הלכה ליום חמישי י"ז תמוז תש"פ 9 ביולי 2020

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

שמחה בת חילווה ועזרא דוד בן רחל

הוקדש על ידי

דן בן שמחה

בין המצרים – גזירות חז"ל

כל הימים שבין שבעה עשר בתמוז לבין תשעה באב, נקראים ימי "בין המצרים", על שם הפסוק (במגילת איכה פרק א פסוק ג) "כָּל רוֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים", ואמרו רבותינו זכרונם לברכה, שְאֵלוּ הימים, הם הימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, שבהם נכנסו האויבים לירושלים עיר קדשנו ותפארתנו, ופרעו פרעות בישראל, עד יום תשעה באב, שבו החריבו את בית המקדש בעוונות הרבים, ומאז ועד היום עם ישראל אינו יושב בטח, ותמיד קמים עליו אויבים מבית ומחוץ.

הפרושים ורבי יהושע
בגמרא במסכת בבא בתרא (דף ס.) אמרו רבותינו, שלאחר חורבן בית המקדש, באו הפרושים (אנשים יראי שמים), והנהיגו שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין, מפני שהיו אומרים, הרי בית המקדש חרב, ואין קרבנות של בשר על גבי המזבח, ולא מנסכים יין על גבי המזבח, אם כן איך יתכן שיהיה שלחנינו מלא, ושלחנו של הקדוש ברוך הוא חסר? לכן נמנעו מלשתות יין ולאכול בשר.

אולם אילו היו אלה הפרושים רוצים רק להחמיר על עצמם, אין בכך כלום, אלא שאותם הפרושים רצו שינהגו כן כל ישראל, ולא ראו בעין יפה את מי שאוכל בשר ושותה יין.

חכמי ישראל, לא רצו לגזור על ישראל גזירות קשות כמנהג הפרושים, מפני שידעו רבותינו, שאין גוזרים גזירה על הציבור אלא אם כן רוב הציבור יכול לעמוד בה. לכן נטפל רבי יהושע בן חנניה לאותם הפרושים. אמר להם, מפני מה אינכם אוכלים בשר ואינכם שותים יין? אמרו לו, וכי אפשר שבית אלוקינו שמם ואין קרבנות ואין ניסוך היין ואנו נאכל בשר ונשתה יין? אמר להם רבי יהושע, אם כן, מדוע אתם אוכלים פירות? הרי אין לנו כעת מצוות ביכורים שהיו מביאים לבית המקדש, נכון וראוי לכם לפרוש גם כן מאכילת פירות! השיבוהו הפרושים, נכונים דבריך! נדיר את עצמינו מפירות שבעת המינים שמהם מביאים ביכורים, ונאכל רק מיני פירות אחרים!

אמר להם רבי יהושע, אם כן, מדוע נאכל לחם? הרי אין לנו מנחות על גבי המזבח! מדוע נשתה מים? הרי אין ניסוך המים על גבי המזבח! שמעו הפרושים את דבריו ושתקו. אמר להם רבי יהושע, בודאי חייבים אנו להתאבל ולהשתתף בצער השכינה, אך להתאבל יותר מדאי גם כן לא ראוי, כי הציבור לא יוכלו לעמוד בגזירות כאלה. גם אדם שלא יאכל בשר, ילך ויחלש, ויתרשל לאחר מכן בלימוד התורה. לכן אין לנהוג אבלות בכל השנה בתוקף גדול כל כך, אלא בקצת דברים שתיקנו רבותינו זכר לחורבן, וכפי שביארו בגמרא שם.

מזה למדנו, שאף על פי שאנו אוכלים בכל השנה בשר, ושותים יין, מכל מקום בימים הללו נהגו ישראל מעצמם בכמה וכמה מנהגי אבלות על החורבן, וכפי שנבאר. ואף על פי שרוב המנהגים הללו לא באו מכח תקנת חכמינו, אלא ישראל נהגו בהם מעצמם, מכל מקום חובה קדושה לשמור על המנהגים הללו, שהוקבעו כדין ממש בכל תפוצות ישראל.

דרגות האבלות בימים אלה, ושבוע שחל בו תשעה באב
בימים הללו, נהגו ישראל בכמה מנהגי אבלות שביארנו אותם באריכות בשנים הקודמות, והשנה נבאר אותם בקצרה. ותחילה יש להסביר, שישנן שלוש דרגות למנהגי האבלות בימים הללו. הדרגה הראשונה, מיום שבעה עשר בתמוז ועד ראש חודש אב, שבימים הללו נוהגים מעט מנהגי אבלות. והדרגה השנייה, מיום ראש חודש אב, שאז מוסיפים על מנהגים אלה עוד מנהגים אחרים. ולאחר מכן בשבוע שחל בו תשעה באב, נוהגים מנהגי אבלות נוספים.

ברכת "שהחיינו"
מאחר והימים הללו מועדים לפורענות, וכמה וכמה אסונות גדולים אירעו בהם לעם ישראל, לכן נהגו שלא לברך ברכת "שהחיינו" על פרי חדש או בגד חדש שלוקחים בימים הללו. כי איך נוכל לברך בשמחה "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה", והוא זמן של צער ופורענות?

לפיכך, אין לברך ברכת שהחיינו על בגד חדש או פרי חדש בימי בין המצרים. ובשבתות שבימי בין המצרים, אפשר להקל בדבר. ובשבת שחלה אחר ראש חודש אב, יש להחמיר בזה לגבי בגד חדש, אבל לגבי פרי חדש, אפשר מן הדין להקל.

ופסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שמותר לקנות בגדים חדשים בימי בין המצרים, עד ראש חודש אב. אך אין ללובשם עד לאחר תשעה באב.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה


חלוקי כפרה

ימי חודש אלול, בהם אנו עומדים, הם ימי תשובה וסליחה וכפרה. כמו שהזכרנו כבר. ועתה נתמקד בסוגי העוונות השונים, איזה עוון חמור יותר, וכיצד ניתן למחות את העוונות לגמרי. ארבעה חלוקי כפרה שנינו בברייתא במסכת יומא (דף פו.), "ארבעה חלוקי כפרה הן". כלומר, יש ארבע דרגות (חלוק, מלשון חלוקה) שונות ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

לעולם יראה האדם את עצמו חציו חייב וחציו זכאי

אמרו רבותינו (במסכת קדושין דף מ ע"ב), לעולם יראה אדם את עצמו, חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת, אשריו, שהכריע את עצמו לכף זכות, עבר עבירה אחת, אוי לו, שהכריע עצמו לכף חובה. עד כאן. וביאור הדברים, שהאדם כל חייו, יראה את עצמו כאילו הוא בינוני, שהרי בודאי שאין לאדם לחשוב את עצמו שהוא צדיק. וכ......

לקריאת ההלכה

ההכנות לימי הדין

בימים הסמוכים לימי לראש השנה, על כל אחד ואחד מעם ישראל, להתבונן על מעשיו, לעשות "חשבון נפש", כדי לבחון במה יוכל לתקן את מעשיו ולשפרם, על מנת שלאחר מכן, יעמדו לו סניגורים טובים ליום הדין.  משמעות השם "אלול" כתב מרן הרב עובד......

לקריאת ההלכה