הלכה ליום חמישי ה' כסלו תשע"ח 23 בנובמבר 2017

ברכות הריח – מיני ועצי בשמים

בהלכות הקודמות ביארנו, שלפני שנהנים מריח טוב שיש לאיזה דבר, יש לברך עליו את הברכה הראויה לו. וברכות אלה נקראות "ברכות הריח".

וישנם ארבע ברכות ריח. ברכת "בורא עצי בשמים", ברכת "בורא עשבי בשמים", ברכת "בורא מיני בשמים", וברכת "הנותן ריח טוב בפירות".

וכעת נבאר את פרטי הדינים, איזו ברכה מתאימה לכל דבר ודבר.

בורא מיני בשמים – בושם "מוסק" טבעי
כתב מרן השלחן ערוך (סימן רטז סעיף ב): "אם זה שיוצא ממנו הריח, הוא עץ, או מין עץ, מברך עליו "בורא עצי בשמים". ואם הוא עשב, מברך עליו "בורא עשבי בשמים". ואם אינו, לא מין עץ ולא מין עשב, כמו "המושׂק", מברך בורא מיני בשמים. ואם היה פרי הראוי לאכילה, מברך הנותן ריח טוב בפירות.

ומה שכתב מרן השלחן ערוך, שעל ה"מושׂק" יש לברך "בורא מיני בשמים", פירוש הדברים, המוסק, הוא מין בושם, שמיוצר עד היום הזה, והוא מעורב בהרבה מיני בשמים יוקריים. והוא אינו עשוי מדבר הגדל בארץ, כמו פירות או מיני עשבים, אלא הוא מיוצר מן החי, (מן הדם או מזיעת בעלי חיים). ויש אומרים שבושם זה, הוא "המור", המוזכר בתורה, שהוא אחד מסממני הקטורת. ועליו יש לברך ברכת "בורא מיני בשמים". (וראה בספר חזון עובדיה הלכות ברכות עמוד שי).

בורא עצי בשמים
הצפורן, הנקראת בערבית "קרונפול", (ומרן השלחן ערוך בסימן רטז סעיף ב קורא אותה "קלאוו", וכן באנגלית היא נקראת "clove"), היא מין עץ. ולכן יש לברך עליה ברכת "בורא עצי בשמים". וכן מקלות קינמון, שהם מין עץ, יש לברך עליהם ברכת בורא עצי בשמים.

וכל זה כשהם שלמים, כלומר, מקלות הקינמון שלימות, וכן מקלות הצפורן שלמים. אבל אם הם טחונים, ואינם עשויים בעיקרם, אלא לשם מאכל כתבלין, אזי יש לברך עליהם "בורא מיני בשמים". (הלכה ברורה, סעיף קטן יז).

עשב הריחאן התימני שמצוי אצלינו (ויש שקוראים אותו בזילקום), ברכתו "בורא עצי בשמים". (חזון עובדיה עמוד שכא). והריחן העיראקי ברכתו בורא עשבי בשמים. ואם יש ספק לגבי הריחן אם הוא עיראקי או תימני, יש לברך עליו בורא מיני בשמים. וכן נהג מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל.

וכן פרחי שושנים וורדים, ופרחי יסמין (סאמבק וכדומה), ורוזמרין. כולם, ברכתם בורא עצי בשמים. כי מין עץ הם. (וראה בהלכה ברורה ס"ק לא).

ובהלכה הבאה נבאר על מה יש לברך "בורא עשבי בשמים", ו"הנותן ריח טוב בפירות".

שאלות ותשובות על ההלכה

מה ברכת הריח על לואיזה? א' אב תשע"ז / 24 ביולי 2017

על הלואיזה מברך בורא עצי בשמים. וכן נהג מרן זצ"ל

לגבי ריחן תימני, הבנתי שישנם שני מינים , האחד ברכתו עצי בשמים  והשני עשבי בשמים' ומי שלא יודע להבחין באיזה סוג מדובר, יברך מיני בשמים. (ע"פ ילקוט יוסף)
האם בכל מקרה לברך עצי בשמים (על כל סוגי הריחן)? י"ג תמוז תשע"ג / 21 ביוני 2013

ביררנו את הדבר אצל הרה"ג רבי גדעון בן משה שליט"א, והשיב לנו, שיש גם בזמנינו שני מיני ריחן, וזה שמצוי מאד בינינו, הוא הריחן התימני. שברכתו עצי בשמים. ויש ריחן עיראקי, שאינו מצוי כל כך, ועליו קטנים, וברכתו עשבי בשמים.

ישנו זן של ריחן (בזיליקום) שהוא לא רב שנתי כמו התימני אלא חד או דו שנתי, האם גם עליו יש לברך עצי בשמים או שצריך לברך עשבי בשמים? י"ג תמוז תשע"ג / 21 ביוני 2013

הוא הריחן העיראקי, וברכתו בורא עשבי בשמים.

עשב הריחאן התימני שמצוי אצלינו (ויש שקוראים אותו בזילקום), ברכתו "בורא עצי בשמים". (חזון עובדיה עמוד שכא).
מדוע הריהו עשב שאינו גדל כל שנה ואין לו אפילו גזע אלא הוא כעשב הארץ? י"ג תמוז תשע"ג / 21 ביוני 2013

מצויים בעיקר שני מיני ריחן. התימני, בישובים שיודעים לגדלו היטב, יש לו גזע, וברכתו עצי. ויש ריחן שאינו תימני, והוא אינו מצוי כל כך, וברכתו עשבי. ויש שמסופקים בו, ומברכים עליו מיני.

שמעתי מת"ח מקורב למרן הרב עובדיה שליט"א, שראה אותו מברך על ריחן בורא מיני בשמים בגלל הספק.
עד כמה שידוע לי, ואיני מומחה, יש 2 מיני ריחן, אחד עצי ואחד עשבי. י"ג תמוז תשע"ג / 21 ביוני 2013

גם אנו שמענו שכך נוהג מרן שליט"א. למעשה, הריחן התימני, שהוא הריחן המצוי אצלינו בדרך כלל, ופעמים שיש לו גזע ממש, ברכתו עצי. ויש ריחן שאינו גדול, אין לו גזע, ועליו קטנים, והוא ריחן עיראקי, וברכתו עשבי. ואם יש ספק בדבר, יש לברך מיני.

אם מדובר בתבלין 'ציפורן'. זה נראה כמו גרגירים גדולים. על מה צריך לברך עליהם? כ"ח סיון תשע"ג / 6 ביוני 2013

ברכת הצפורן בורא עצי בשמים. והוא כמין מקלות קטנים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל הציבור שאינם מדליקים נרות, נשארים בקדושת השבת עד שיבדילו. וגם כדי שיהיה פרסו......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה