הלכה ליום רביעי כ' אב תשע"ח 1 באוגוסט 2018

מחיצה בשמחת נשואין

שאלה: במשפחתינו יש זוג מאורס. וכעת נתגלעה מריבה גדולה במשפחה, כי צד הכלה מתעקשים לעשות "מחיצה" באולם השמחות. ואילו צד החתן אומרים שאין כל צורך במחיצה בחתונה. עם מי הדין?

תשובה: ראשית כל, הדבר ברור כשמש, שבשעה שרוקדים בחתונה, ויש שם נשים שרוקדות, חובה גמורה לשים מחיצה באולם, שתפריד בין ריקודי האנשים לריקודי הנשים. מאחר וריקודי נשים לעיני האנשים הוא איסור גמור ללא צל של ספק.

ועתה נדון לגבי שעת הסעודה בחתונה, האם יש חיוב לשים שם מחיצה, כמו שנוהגים החרדים לדבר ה'. או שאין בדבר חיוב מן הדין?

דברי בעל ספר חסידים
והנה רבינו יהודה החסיד בספר חסידים כתב, לגבי ברכת "שהשמחה במעונו" שמברכים בשעת הנשואים, שאם מקום הנשואין כולו פתוח, והאנשים והנשים רואים זה את זה, אין לברך שם "שהשמחה במעונו", לפי שאין שמחה להקדוש ברוך הוא במקום שיש הרהורי עבירה.

דברי בעל הלבוש
אולם לעומתו רבינו מרדכי יפה בעל הלבוש (בסוף או"ח מנהגים אות לו) כתב, שאין נזהרין בזה עכשיו, וטעם הדבר, משום שעכשיו הנשים מורגלות הרבה בין האנשים, ואין כאן הרהורי עבירה. כלומר, אף על פי שבדורות הקודמים, ובמקומות מסויימים, היה חיוב מן הדין להפריד בין האנשים לנשים בשעת הנשואין, מכל מקום במקומות ובזמנים שאין הדבר מעורר יצר הרע, לפי שמורגלים בכך, אין בזה איסור מן הדין, ואפשר לברך שם "שהשמחה במעונו".

דברי מרן זצ"ל 
ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספרו שו"ת יביע אומר (חלק ששי או"ח סימן יג) הביא את דברי בעל ספר חסידים, ואת דברי הלבוש, והביא סיוע לדבריו.

ולהלכה הורה, שבודאי שיש לעשות מחיצה בשמחות הנשואין, כי הוא גדר גדול בפני היצר הרע, (ובמקום הנשואין, חשוב מאד שיעשה הכל על טהרת הקודש, כי יש לדבר השפעה על עתידם של הזוג הצעיר, שיזכו לבנות את ביתם על אדני התורה, והשכינה תהא שורה ביניהם), אולם במקום שהדבר מביא למחלוקת גדולה בין הצדדים, וכגון בנדון השאלה שלנו, אין לעורר מחלוקת גדולה על הדבר, וכדאי הוא הגאון בעל הלבושים לסמוך עליו בשעת הדחק כזו, שלא לעשות מחיצה במקום שלא נהגו (בפרט בחוץ לארץ שבכמה מקומות לא נהגו בזה, והדבר מעורר מחלוקת).

וכמה פעמים מעשים שהיו, שבאו לפני מרן זצ"ל, בשאלה כזו ממש, שצד החתן או צד הכלה מתנגדים למחיצה. ומרן זצ"ל הטריח עצמו, להשפיע בדברי כיבושין על הצדדים, שיבואו לידי הסכמה בענין המחיצה, שתעמוד לשם ולתפארת. ורק במקום שלא מתקבלים הדברים, יש לוותר על המחיצה בשעת הסעודה, למען השלום.

וכאמור, כל זה לענין שעת הסעודה, אבל במקום שרוקדות שם הנשים, חובה גמורה לשים מחיצה בשעת הריקודים, גדר מזה וגדר מזה, על טהרת הקודש. ירבו שמחות בישראל.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

פרשת זכור

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ט, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

איחור או דילוג במגילה

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה


ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים בשנה זו, יחולו בסוף שבוע הבא. יום תענית אסתר יחול ביום רביעי, ואחריו ביום חמישי יום פורים ברוב המקומות, ובירושלים יחול פורים ביום שישי. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנ......

לקריאת ההלכה

מצות סעודת פורים בשנה זו (התשע"ט)

סעודת פורים בלילה שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאוני......

לקריאת ההלכה

תענית אסתר

היום הוא יום תענית אסתר שנוהגים בכל תפוצות ישראל להתענות. בימי מרדכי ואסתר התאספו היהודים בשלושה עשר לחודש אדר לעמוד על נפשם מפני אויביהם ושונאיהם, והיו צריכים וזקוקים לרחמי שמים מרובים, לבל יוכלו אויביהם לפגוע בהם, ועמדו בתפילה ובתחנונים וישבו בתענית באותו יום, כשם שעשה משה רבינו ביום שנלחם עם ע......

לקריאת ההלכה

ט"ו בשבט – חיטה

שאלה: בט"ו בשבט אנו רוצים לאכול מכל שבעת המינים. בתור "חיטה" חשבנו לקחת "שלווה" – חיטה תפוחה. מה מברכים עליה? תשובה: כל דבר שנעשה מאחד מחמשת מיני דגן, (ולהלן נפשט מהם מיני הדגן), יש לברך עליו ברכת "בורא מיני מזונות", ואם נעשה ממנו "לחם", אז יש לב......

לקריאת ההלכה