הלכה ליום שישי י"ב תשרי תשע"ט 21 בספטמבר 2018

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שלום בן אסתר ע״ה

שנלב״ע בליל שבת קודש שבת תשובה פרשת וילך
ופרחה נשמתו הטהורה תוך ניגון זמירות שבת.
לאחר שהזדכך ביסורים.
ת.נ.צ.ב.ה.
נפשו בטוב תלין וזרעו ירש ארץ

הוקדש על ידי

יוצאי חלציו

דין הסכך בסוכה והקישוטים הנתלים בסכך

מצוה ליַפּוֹת את הסוכה
מצוה גדולה ליַפּוֹת את הסוכה ולנאותה כמה שאפשר, להכניס לתוכה כלים נאים, ולהאירה באור יקרות. וכתבו המקובלים, שעל ידי כיבוד הסוכה באור יקרות, יזכה האדם שנפשו תשב במנוחה בגן עדן, וכפי ערך מה שיקיים את המצוה בכוונה טובה באופן הנאות, כך יעשה לו שָם סוכה לנשמתו. ׁכמו שמבואר בזהר הקדוש פרשת פנחסׂ. ובהציע הכלים הנאים שיש לו' והמצעות הנאות בסוכה, יקשור לו האל יתברך כמה חופות בגן עדן העליון. ובכל זאת, יש לדעת, שלעתים מתוך הכוונה הטובה לקשט את הסוכה, הסוכה נפסלת. לכן יש להיות בקי בדינים המובאים כאן, לנהוג על פי ההלכה.

התנאים שיהיה הסכך כשר
נאמר בתורה (דברים טז.) "חג הסוכות תעשה לך באספך מגרנך ומיקבך". ולמדו מכאן רבותינו (במסכת סוכה דף יב.), שיש לסכך את הסוכה, בדברים הנאספים מן הגורן ומן היקב, כלומר פסולת הגורן והיקב, שהם קש ותבן וזמורות ואשכולות ריקים מן הענבים, וכיוצא בהן.

וכן נאמר בספר נחמיה (פרק ח), שאמרו ראשי העם אל בני ישראל, "צאו ההר, והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבות, לעשות סוכות ככתוב". ומכאן למדו רבותינו שצריך שיהיו לסכך שמסככים בו שלשה תנאים.

א. צריך שיהיה גידולו מן הארץ. ב. צריך שיהיה תלוש ולא מחובר לקרקע. ג.  צריך שיהיה דבר שאינו ראוי לקבל טומאה. כמו פסולת הגורן והיקב, שבאה מן הארץ, והיא תלושה ואינה מחוברת לקרקע, וכן אינה ראויה לקבל טומאה, שכל דבר שאינו "אוכל" או "כלי", אינו ראוי לקבל טומאה. ולמשל, אם גופו של מת, נגע בענף של דקל, אין הענף מקבל טומאה, אבל אם נגע גופו בכלי עץ, הרי הכלי מקבל טומאה. ולכן אין לסכך בכלי. (ואפילו אם נשבר הכלי, אין לסכך בשבריו).

ולפיכך אסור לסכך את הסוכה בכל מיני מתכות, שהרי אין גידולם מן הארץ. וכן אין מסככים בענפי אילן המחובר לקרקע, שאין לסכך אלא בדבר התלוש מן הקרקע. וכן אין מסככים בכל מיני אוכלים, כגון פירות, מפני שהם ראויים לקבל טומאה, וכן אין מסככים בכלים, אף על פי שהם עשויים עץ, מפני שהם ראויים לקבל טומאה, ואפילו אם סיכך בסכך כשר, אלא ששם עליו סכך פסול, הסוכה פסולה. ולכן אם בנה סוכה כשירה, אבל היא נמצאת תחת מרפסת של שכן וכדומה, ודאי שסוכה זו היא פסולה.

דין קשוטי נייר
הנייר אין מסככים בו, ואפילו הוא עשוי מעץ, מפני שנשתנתה צורתו לגמרי, ואינו נחשב לדבר שגידולו מן הארץ. ולכן, הקישוטים שנוהגים לתלות תחת סכך הסוכה, בכדי ליפות את הסוכה, הרי הם עלולים לפסול את הסוכה מפני שהם אינם סכך כשר.

לכן כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שצריך להקפיד לתלות את קישוטי הסוכה שתחת הסכך, באופן שיהיו צמודים לסכך, ותלויים בתוך ארבעה טפחים לסכך, (שהם כשלושים ושניים סנטימטר), שאם הם יורדים למטה, ליותר ממרחק של שלושים ושנים סנטימטר מהסכך, יש חשש פן יפסלו את הסוכה כאמור, אבל כשהם בתוך ארבעה טפחים, בטלים הם לגבי הסכך, ואין כל חשש שיפסלו את הסוכה, אפילו אם הם גדולים מאד.

ולסיכום: יש לסכך את הסוכה, בדבר שגידולו מן הארץ, ושהוא תלוש, ושאינו מקבל טומאה. ואם רוצים לקשט את הסוכה בקישוטי נייר, רשאים לעשות כן, אך יש לתלות את הקישוטים באופן שיהיו צמודים לסכך, ולא יהיו גדולים ויורדים מן הסכך יותר משלושים ושניים סנטימטר, שאז, הם עלולים לפסול את הסוכה.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר לתלות קישוטים ב"אזיקון" ולהצמיד לסכך או שיש בעיה עם האזיקון? י"א תשרי תשע"ד / 15 בספטמבר 2013

לתלות את הקישוט עם אזיקון, אין מניעה כלל מצד ההלכה. ובתנאי שהקישוט לא יפסול את הסכך, כפי שביארנו בהלכה.

בהמשך להלכות קישוטי סוכה והחשש לפסילת הסכך, חו"ח, כיצד יש לנהוג בהתקנת התאורה לסוכה.
עד כה העברתי כבל על הסכך ושלשלתי את גוף התאורה כך שיהיה צמוד לסכך, מצידה הפנימי של הסוכה. אני חושש, שאין זו הדרך לעשות כן.
לפיכך, האם יש להסתפק באהיל תאורה העומד על הקרקע בלבד? כ"ז אלול תשע"ג / 2 בספטמבר 2013

בודאי שחוט החשמל אינו פוסל את הסכך, וכן המנורה עצמה אינה פוסלת שאינה גדולה כל כך.

האם סכך של פרגולה מעץ כשר לסוכה? י"ג תשרי תש"ע / 1 באוקטובר 2009

סכך של פרגולה שעשוי לצל כשר לסוכה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ......

לקריאת ההלכה


בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ט) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

פרשת זכור

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ט, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה