הלכה ליום רביעי ד' כסלו תשע"ח 22 בנובמבר 2017

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אליסיא חנונו בת לטיפה ז"ל

ת נ צ ב " ה

הוקדש על ידי

המשפחה

ברכת הבשמים סמוך להנאה – דבר שיש ספק אם יש בו ריח

שאלה: אם יש לפני עלי נענע, ואני מסופק אם יש בהם ריח טוב. כיצד עלי לנהוג לגבי ברכת "בורא מיני בשמים"?

תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו את יסוד הדברים, שעל כל דבר שיש בו ריח טוב, צריך לברך לפני שמריחים ממנו, את הברכה הראויה לו. ויש דבר שמברכים עליו בורא "מיני" בשמים, ויש שמברכים עליו בורא "עשבי" בשמים, ויש שמברכים בורא "מיני" בשמים, ויש שמברכים "הנותן ריח טוב בפירות". (ואת פרטי הדינים נבאר בהמשך).

ברכת הריח – לפני שמריחים
והדבר פשוט, שכשם שלגבי ברכות על המאכלים, יש לברך לפני שאוכלים מן המאכל, כמו כן בברכת הריח, יש לברך לפני שנהנים מן הריח. ואם לא בירך לפני שהריח, אינו רשאי לברך לאחר שהריח.

ומכל מקום, מבואר מדברי המשנה ברורה (סימן רטז ס"ק ב), שאם טעה והריח בלא ברכה, יוכל לברך, ולחזור ולהריח, ובכך יפטור גם את מה שהריח כבר קודם בלא לברך. (אבל אין לעשות כן לכתחילה, ורק אם טעה והריח בלא ברכה, יוכל לעשות כן).

ברכת הריח – רק שמתכוין ליהנות
ועתה לגבי השאלה, כאשר ישנו דבר, כגון עלי נענע יבשים, שאנו מסופקים אם יש בהם ריח טוב, או שהריח הטוב פג מהם. הנה הדבר ברור, שלא נוכל לומר, שהבא להריח מהעלים, יברך עליהם "בורא עשבי בשמים", ולאחר מכן יבדוק אם יש בהם ריח טוב. שהרי אם יתברר שאין בהם ריח, נמצא שהברכה היתה ברכה לבטלה. אולם מצד שני, לכאורה אין להריח מן העלים ללא ברכה, שכן אסור ליהנות מן הריח הטוב בלא ברכה.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (בספרו חזון עובדיה על הלכות ברכות עמוד שח), דן בקצרה בשאלה זו, והביא דברי כמה מגדולי האחרונים, שכתבו שאין חיוב לברך את ברכת הריח, אלא כשמתכוין ליהנות מן הריח הטוב. אבל אם אינו מריח אלא בשביל לבדוק, אם אמנם יש ריח טוב בעלי הנענע או לא, אין צורך לברך עליהם ברכת הריח. והביא שכן כתב הגאון רבי חיים פלאג'י בספרו רוח חיים.

לכן, מי שיש לפניו איזה דבר, כגון עלי נענע, שהוא מסופק אם יש בהם ריח טוב. עליו להריח מהם מעט, כדי לוודא שיש בהם ריח טוב, ולאחר מכן יברך עליהם "בורא עשבי בשמים", ואז יוכל להריח כאוות נפשו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל הציבור שאינם מדליקים נרות, נשארים בקדושת השבת עד שיבדילו. וגם כדי שיהיה פרסו......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה