אפילו אצל בני התורה, מנהג עמי ארצות, שבעת ששובר החתן את הכוס, כל הקרואים ממלאים את פיהם שחוק בקריאת מזל טוב, ופעמים שאף החתן עצמו עושה זאת בגבורה כמנהג הפעוטות, והפכו את כוונת המנהג היפה הזה שנועד לשם עגמת נפש על חורבן בית קדשינו ותפארתינו, ולהעלות את ירושלים על ראש שמחתינו, למנהג תפל של שחוק וקלות ראש. וכבר עוררו על זה כמה מגדולי הפוסקים. ועל כן נכון הדבר שקודם שמשבר החתן את הכוס, יאמר בפיו "אם אשכחך ירושלים" וכו', ועל ידי כן אולי ילמדו הקהל לאט לאט את הרקע לשבירת הכוס והכל יבא על מקומו בשלום.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – קהילות שנהגו להחמיר

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות – שנת תשפ"א

ימי הפורים בעוד כשבועיים, יחולו ימי הפורים. והשנה מוטל עלינו לבאר כמה דינים מיוחדים, ראשית, מפני שהשנה יום הפורים, י"ד באדר, יחול ביום שישי. שנית, מפני שבירושלים ינהגו השנה "פורים המשולש", כי יום ט"ו באדר, (שבו מציינים את הפורים בירושלים), יחול ביום שבת, ולכן ישנם דינים מיוחדים ......

לקריאת ההלכה

כלי כסף – רוב השימוש

שאלה: כלי כסף, כגון גביע של קידוש, האם מותר להשתמש בהם בימי הפסח לאחר שהשתמשו בהם בכל ימות השנה? תשובה: כל הכלים שהשימוש בהם הוא בצונן, כלומר, שמשתמשים בהם רק למאכלים קרים, מותר להשתמש בהם בימות הפסח, ודי בכך שישטפו אותם כראוי קודם לכן. משום שמאכלים צוננים אינם נבלעים בדפנות הכלי, וממילא אין לחוש......

לקריאת ההלכה

מצות סעודת פורים בשנה זו (התשפ"א)

סעודת פורים בלילה שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאוני......

לקריאת ההלכה