הלכה ליום חמישי ח' תמוז תשע"ח 21 ביוני 2018

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

הראל אהרון חיים בן אסתר

רפואה שלימה במהרה ולישועות במהרה.

הוקדש על ידי

סימה שמחה אהרוני

אם יש לעמוד בפני הרב בכל פעם שהוא נכנס

שאלה: בבית הכנסת שלנו, נוהגים לעמוד בכל פעם שרב בית הקהלה נכנס לבית הכנסת. ואפילו אם הרב נכנס כמה פעמים בשעת התפלה, עומדים בפניו. וכעת העיר על זה אחד מן המתפללים, שאסור לבני התורה שבבית הכנסת לעמוד בפני הרב יותר מפעמיים ביום. האם דבריו נכונים?

תשובה: לפני מספר שנים ביארנו בהרחבה את החיוב לעמוד בפני הרב. ואמנם, לא ביארנו כמה פעמים ביום יש לעמוד בפני הרב.

דברי רבי ינאי
ובאמת שדברי המתפלל שהעיר על כך שעומדים בפני הרב בכל פעם, יש להם מקור בגמרא במסכת קידושין (דף לג:), אמר רבי ינאי, אין תלמיד חכם רשאי לעמוד בפני רבו אלא שחרית וערבית, שלא יהיה כבוד רבו מרובה מכבוד שמים. כלומר, אין לתלמיד חכם לעמוד בפני רבו, אלא שתי פעמים ביום בלבד. כשם שאנו מקבלים עלינו עול מלכות שמים בקריאת שמע פעמיים ביום. ואין זה נכון לחלוק לרב כבוד גדול יותר מן הכבוד שאנו חולקים להשם יתברך. וכן פסק הרמב"ם (בפ"ו מהלכות תלמוד תורה).

דברי רבי אלעזר ושיטת הרי"ף
אולם הרי"ף השמיט את דברי רבי ינאי הללו. וכתב רק את המשך דברי הגמרא: אמר רבי אלעזר, כל תלמיד חכם שאינו עומד בפני רבו נקרא רשע, ואינו מאריך ימים, ותלמודו משתכח ממנו.

וכתב הרא"ש, שטעמו של הרי"ף שלא הביא דברי רבי ינאי, והביא רק את דברי רבי אלעזר, הוא משום שהרי"ף סובר שרבי אלעזר חולק על רבי ינאי, ופסק להלכה כרבי אלעזר. ובפרט שבגמרא במסכת פסחים (דף כב:) השווה רבי עקיבא את מורא הרב למורא שמים, "יהי מורא רבך כמורא שמים", ואם כן בודאי שיש לעמוד בפני הרב אפילו כמה פעמים ביום.

דברי הרמ"א
והרמ"א בהגהתו פירש, שגם לדברי הרמב"ם, אין איסור לעמוד כמה פעמים בפני הרב, אלא רק אין "חיוב" לעמוד בפני הרב כמה פעמים ביום.

הדין למעשה
ואיך שיהיה, כתב מרן החיד"א בברכי יוסף (סימן רמב ס"ק כא), שדעת מרן השלחן ערוך לפסוק כדברי הרי"ף והרא"ש, ובפרט שכן פסק גם הרשב"א, ולכן בשלחן ערוך השמיט את דברי רבי ינאי.

וסיים מרן החיד"א: ואנן בדידן (אנחנו בשלנו) בארץ הצבי (ישראל) וארץ מצרים, שקבלנו הוראות מרן, יש לנו לקום תדיר לכבוד הרב. וכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספרו מאור ישראל על הרמב"ם (עמוד יח).

שאלות ותשובות על ההלכה

מי מוגדר רבו של אדם על מנת שאוכל לעמוד בפניו ולא אעמוד בפני אדם שאין צורך לעמוד בפניו?
בנוסף שמעתי דעה מפי הרב זמיר כהן, שאומר שיש אנשים שעומדים בפני ספר תורה ואילו כשנכנס תלמיד חכם שהוא מעין ספר תורה מהלך אין עומדים בפניו...וצריך לעמוד בפניו. י"ח תמוז תשע"ג / 26 ביוני 2013

יש לעמוד בפני תלמידי חכמים, שהם יודעי התורה, וכפי שמקובל בזמנינו לקרוא לאדם שלמד בישיבה ועוד כמה שנים בכולל, ועלה ונתעלה עד שיודע לפסוק הלכות, או שיודע ללמד בישיבה, והם התלמידי חכמים שיש לעמוד בפניהם.

האם החיוב לעמוד לפני רב בית הכנסת או כל מי שהוסמך לרבנות? והאם צריך לקום בזמן כניסת הרב לבית הכנסת או רק אם נכנס לד' אמותיו? כ' סיון תשע"ג / 29 במאי 2013

יש לעמוד בפני תלמידי חכמים. ואין זה שייך אם נסמך אם לאו, שכל שהוא תלמיד חכם יש לעמוד מפניו. ויש לעמוד מעיקר הדין רק תוך ארבע אמות. (מלבד גדול הדור שיש לעמוד עם כניסתו, וכן אנו נוהגים כלפי מרן שליט"א). ובמקום שנוהגים שהכל עומדים בפני הרב עם כניסתו, גם חוץ לארבע אמות, יש לנהוג כפי המנהג.

מהי ההגדרה של תלמיד חכם? איך אנחנו יודעים שהוא תלמיד חכם? כ' סיון תשע"ג / 29 במאי 2013

גדר תלמיד חכם שנוגע להלכות שהזכרנו, הוא כל מי שנקרא בזמנינו תלמיד חכם, כלומר, לא כל אחד הלומד תורה, אלא אדם שנתעלה כבר, ונחשב יודע תורה, כגון רב, דיין, או ר"מ בישיבה וכדומה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

ט"ו בשבט – חיטה

שאלה: בט"ו בשבט אנו רוצים לאכול מכל שבעת המינים. בתור "חיטה" חשבנו לקחת "שלווה" – חיטה תפוחה. מה מברכים עליה? תשובה: כל דבר שנעשה מאחד מחמשת מיני דגן, (ולהלן נפשט מהם מיני הדגן), יש לברך עליו ברכת "בורא מיני מזונות", ואם נעשה ממנו "לחם", אז יש לב......

לקריאת ההלכה

פצפוצי אורז ופריכיות

בהלכה הקודמת ביארנו, שכל מין דגן, כגון חיטים, שאוכלו כמו שהוא כשהוא חי בלא בישול, מברך עליו ברכת "בורא פרי האדמה". ולפיכך ברכת חיטה תפוחה (שלוה) היא ברכת בורא פרי האדמה. ורק אם בישלו את מין הדגן עד שהגרעינים נדבקים זה לזה, או אפו אותו, אז משתנית הברכה ל"בורא מיני מזונות", ולכן בר......

לקריאת ההלכה

שיעור אכילה כדי להתחייב בברכה אחרונה

על כל דבר שאדם אוכל, עליו לברך עליו "ברכה ראשונה", כגון ברכת "שהכל" או "העץ". ואפילו אם אינו אוכל אלא מעט מאותו מאכל, חייב לברך עליו, כל שבא לאכלו לשם אכילה. (אבל אם לא בא אלא לטעום מאותו מאכל בכדי לתקנו בהוספת תבלין וכדומה, אינו מברך על אכילה זו כלל). ולכן מי שלועס גומ......

לקריאת ההלכה

מהי ברכת הפופקורן?

בבואינו לדון אודות ברכת הפופקורן, עלינו להקדים ענין אחר. ברכת בשמים מעורבים בסוכר ידוע, כי חלק מהסוכר המצוי בזמנינו, עשוי מקנים של סוכר הגדלים באדמה. ומבואר בדברי הרמב"ם ובפוסקים, שברכת הסוכר שלנו, היא ברכת "שהכל נהיה בדברו". "הומלתא" ובגמרא במסכת ברכות (לו:) אמרו: &......

לקריאת ההלכה


ברכה אחרונה על "וופלים", "בקלאווה", "עוגת נפוליאון", "בורקס"

בהלכה הקודמת ביארנו, שעוגה שיש בה מעט קמח, ואכל ממנה כזית, יש לברך לאחר מכן ברכת "על המחיה", אך זאת בתנאי, שהקמח מהווה לא פחות משישית ממרכיבי העוגה, וכן בתנאי שיהיה טעם הקמח ניכר בעוגה (כפי שקורה בדרך כלל). ולפיכך למדנו שעוגת גבינה, שיש בה למשל שתי כוסות קמח, יש לברך לאחר אכילת כזית מהע......

לקריאת ההלכה

כאבי עיניים בשבת

אמרו רבותינו בגמרא במסכת עבודה זרה (כח:) "שורייני עינא בליבא תליא", כלומר, לפי ידיעת חכמינו זכרונם לברכה, עיני האדם, קשורות ללבו של האדם, ולכן, אם רואים אנו שיש סכנה באחת מעיניו, דומה הדבר לחולי בלבו של האדם, שבודאי יש למהר לחלל עליו את השבת שלא ימות. ולפי זה, מי שמרגיש כאבים בעיניו, וי......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל הציבור שאינם מדליקים נרות, נשארים בקדושת השבת עד שיבדילו. וגם כדי שיהיה פרסו......

לקריאת ההלכה

ברכה אחרונה על עוגות שיש בהן גם קמח

בהלכות הקודמות, ביארנו, שכל מין מאכל או תבשיל, שעשוי מכמה חומרים שונים, ובכללם "מין דגן", (בדרך כלל – קמח חיטה), והדגן מעורב במאכל על מנת לתת לו טעם טוב, הרי שהברכה שיש לברך על אותו מאכל היא "בורא מיני מזונות". ואף על פי שרוב המאכל מורכב ממרכיבים אחרים, שאינם מין דגן, בכל ז......

לקריאת ההלכה