הלכה ליום רביעי ט"ו שבט תשע"ח 31 בינואר 2018

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

אהרון בן בחלה רחל

הוקדש על ידי

משפחה

ברכת המזון – לברך מיושב

שאלה: האם יש חיוב לשבת בשעה שמברכים ברכת המזון, או שמותר לברך גם כשמהלכים בדרך?

תשובה: בגמרא במסכת ברכות, (דף נא:) מבואר, שיש חיוב לשבת בשעה שמברכים ברכת המזון. וכן פסקו הפוסקים ומרן השלחן ערוך (סימן קפג): "צריך לישב בשעה שמברך, כדי שיוכל לכוין יותר".

הטעם שיש לברך דוקא כשיושב
ולכאורה טעם הדבר שיש לשבת בשעת ברכת המזון, הוא כדי שיוכל המברך לכוין יותר בברכתו. ולכן תיקנו חכמים שהמברך ישב בשעת הברכה. והטעם שהחמירו בברכת המזון יותר מבשאר הברכות (כגון ברכת שהכל נהיה בדברו, שבהן אין חיוב לשבת), הוא משום שברכת המזון היא מצוה מן התורה. וכמו שביארנו כבר בהלכה אחרת.

ההבדל בין קריאת שמע לברכת המזון
אולם אם כן, יש לשאול, שהרי קריאת שמע אף היא מצוה מן התורה, ומותר לאדם לקרוא קריאת שמע גם בשעה שהוא הולך או עומד, ואם כן, מדוע החמירו כל כך רבותינו דוקא בברכת המזון, לברכה כשהוא יושב?

והסבירו התוספות ועוד מרבותינו הראשונים, שטעם הדבר שחכמינו החמירו בברכת המזון יותר מקריאת שמע, הוא משום שבקריאת שמע, אין חיוב מן התורה לקרוא, אלא את הפסוק הראשון, או הפרשה הראשונה בלבד, ופסוק זה אין לאמרו כשהוא הולך, אבל שאר קריאת שמע, שאין חיובה מן התורה, לא החמירו בה כל כך לקוראה דוקא כשהוא יושב.

ולסיכום: אין לברך ברכת המזון בעמידה, או בהליכה, אלא בישיבה דוקא, שכך תיקנו חכמים, כדי שהמברך יוכל לכוין דעתו יותר.

ובהלכה הבאה נרחיב מעט בנושא.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" – התשע"ח

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

דין שמיעת פרשת זכור

בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרבה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ח, נקרא בפרשת תצוה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת זכור" (ומקומה של פרשת זכור הו......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

דילוג בקריאת המגילה

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה


ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים בשנה זו, יחולו בסוף שבוע הבא. יום תענית אסתר יחול ביום רביעי, ואחריו ביום חמישי יום פורים ברוב המקומות, ובירושלים יחול פורים ביום שישי. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנ......

לקריאת ההלכה

שמחת יום הפורים – הנהגת מרן זצ"ל בפורים

מצוה להרבות בסעודת פורים, ולכתחילה צריך לאכול פת (לחם) בסעודה זו. כתב הרמב"ם (פרק ב מהלכות מגילה הט"ו) כיצד חובת סעודה זו? שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו, וישתה יין עד שישתכר וירדם בשכרותו. ומצוה לאכול בסעודה זו בשר בהמה דוקא. וכתב המאירי (מגילה ז:) חייב אדם להרבות בשמחה בפ......

לקריאת ההלכה

מצות סעודת פורים בשנה זו (התשע"ח)

-------------------------- עם כל בית ישראל אנו אבלים על פטירתו של אחד מגדולי הדור, הגאון רבי שמואל אוירבך זצ"ל, אשר שקד כל ימיו על התורה ועל העבודה בדבקות, ונפטר מן העולם בלא להניח אחריו בנים, נטל כל חמודות שבעולם והלך לו. ת.נ.צ.ב.ה.  -------------------------- סעודת פורים בלילה שו......

לקריאת ההלכה

מגילת "אסתר"

כבר למדנו, שחייב כל אדם בקריאת מגילת אסתר ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולחזור ולקרותה ביום, שנאמר "אלהי, אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי", ופסוק זה הנאמר בספר תהילים (פרק כב), מתחיל במילים "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא במסכת יומא (כט.) שאסתר נמשלה לאילת השחר. מגיל......

לקריאת ההלכה