הלכה ליום חמישי ח' תמוז תשע"ח 21 ביוני 2018

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

הראל אהרון חיים בן אסתר

רפואה שלימה במהרה ולישועות במהרה.

הוקדש על ידי

סימה שמחה אהרוני

אם יש לעמוד בפני הרב בכל פעם שהוא נכנס

שאלה: בבית הכנסת שלנו, נוהגים לעמוד בכל פעם שרב בית הקהלה נכנס לבית הכנסת. ואפילו אם הרב נכנס כמה פעמים בשעת התפלה, עומדים בפניו. וכעת העיר על זה אחד מן המתפללים, שאסור לבני התורה שבבית הכנסת לעמוד בפני הרב יותר מפעמיים ביום. האם דבריו נכונים?

תשובה: לפני מספר שנים ביארנו בהרחבה את החיוב לעמוד בפני הרב. ואמנם, לא ביארנו כמה פעמים ביום יש לעמוד בפני הרב.

דברי רבי ינאי
ובאמת שדברי המתפלל שהעיר על כך שעומדים בפני הרב בכל פעם, יש להם מקור בגמרא במסכת קידושין (דף לג:), אמר רבי ינאי, אין תלמיד חכם רשאי לעמוד בפני רבו אלא שחרית וערבית, שלא יהיה כבוד רבו מרובה מכבוד שמים. כלומר, אין לתלמיד חכם לעמוד בפני רבו, אלא שתי פעמים ביום בלבד. כשם שאנו מקבלים עלינו עול מלכות שמים בקריאת שמע פעמיים ביום. ואין זה נכון לחלוק לרב כבוד גדול יותר מן הכבוד שאנו חולקים להשם יתברך. וכן פסק הרמב"ם (בפ"ו מהלכות תלמוד תורה).

דברי רבי אלעזר ושיטת הרי"ף
אולם הרי"ף השמיט את דברי רבי ינאי הללו. וכתב רק את המשך דברי הגמרא: אמר רבי אלעזר, כל תלמיד חכם שאינו עומד בפני רבו נקרא רשע, ואינו מאריך ימים, ותלמודו משתכח ממנו.

וכתב הרא"ש, שטעמו של הרי"ף שלא הביא דברי רבי ינאי, והביא רק את דברי רבי אלעזר, הוא משום שהרי"ף סובר שרבי אלעזר חולק על רבי ינאי, ופסק להלכה כרבי אלעזר. ובפרט שבגמרא במסכת פסחים (דף כב:) השווה רבי עקיבא את מורא הרב למורא שמים, "יהי מורא רבך כמורא שמים", ואם כן בודאי שיש לעמוד בפני הרב אפילו כמה פעמים ביום.

דברי הרמ"א
והרמ"א בהגהתו פירש, שגם לדברי הרמב"ם, אין איסור לעמוד כמה פעמים בפני הרב, אלא רק אין "חיוב" לעמוד בפני הרב כמה פעמים ביום.

הדין למעשה
ואיך שיהיה, כתב מרן החיד"א בברכי יוסף (סימן רמב ס"ק כא), שדעת מרן השלחן ערוך לפסוק כדברי הרי"ף והרא"ש, ובפרט שכן פסק גם הרשב"א, ולכן בשלחן ערוך השמיט את דברי רבי ינאי.

וסיים מרן החיד"א: ואנן בדידן (אנחנו בשלנו) בארץ הצבי (ישראל) וארץ מצרים, שקבלנו הוראות מרן, יש לנו לקום תדיר לכבוד הרב. וכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספרו מאור ישראל על הרמב"ם (עמוד יח).

שאלות ותשובות על ההלכה

מי מוגדר רבו של אדם על מנת שאוכל לעמוד בפניו ולא אעמוד בפני אדם שאין צורך לעמוד בפניו?
בנוסף שמעתי דעה מפי הרב זמיר כהן, שאומר שיש אנשים שעומדים בפני ספר תורה ואילו כשנכנס תלמיד חכם שהוא מעין ספר תורה מהלך אין עומדים בפניו...וצריך לעמוד בפניו. י"ח תמוז תשע"ג / 26 ביוני 2013

יש לעמוד בפני תלמידי חכמים, שהם יודעי התורה, וכפי שמקובל בזמנינו לקרוא לאדם שלמד בישיבה ועוד כמה שנים בכולל, ועלה ונתעלה עד שיודע לפסוק הלכות, או שיודע ללמד בישיבה, והם התלמידי חכמים שיש לעמוד בפניהם.

האם החיוב לעמוד לפני רב בית הכנסת או כל מי שהוסמך לרבנות? והאם צריך לקום בזמן כניסת הרב לבית הכנסת או רק אם נכנס לד' אמותיו? כ' סיון תשע"ג / 29 במאי 2013

יש לעמוד בפני תלמידי חכמים. ואין זה שייך אם נסמך אם לאו, שכל שהוא תלמיד חכם יש לעמוד מפניו. ויש לעמוד מעיקר הדין רק תוך ארבע אמות. (מלבד גדול הדור שיש לעמוד עם כניסתו, וכן אנו נוהגים כלפי מרן שליט"א). ובמקום שנוהגים שהכל עומדים בפני הרב עם כניסתו, גם חוץ לארבע אמות, יש לנהוג כפי המנהג.

מהי ההגדרה של תלמיד חכם? איך אנחנו יודעים שהוא תלמיד חכם? כ' סיון תשע"ג / 29 במאי 2013

גדר תלמיד חכם שנוגע להלכות שהזכרנו, הוא כל מי שנקרא בזמנינו תלמיד חכם, כלומר, לא כל אחד הלומד תורה, אלא אדם שנתעלה כבר, ונחשב יודע תורה, כגון רב, דיין, או ר"מ בישיבה וכדומה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום השני של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר את......

לקריאת ההלכה


דין המסופק אם שאל טל ומטר בתפילתו

בהלכות הקודמות, ביארנו את דין שאלת (בקשת) טל ומטר בברכת השנים, (שהתחלנו בהזכרתה בתפלת ערבית האחרונה, אתמול בערב), והזכרנו שמי שסיים את תפילתו ונזכר שלא שאל טל ומטר, עליו לחזור ולהתפלל שנית, שהרי זה כמי שהחסיר ברכה אחת מתפילתו, שדינו הוא כמי שלא התפלל כלל. ועתה נבאר מהו דין מי שסיים את תפילתו, וכעת ע......

לקריאת ההלכה

מי ששכח להזכיר ותן טל ומטר בברכת השנים

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי את עיקר הדין שתיקנו רבותינו שהחל מליל שבעה במרחשוון מבקשים בתפילה בברכת השנים "ותן טל ומטר לברכה". ועתה עלינו לבאר ולשנן את הדין לגבי מי ששכח לבקש בתפילתו על הגשם. ומכיון שיש בדבר שמונה חילוקי דינים, בסיום ההלכה סיכמנו אותם למעשה. דין נשים בברכת השנים יש ......

לקריאת ההלכה

ברכת השנים – ה"גשם" כולל את כל הענינים הגשמיים

אתמול בלילה (מליל יום שלישי), התחלנו לבקש על הגשמים בתפלת העמידה, ולכן נחזור על הדינים השייכים לזה, בתוספת נופך. תקנת חכמים לשאול גשמים תקנו חכמים לשאול  (לבקש) מה' יתברך טל ומטר בימות הגשמים ב"ברכת השנים". ובארץ ישראל מתחילין לשאול מליל שבעה במרחשון, ובשנה זו (התשע"ט) ל......

לקריאת ההלכה

הוכח תוכיח את עמיתיך – מה אמר מרן כאשר בנו שלח את הנהג לגיהנם?

אדם מישראל הרואה את חבירו חוטא באיזה דבר, חייב מן הדין להוכיחו ולהעיר לו על מעשיו. אולם צריך שיזהר לומר דבריו בצורה שיש תקוה שיתקבלו על דעתו של חבירו, שאם לא כן, הרי הוא מפסיד את עיקר התועלת שבהוכחת חבירו. שכן ציותה אותנו התורה, "הוכח תוכיח את עמיתך, ולא תשא עליו חטא". כלומר, שיוכיח אדם את......

לקריאת ההלכה