הלכה ליום חמישי ה' כסלו תשע"ח 23 בנובמבר 2017

ברכות הריח – מיני ועצי בשמים

בהלכות הקודמות ביארנו, שלפני שנהנים מריח טוב שיש לאיזה דבר, יש לברך עליו את הברכה הראויה לו. וברכות אלה נקראות "ברכות הריח".

וישנם ארבע ברכות ריח. ברכת "בורא עצי בשמים", ברכת "בורא עשבי בשמים", ברכת "בורא מיני בשמים", וברכת "הנותן ריח טוב בפירות".

וכעת נבאר את פרטי הדינים, איזו ברכה מתאימה לכל דבר ודבר.

בורא מיני בשמים – בושם "מוסק" טבעי
כתב מרן השלחן ערוך (סימן רטז סעיף ב): "אם זה שיוצא ממנו הריח, הוא עץ, או מין עץ, מברך עליו "בורא עצי בשמים". ואם הוא עשב, מברך עליו "בורא עשבי בשמים". ואם אינו, לא מין עץ ולא מין עשב, כמו "המושׂק", מברך בורא מיני בשמים. ואם היה פרי הראוי לאכילה, מברך הנותן ריח טוב בפירות.

ומה שכתב מרן השלחן ערוך, שעל ה"מושׂק" יש לברך "בורא מיני בשמים", פירוש הדברים, המוסק, הוא מין בושם, שמיוצר עד היום הזה, והוא מעורב בהרבה מיני בשמים יוקריים. והוא אינו עשוי מדבר הגדל בארץ, כמו פירות או מיני עשבים, אלא הוא מיוצר מן החי, (מן הדם או מזיעת בעלי חיים). ויש אומרים שבושם זה, הוא "המור", המוזכר בתורה, שהוא אחד מסממני הקטורת. ועליו יש לברך ברכת "בורא מיני בשמים". (וראה בספר חזון עובדיה הלכות ברכות עמוד שי).

בורא עצי בשמים
הצפורן, הנקראת בערבית "קרונפול", (ומרן השלחן ערוך בסימן רטז סעיף ב קורא אותה "קלאוו", וכן באנגלית היא נקראת "clove"), היא מין עץ. ולכן יש לברך עליה ברכת "בורא עצי בשמים". וכן מקלות קינמון, שהם מין עץ, יש לברך עליהם ברכת בורא עצי בשמים.

וכל זה כשהם שלמים, כלומר, מקלות הקינמון שלימות, וכן מקלות הצפורן שלמים. אבל אם הם טחונים, ואינם עשויים בעיקרם, אלא לשם מאכל כתבלין, אזי יש לברך עליהם "בורא מיני בשמים". (הלכה ברורה, סעיף קטן יז).

עשב הריחאן התימני שמצוי אצלינו (ויש שקוראים אותו בזילקום), ברכתו "בורא עצי בשמים". (חזון עובדיה עמוד שכא). והריחן העיראקי ברכתו בורא עשבי בשמים. ואם יש ספק לגבי הריחן אם הוא עיראקי או תימני, יש לברך עליו בורא מיני בשמים. וכן נהג מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל.

וכן פרחי שושנים וורדים, ופרחי יסמין (סאמבק וכדומה), ורוזמרין. כולם, ברכתם בורא עצי בשמים. כי מין עץ הם. (וראה בהלכה ברורה ס"ק לא).

ובהלכה הבאה נבאר על מה יש לברך "בורא עשבי בשמים", ו"הנותן ריח טוב בפירות".

שאלות ותשובות על ההלכה

מה ברכת הריח על לואיזה? א' אב תשע"ז / 24 ביולי 2017

על הלואיזה מברך בורא עצי בשמים. וכן נהג מרן זצ"ל

לגבי ריחן תימני, הבנתי שישנם שני מינים , האחד ברכתו עצי בשמים  והשני עשבי בשמים' ומי שלא יודע להבחין באיזה סוג מדובר, יברך מיני בשמים. (ע"פ ילקוט יוסף)
האם בכל מקרה לברך עצי בשמים (על כל סוגי הריחן)? י"ג תמוז תשע"ג / 21 ביוני 2013

ביררנו את הדבר אצל הרה"ג רבי גדעון בן משה שליט"א, והשיב לנו, שיש גם בזמנינו שני מיני ריחן, וזה שמצוי מאד בינינו, הוא הריחן התימני. שברכתו עצי בשמים. ויש ריחן עיראקי, שאינו מצוי כל כך, ועליו קטנים, וברכתו עשבי בשמים.

ישנו זן של ריחן (בזיליקום) שהוא לא רב שנתי כמו התימני אלא חד או דו שנתי, האם גם עליו יש לברך עצי בשמים או שצריך לברך עשבי בשמים? י"ג תמוז תשע"ג / 21 ביוני 2013

הוא הריחן העיראקי, וברכתו בורא עשבי בשמים.

עשב הריחאן התימני שמצוי אצלינו (ויש שקוראים אותו בזילקום), ברכתו "בורא עצי בשמים". (חזון עובדיה עמוד שכא).
מדוע הריהו עשב שאינו גדל כל שנה ואין לו אפילו גזע אלא הוא כעשב הארץ? י"ג תמוז תשע"ג / 21 ביוני 2013

מצויים בעיקר שני מיני ריחן. התימני, בישובים שיודעים לגדלו היטב, יש לו גזע, וברכתו עצי. ויש ריחן שאינו תימני, והוא אינו מצוי כל כך, וברכתו עשבי. ויש שמסופקים בו, ומברכים עליו מיני.

שמעתי מת"ח מקורב למרן הרב עובדיה שליט"א, שראה אותו מברך על ריחן בורא מיני בשמים בגלל הספק.
עד כמה שידוע לי, ואיני מומחה, יש 2 מיני ריחן, אחד עצי ואחד עשבי. י"ג תמוז תשע"ג / 21 ביוני 2013

גם אנו שמענו שכך נוהג מרן שליט"א. למעשה, הריחן התימני, שהוא הריחן המצוי אצלינו בדרך כלל, ופעמים שיש לו גזע ממש, ברכתו עצי. ויש ריחן שאינו גדול, אין לו גזע, ועליו קטנים, והוא ריחן עיראקי, וברכתו עשבי. ואם יש ספק בדבר, יש לברך מיני.

אם מדובר בתבלין 'ציפורן'. זה נראה כמו גרגירים גדולים. על מה צריך לברך עליהם? כ"ח סיון תשע"ג / 6 ביוני 2013

ברכת הצפורן בורא עצי בשמים. והוא כמין מקלות קטנים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" – התשע"ח

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

דין שמיעת פרשת זכור

בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרבה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ח, נקרא בפרשת תצוה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת זכור" (ומקומה של פרשת זכור הו......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

דילוג בקריאת המגילה

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה


ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים בשנה זו, יחולו בסוף שבוע הבא. יום תענית אסתר יחול ביום רביעי, ואחריו ביום חמישי יום פורים ברוב המקומות, ובירושלים יחול פורים ביום שישי. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנ......

לקריאת ההלכה

שמחת יום הפורים – הנהגת מרן זצ"ל בפורים

מצוה להרבות בסעודת פורים, ולכתחילה צריך לאכול פת (לחם) בסעודה זו. כתב הרמב"ם (פרק ב מהלכות מגילה הט"ו) כיצד חובת סעודה זו? שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו, וישתה יין עד שישתכר וירדם בשכרותו. ומצוה לאכול בסעודה זו בשר בהמה דוקא. וכתב המאירי (מגילה ז:) חייב אדם להרבות בשמחה בפ......

לקריאת ההלכה

מצות סעודת פורים בשנה זו (התשע"ח)

-------------------------- עם כל בית ישראל אנו אבלים על פטירתו של אחד מגדולי הדור, הגאון רבי שמואל אוירבך זצ"ל, אשר שקד כל ימיו על התורה ועל העבודה בדבקות, ונפטר מן העולם בלא להניח אחריו בנים, נטל כל חמודות שבעולם והלך לו. ת.נ.צ.ב.ה.  -------------------------- סעודת פורים בלילה שו......

לקריאת ההלכה

מגילת "אסתר"

כבר למדנו, שחייב כל אדם בקריאת מגילת אסתר ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולחזור ולקרותה ביום, שנאמר "אלהי, אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי", ופסוק זה הנאמר בספר תהילים (פרק כב), מתחיל במילים "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא במסכת יומא (כט.) שאסתר נמשלה לאילת השחר. מגיל......

לקריאת ההלכה