הלכה ליום חמישי י"ז סיון תשע"ח 31 במאי 2018

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

הרב מאיר חי בן רחל

שהקב"ה ירפאהו רפואה שלימה ויחזקהו ויאמצהו וישוב לאיתנו הראשון, אמן!

הוקדש על ידי

המשפחה

חסה מגידול בלתי מבוקר

שאלה: האם מותר להשתמש בחסה רגילה הנמכרת בשוק, ללא ביקורת מיוחדת על נושא התולעים? ומה הדין לגבי עלי גפן?

תשובה: בגמרא במסכת פסחים (דף כד.) מבואר, שכל האוכל תולעת, חייב עליה משום חמשה "לאוין", כלומר, חמשה איסורי "לאו" שנאמרו בתורה. והגאון רבי חיים בנבנישתי בעל ספר כנסת הגדולה (יורה דעה סימן פד) כתב, אודות "החסה", שבמקומות אלו מצויים בהם תולעים הרבה, וצריך בדיקה יפה, מפני שהתולעים הם דקים וקטנים מאד, ומראיהם כמראה הירק עצמו, ומקודם הייתי אוכל מהחסה (למצות מרור בליל פסח) על ידי בדיקה יפה, ועתה מקרוב, משכתי ידי מכל וכל, שלא לאכול חסה, אלא רק מהקלח שלה שהוא לבן, ועל ידי בדיקה.

ובמנהגי הגאון בעל חתם סופר (בהלכות פסח אות יח) כתוב, שהחתם סופר היה רגיל ליטול למצוות מרור בליל פסח, חזרת, שקורין סאלאט (חסה). והיו מופקדים על כך בחורים בני תורה לבדוק היטב את החסה על ידי כלי ראיה (זכוכית מגדלת). וכל זה דוקא בליל פסח, אבל בשאר ימות השנה, לא בא ירק כזה על שלחנו.

וכן כתב הגאון רבינו יוסף חיים בספר בן איש חי (פרשת צו אות כז), שהאשה שהיא עקרת הבית, צריכה להזהר מאד בבדיקת עלי החסה שמצויים בהם תולעים, מפני שכל בני הבית סומכים עליה בזה, ואם היא מקילה בבדיקה, הקולר תלוי בצוארה, ואפשר שתתחייב מלקיות הרבה יותר משערות ראשה, שהרי על כל תולעת חייבים חמש מלקיות. ואם בני הבית מרובים, וקשה מאד לבדוק עלי החסא, שצריך זמן רב לבדיקה מרובה זו, יש להסיר את העלים ולקחת הקלחים בלבד, שבנקל אפשר לבודקם ולצאת בהם ידי חובת מצות מרור.

והביא כל זה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספרו שו"ת יחוה דעת חלק ראשון (סימן יח).

והגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל דן (בשו"ת אגרות משה אורח חיים ח"ד סימן צא), אודות מיני כרוב, האם יש לאכלם לאחר בדיקה רגילה שעושים לבדקן מן התולעים? וכתב ש"במקומותינו ב"יורופ", היו מוחזקין בתולעים הרבה, והיתה צריכה בדיקה גדולה, אבל כאן באמריקה, לא מצוי תולעים כלל במיני כרוב. לכן די בבדיקה רגילה לכרוב שבאמריקה, וכן הדין לגבי חסה שידוע שיש מקומות שלא מצויות בה תולעים. אבל ירק שמצויות בו תולעים רבות, או במקומות שבהם מצויות תולעים בכרוב או במיני חסה, יש בהם הרבה תולעים ירוקות וקטנות, ואין לסמוך על כל אדם בבדיקת עלים אלה". 

והנה במקומותינו ובזמנינו, הנסיון הוכיח בבדיקות שונות, כי עלי החסה מלאים תולעים למאות ממש. וכמעט בלתי אפשרי לבדקם היטב מן התולעים. וידוע, שכשהיה מרן זצ"ל צעיר לימים, ראה בבית אחד שמנקים את עלי החסה היטב בחומץ, ובודקים אותם כנגד האור, ואחר כך היו מניחים אותם למצוות מרור. ומרן זצ"ל לקח את העלים, והניחם על גבי מפה לבנה כנגד השמש, ואחר כמה דקות, ראו את המפה כולה רוחשת תולעים שיצאו מן החסה אל המפה.

לכן הורה מרן זצ"ל, שטוב שיקחו למצוות מרור רק מן הקלחים הלבנים של החסה, ולא מן העלים הירוקים. וגם בזה אין להקל אלא על ידי בדיקה מדוקדקת ביישוב הדעת.

ואמנם יש מדינות (בדרום אמריקה) שאומרים שהעלי החסה שם אינם נגועים כל כך וניתן לבודקם. ועל בני המקום מוטלת החובה לבדוק את נכונות הדברים, והאם באמת יוכלו להמשיך במנהגם לאכול מעלי החסה.

ובשנים האחרונות החלו מתיישבי "גוש קטיף" לגדל חסה בחממות מבוקרות, באופן שיוצא הדבר מידי חשש. וכן לאחר שגירשום ממקומם, המשיכו במעשיהם במקומות אחרים. ועל ידי שטיפה היטב כפי הוראות היצרנים, ניתן לאכול מעלי החסה הללו. ואחריהם קמו כמה חברות שעשו כמעשיהם. ולכן נכון מאד שלא לקנות חסה מתוצרת אחרת, אלא אך ורק מגידול מבוקר ללא חשש תולעים. וכן היה מורה תמיד מרן זצ"ל.

והרוצה לחשוש לעצמו, שלא לקנות מתוצרת זו, מאחר ויש גידולים שמלאים בחומרי הדברה שונים ומשונים, ויש בזה חשש מבחינה בריאותית, יוכל להחמיר בזה, אך לא יקנה חסה מתוצרת שאינה מבוקרת, שיש בה חשש גדול של נגיעות בתולעים.

ולגבי עלי גפן, הנה ידוע כבר שלפני למעלה ממאה שנה, גזרו חכמי העיר הגדולה "חלאב" שבסוריה, שלא לאכול כלל מעלי הגפן הללו. מאחר ואי אפשר לבדקם כראוי מן התולעים. אמנם עתה מצויים עלי גפן כבושים ומשומרים ומגידולים מבוקרים, ובהכשרים טובים, ומהם יוכלו להשתמש לפי הוראת הרבנים המשגיחים.

שאלות ותשובות על ההלכה

לפני כמה חודשים או יותר פסק הראשל"צ הרב עמאר שליט"א, שאין לקנות גידולי חסה וכרוב הנקיים מתולעים מחמת סכנת הריסוס שיש בהם, וחמירא סכנתא מאיסורא. ולכן, אם אני זוכר נכון הוא פסק שניתן לקנות מגידולים רגילים ובלבד שינקו היטב היטב. האם זה נכון? י"א תמוז תשע"ג / 19 ביוני 2013

למעשה, הגאון מהרש"מ עמאר שליט"א לא פירסם דעתו בזה באופן מסודר, במכתב, ולכן עדיין אין לנו את האפשרות לדון בדברים. ובודאי שגם לשיטת הגאון שליט"א, אסור להשתמש בחסה מגידול רגיל. כמו שהוא עצמו נלחם על הדבר בהיותו מכהן כרב ראשי בתל אביב.

מה הדין בגודלם של התולעים, הרי תולעים שאינם ניראים בעין אינם בגדר איסור?
ומה לגבי החומרי ההדברה הרבים ששמים בעלים המפוקחים יש חשש של ונשמרתם מאד לנפשותיכם? י"א תמוז תשע"ג / 19 ביוני 2013

תולעים שאינם נראים אלא על ידי מיקרוסקופ, אין איסור לאכלם. אבל אין זה המצב בחסה, שיש בה תולעים, שנראות בעין רגילה, ורק על גבי העלה קשה מאד להבחין בהן.
אין אנו בקיאים בענין חומרי ההדברה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום השני של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר את......

לקריאת ההלכה


דין המסופק אם שאל טל ומטר בתפילתו

בהלכות הקודמות, ביארנו את דין שאלת (בקשת) טל ומטר בברכת השנים, (שהתחלנו בהזכרתה בתפלת ערבית האחרונה, אתמול בערב), והזכרנו שמי שסיים את תפילתו ונזכר שלא שאל טל ומטר, עליו לחזור ולהתפלל שנית, שהרי זה כמי שהחסיר ברכה אחת מתפילתו, שדינו הוא כמי שלא התפלל כלל. ועתה נבאר מהו דין מי שסיים את תפילתו, וכעת ע......

לקריאת ההלכה

מי ששכח להזכיר ותן טל ומטר בברכת השנים

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי את עיקר הדין שתיקנו רבותינו שהחל מליל שבעה במרחשוון מבקשים בתפילה בברכת השנים "ותן טל ומטר לברכה". ועתה עלינו לבאר ולשנן את הדין לגבי מי ששכח לבקש בתפילתו על הגשם. ומכיון שיש בדבר שמונה חילוקי דינים, בסיום ההלכה סיכמנו אותם למעשה. דין נשים בברכת השנים יש ......

לקריאת ההלכה

ברכת השנים – ה"גשם" כולל את כל הענינים הגשמיים

אתמול בלילה (מליל יום שלישי), התחלנו לבקש על הגשמים בתפלת העמידה, ולכן נחזור על הדינים השייכים לזה, בתוספת נופך. תקנת חכמים לשאול גשמים תקנו חכמים לשאול  (לבקש) מה' יתברך טל ומטר בימות הגשמים ב"ברכת השנים". ובארץ ישראל מתחילין לשאול מליל שבעה במרחשון, ובשנה זו (התשע"ט) ל......

לקריאת ההלכה

חג הסוכות

התורה צותה אותנו לשבת בשבעת ימי החג בסוכה, ולשמוח בחג הסוכות יותר מבשאר החגים. והדבר צריך ביאור, במה נתיחד חג הסוכות שכל כך הגדילה התורה במצוות מיוחדות אלו שנצטוינו בו. שהרי בחג הפסח, מובן מאד מדוע עלינו לשמוח, שהרי יום זה יצאנו ממצרים ונעשינו לעם. וכן בחג השבועות, השמחה מובנת מאד, שהרי הוא יום מתן ......

לקריאת ההלכה