הלכה ליום חמישי ט"ז שבט תשע"ח 1 בפברואר 2018

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

זהבה בת גו"לייט

רפואה שלימה, רפואת הנפש ורפואת הגוף,
בבריאות טובה ונהורא מעליא. אכי"ר

הוקדש על ידי

פלוני

ברכת המזון בהליכה

שאלה: מי שאכל כשהוא הולך, האם רשאי לברך ברכת המזון תוך כדי הליכה?

תשובה:בהלכה הקודמת ביארנו, שתיקנו חכמים, לברך ברכת המזון כשיושבים. כדי שיוכל המברך לכוין דעתו יותר.

היה אוכל כשהוא הולך בביתו
ובגמרא במסכת ברכות (דף נא:) מבואר להלכה, שגם אדם שהיה הולך בביתו בשעה שהיה אוכל, וכן אדם שהיה אוכל בעמידה, לעולם הוא חייב לשבת בשעת ברכת המזון. כדי שיוכל לכוין יותר. וכן פסקו הפוסקים ומרן השלחן ערוך (סימן קפג).

היה אוכל כשהוא מהלך בדרך
אבל לענין מי שהיה אוכל כשהוא מהלך בדרך, מחוץ לביתו, נחלקו רבותינו הראשונים, שרבינו הרא"ש כתב, שטעם התקנה לשבת בברכת המזון, הוא בכדי שיכוין יותר, ומי שהוא הולך בדרך, בודאי מעדיף לברך כשהוא ממשיך בהליכתו למחוז חפצו, ואם נחייבו לשבת ולברך, נמצאנו מגיעים למטרה ההפוכה, כי אדרבה, כשהוא מתעכב ויושב, אין דעתו מיושבת עליו, והוא מברך בחופזה בלי לכוין כראוי. לכן, הנכון הוא שמי שהיה אוכל בשעה שהוא מהלך בדרך, אינו חייב לשבת כדי לברך, ורשאי לברך תוך כדי הליכה.

ויש חולקים על דברי הרא"ש בזה (כל בו סימן כה בשם הגאונים). אולם מרן השלחן ערוך (סימן קפג סעיף יא) פסק כדברי הרא"ש. שמי שאכל כשהוא הולך בדרך, רשאי לברך כשהוא הולך בדרך. אבל מי שאכל כשהוא יושב, אפילו אם היה באמצע הדרך, אינו רשאי לברך כשהוא הולך, אלא יברך בישיבה בכוונה, ואחר כך ימשיך למחוז חפצו.

ולסיכום: מי שהיה אוכל כשהוא מהלך בביתו, חייב לשבת בשעת ברכת המזון. ומי שהיה מהלך בדרך אל מחוז חפצו, והיה אוכל תוך כדי הליכה, רשאי להמשיך בדרכו ולברך תוך כדי הליכה.

ובהלכה הבאה נברך את הדין לגבי נסיעה ברכב.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר בכלל לאכול בחוץ תוך כדי הליכה? האם לא על זה נאמר האוכל בשוק פסול לעדות? ו' אדר תשע"ח / 21 בפברואר 2018

אוכל בשוק פסול לעדות (בקדושין מ:), הכוונה שאוכל פת או עוגה כשהולך ברחוב, שזה מראה על אדם שמזלזל בעצמו, כמו אנשים שאוכלים פלאפל ברחוב. אבל אדם שמטייל, למשל בגן החיות, ואוכל איזה חטיף בדרך כפי שרגילים הרבה בני אדם, לא נפסל על ידי זה לעדות. וכמו שאמרו במסכת כלה רבתי פ"ח, האוכל בשוק חבירו של כלב. והני מילי (ואלו הדברים) במידי דנהמא (בדבר שהוא כמו לחם) ומידי דרעבתונא (שאוכל ברעבתנות), אבל דבר אחר לא. והתוספות בקדושין פירשו, שהאוכל בשוק, הכוונה כמו אלה שמסתובבים בשוק ואוכלים מכל מקום, טועמים פרי כזה ופרי כזה, או פיצוחים וירקות ופירות כבושים וכדומה, שגם זה ענין של זלזול באדם וגם נוגע באיסור גזל. או שאוכל סעודה ממש. וכן פירש הרא"ש שם. ואולי שייך איסור בזה גם במי שהולך בשוק ואוכל גרעינים ומשליך הקליפות, שגם זה דרך הבזויים בעם. 

ולגבי ההלכה - יש פת שאינה דרך רעבנות, כי בפוסקים כתוב שאוכל "סעודתו". ועוד, שכשהוא הולך במדבר וכדומה, או כשהולך על גבי בהמה, גם זה נחשב כהולך לענין הברכה, ושייך גם בפת.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" – התשע"ח

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

דין שמיעת פרשת זכור

בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרבה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ח, נקרא בפרשת תצוה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת זכור" (ומקומה של פרשת זכור הו......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

דילוג בקריאת המגילה

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה


ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים בשנה זו, יחולו בסוף שבוע הבא. יום תענית אסתר יחול ביום רביעי, ואחריו ביום חמישי יום פורים ברוב המקומות, ובירושלים יחול פורים ביום שישי. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנ......

לקריאת ההלכה

שמחת יום הפורים – הנהגת מרן זצ"ל בפורים

מצוה להרבות בסעודת פורים, ולכתחילה צריך לאכול פת (לחם) בסעודה זו. כתב הרמב"ם (פרק ב מהלכות מגילה הט"ו) כיצד חובת סעודה זו? שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו, וישתה יין עד שישתכר וירדם בשכרותו. ומצוה לאכול בסעודה זו בשר בהמה דוקא. וכתב המאירי (מגילה ז:) חייב אדם להרבות בשמחה בפ......

לקריאת ההלכה

מצות סעודת פורים בשנה זו (התשע"ח)

-------------------------- עם כל בית ישראל אנו אבלים על פטירתו של אחד מגדולי הדור, הגאון רבי שמואל אוירבך זצ"ל, אשר שקד כל ימיו על התורה ועל העבודה בדבקות, ונפטר מן העולם בלא להניח אחריו בנים, נטל כל חמודות שבעולם והלך לו. ת.נ.צ.ב.ה.  -------------------------- סעודת פורים בלילה שו......

לקריאת ההלכה

מגילת "אסתר"

כבר למדנו, שחייב כל אדם בקריאת מגילת אסתר ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולחזור ולקרותה ביום, שנאמר "אלהי, אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי", ופסוק זה הנאמר בספר תהילים (פרק כב), מתחיל במילים "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא במסכת יומא (כט.) שאסתר נמשלה לאילת השחר. מגיל......

לקריאת ההלכה