הלכה ליום רביעי ט"ז טבת תשע"ח 3 בינואר 2018

ברכה על ריחו של הקפה

לשאלת רבים: האם יש לברך על ריח טוב היוצא מן הקפה?

תשובה: בהלכות שפורסמו לפני כחודש, כתבנו שיש לברך על דבר שיוצא ממנו ריח טוב, כל דבר את ברכתו הראויה לו. ולמשל, מין עץ שיש בו ריח טוב, כגון הדס,  מברכים עליו "בורא עצי בשמים".

ועל הפירות שיש בהם ריח טוב, כגון אתרוג, או אננס וכדומה, שבא להריח ממנו, מברך עליו "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, הנותן ריח טוב בפירות".

ומעתה נראה, שמאחר והקפה הוא פרי, שטוחנים אותו ושותים אותו, מי שבא להריח ממנו בכוונה כדי ליהנות מריחו הטוב, עליו לברך "הנותן ריח טוב בפירות".

אולם באמת שהדבר שנוי במחלוקת הפוסקים. כי לגבי פת חמה, מצינו שנחלקו רבותינו הראשונים אם יש לברך. ולהלכה, דעת מרן השלחן ערוך שאין לברך על פת חמה שריחה הטוב נודף, מחמת הספק. וכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בספרו חזון עובדיה, (הלכות ברכות עמוד שכח).

ובספר כף החיים (שחיבר הרה"ג החסיד רבי יעקב חיים סופר זצ"ל, מרבני בבל שעלו לירושלים בדור שלפנינו), כתב, שכשם שאין אנו מברכים על פת חמה, כמו כן אין לברך על ריח טוב היוצא מן הקפה החם. שאין הריח הטוב נודף כל כך, עד שנחייב ברכה עליו.

אולם לעומתו, דעת רוב רבותינו האחרונים, ובהם הגאון פרח שושן, והגאון יד אהרן ועוד, שיש לברך על ריח טוב היוצא מן הקפה, וכתבו הפוסקים שהברכה הראוייה לברך עליו היא "הנותן ריח טוב בפירות".

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, אחר שהביא דברי הרבה פוסקים שכתבו שיש לברך על ריח טוב הנודף מן הקפה, סיים, שהמברך על ריח טוב הנודף מן הקפה, (כשבא להריח ממנו), יש לו על מה שיסמוך. שכן דעת רוב הפוסקים. עד כאן דברי מרן זצוק"ל. (חזו"ע עמוד שכט).

ולסיכום: המריח בכוונה את ריח הקפה הנודף, וריחו טוב, ומברך עליו "הנותן ריח טוב בפירות", יש לו על מה שיסמוך, שכן דעת רוב הפוסקים.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם בהלכה מדובר על קפה מבושל? אם כן, אשמח לדעת מה ההלכה לגבי פולי קפה שאינם מבושלים י"ז טבת תשע"ח / 4 בינואר 2018

הכוונה היא לאבקת הקפה או לפולים, ולא לקפה מבושל, שאז הוא מריח את המשקה ולא את הקפה עצמו, והוא כריח שאין לו עיקר.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ח) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ח), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ח)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ח) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

שמיעת כלי זמר בימי בין המצרים

שמיעת מוזיקה וריקודים בימי בין המצרים אסור לעשות ריקודים ומחולות בימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, ואפילו בלא כלי נגינה. וכל זה הוא אפילו בריקודים המתנהלים על פי ההלכה, ומנהגי הצניעות המקודשים לעם ישראל, אנשים לבד ונשים לבד, במחיצה מפסקת שאינם רואים אלו את אלו, אבל ריקודים מעורבים אנשים ונשים......

לקריאת ההלכה

החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה