הלכה ליום חמישי י"ז סיון תשע"ח 31 במאי 2018

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

הרב מאיר חי בן רחל

שהקב"ה ירפאהו רפואה שלימה ויחזקהו ויאמצהו וישוב לאיתנו הראשון, אמן!

הוקדש על ידי

המשפחה

חסה מגידול בלתי מבוקר

שאלה: האם מותר להשתמש בחסה רגילה הנמכרת בשוק, ללא ביקורת מיוחדת על נושא התולעים? ומה הדין לגבי עלי גפן?

תשובה: בגמרא במסכת פסחים (דף כד.) מבואר, שכל האוכל תולעת, חייב עליה משום חמשה "לאוין", כלומר, חמשה איסורי "לאו" שנאמרו בתורה. והגאון רבי חיים בנבנישתי בעל ספר כנסת הגדולה (יורה דעה סימן פד) כתב, אודות "החסה", שבמקומות אלו מצויים בהם תולעים הרבה, וצריך בדיקה יפה, מפני שהתולעים הם דקים וקטנים מאד, ומראיהם כמראה הירק עצמו, ומקודם הייתי אוכל מהחסה (למצות מרור בליל פסח) על ידי בדיקה יפה, ועתה מקרוב, משכתי ידי מכל וכל, שלא לאכול חסה, אלא רק מהקלח שלה שהוא לבן, ועל ידי בדיקה.

ובמנהגי הגאון בעל חתם סופר (בהלכות פסח אות יח) כתוב, שהחתם סופר היה רגיל ליטול למצוות מרור בליל פסח, חזרת, שקורין סאלאט (חסה). והיו מופקדים על כך בחורים בני תורה לבדוק היטב את החסה על ידי כלי ראיה (זכוכית מגדלת). וכל זה דוקא בליל פסח, אבל בשאר ימות השנה, לא בא ירק כזה על שלחנו.

וכן כתב הגאון רבינו יוסף חיים בספר בן איש חי (פרשת צו אות כז), שהאשה שהיא עקרת הבית, צריכה להזהר מאד בבדיקת עלי החסה שמצויים בהם תולעים, מפני שכל בני הבית סומכים עליה בזה, ואם היא מקילה בבדיקה, הקולר תלוי בצוארה, ואפשר שתתחייב מלקיות הרבה יותר משערות ראשה, שהרי על כל תולעת חייבים חמש מלקיות. ואם בני הבית מרובים, וקשה מאד לבדוק עלי החסא, שצריך זמן רב לבדיקה מרובה זו, יש להסיר את העלים ולקחת הקלחים בלבד, שבנקל אפשר לבודקם ולצאת בהם ידי חובת מצות מרור.

והביא כל זה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספרו שו"ת יחוה דעת חלק ראשון (סימן יח).

והגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל דן (בשו"ת אגרות משה אורח חיים ח"ד סימן צא), אודות מיני כרוב, האם יש לאכלם לאחר בדיקה רגילה שעושים לבדקן מן התולעים? וכתב ש"במקומותינו ב"יורופ", היו מוחזקין בתולעים הרבה, והיתה צריכה בדיקה גדולה, אבל כאן באמריקה, לא מצוי תולעים כלל במיני כרוב. לכן די בבדיקה רגילה לכרוב שבאמריקה, וכן הדין לגבי חסה שידוע שיש מקומות שלא מצויות בה תולעים. אבל ירק שמצויות בו תולעים רבות, או במקומות שבהם מצויות תולעים בכרוב או במיני חסה, יש בהם הרבה תולעים ירוקות וקטנות, ואין לסמוך על כל אדם בבדיקת עלים אלה". 

והנה במקומותינו ובזמנינו, הנסיון הוכיח בבדיקות שונות, כי עלי החסה מלאים תולעים למאות ממש. וכמעט בלתי אפשרי לבדקם היטב מן התולעים. וידוע, שכשהיה מרן זצ"ל צעיר לימים, ראה בבית אחד שמנקים את עלי החסה היטב בחומץ, ובודקים אותם כנגד האור, ואחר כך היו מניחים אותם למצוות מרור. ומרן זצ"ל לקח את העלים, והניחם על גבי מפה לבנה כנגד השמש, ואחר כמה דקות, ראו את המפה כולה רוחשת תולעים שיצאו מן החסה אל המפה.

לכן הורה מרן זצ"ל, שטוב שיקחו למצוות מרור רק מן הקלחים הלבנים של החסה, ולא מן העלים הירוקים. וגם בזה אין להקל אלא על ידי בדיקה מדוקדקת ביישוב הדעת.

ואמנם יש מדינות (בדרום אמריקה) שאומרים שהעלי החסה שם אינם נגועים כל כך וניתן לבודקם. ועל בני המקום מוטלת החובה לבדוק את נכונות הדברים, והאם באמת יוכלו להמשיך במנהגם לאכול מעלי החסה.

ובשנים האחרונות החלו מתיישבי "גוש קטיף" לגדל חסה בחממות מבוקרות, באופן שיוצא הדבר מידי חשש. וכן לאחר שגירשום ממקומם, המשיכו במעשיהם במקומות אחרים. ועל ידי שטיפה היטב כפי הוראות היצרנים, ניתן לאכול מעלי החסה הללו. ואחריהם קמו כמה חברות שעשו כמעשיהם. ולכן נכון מאד שלא לקנות חסה מתוצרת אחרת, אלא אך ורק מגידול מבוקר ללא חשש תולעים. וכן היה מורה תמיד מרן זצ"ל.

והרוצה לחשוש לעצמו, שלא לקנות מתוצרת זו, מאחר ויש גידולים שמלאים בחומרי הדברה שונים ומשונים, ויש בזה חשש מבחינה בריאותית, יוכל להחמיר בזה, אך לא יקנה חסה מתוצרת שאינה מבוקרת, שיש בה חשש גדול של נגיעות בתולעים.

ולגבי עלי גפן, הנה ידוע כבר שלפני למעלה ממאה שנה, גזרו חכמי העיר הגדולה "חלאב" שבסוריה, שלא לאכול כלל מעלי הגפן הללו. מאחר ואי אפשר לבדקם כראוי מן התולעים. אמנם עתה מצויים עלי גפן כבושים ומשומרים ומגידולים מבוקרים, ובהכשרים טובים, ומהם יוכלו להשתמש לפי הוראת הרבנים המשגיחים.

שאלות ותשובות על ההלכה

לפני כמה חודשים או יותר פסק הראשל"צ הרב עמאר שליט"א, שאין לקנות גידולי חסה וכרוב הנקיים מתולעים מחמת סכנת הריסוס שיש בהם, וחמירא סכנתא מאיסורא. ולכן, אם אני זוכר נכון הוא פסק שניתן לקנות מגידולים רגילים ובלבד שינקו היטב היטב. האם זה נכון? י"א תמוז תשע"ג / 19 ביוני 2013

למעשה, הגאון מהרש"מ עמאר שליט"א לא פירסם דעתו בזה באופן מסודר, במכתב, ולכן עדיין אין לנו את האפשרות לדון בדברים. ובודאי שגם לשיטת הגאון שליט"א, אסור להשתמש בחסה מגידול רגיל. כמו שהוא עצמו נלחם על הדבר בהיותו מכהן כרב ראשי בתל אביב.

מה הדין בגודלם של התולעים, הרי תולעים שאינם ניראים בעין אינם בגדר איסור?
ומה לגבי החומרי ההדברה הרבים ששמים בעלים המפוקחים יש חשש של ונשמרתם מאד לנפשותיכם? י"א תמוז תשע"ג / 19 ביוני 2013

תולעים שאינם נראים אלא על ידי מיקרוסקופ, אין איסור לאכלם. אבל אין זה המצב בחסה, שיש בה תולעים, שנראות בעין רגילה, ורק על גבי העלה קשה מאד להבחין בהן.
אין אנו בקיאים בענין חומרי ההדברה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום השני של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר את......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ח) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ח), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה


דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ח)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ח) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה

אמירת סליחות ביחיד ללא ציבור

שאלה: אדם שאינו יכול לומר סליחות בציבור, או אשה הרוצה לומר סליחות ואינה יכולה לאמרם בציבור, האם רשאים לומר נוסח הסליחות ביחיד, או שאין לנהוג כן? תשובה: הנה, אם באים לומר הסליחות ביחידות, בלי צבור של עשרה מישראל, (ועושים זאת בשעה הראויה לאמירת סליחות, אחר חצות היום או אחר חצות הלילה, כמו שביארנו ......

לקריאת ההלכה

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו (תשע"ח)

בשנה זו (תשע"ח) חל יום תשעה באב בשבת. ולכן התענית נדחית ליום ראשון שהוא יום עשירי באב. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. אחר צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ......

לקריאת ההלכה

החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה