הלכה ליום חמישי ח' תמוז תשע"ח 21 ביוני 2018

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

הראל אהרון חיים בן אסתר

רפואה שלימה במהרה ולישועות במהרה.

הוקדש על ידי

סימה שמחה אהרוני

אם יש לעמוד בפני הרב בכל פעם שהוא נכנס

שאלה: בבית הכנסת שלנו, נוהגים לעמוד בכל פעם שרב בית הקהלה נכנס לבית הכנסת. ואפילו אם הרב נכנס כמה פעמים בשעת התפלה, עומדים בפניו. וכעת העיר על זה אחד מן המתפללים, שאסור לבני התורה שבבית הכנסת לעמוד בפני הרב יותר מפעמיים ביום. האם דבריו נכונים?

תשובה: לפני מספר שנים ביארנו בהרחבה את החיוב לעמוד בפני הרב. ואמנם, לא ביארנו כמה פעמים ביום יש לעמוד בפני הרב.

דברי רבי ינאי
ובאמת שדברי המתפלל שהעיר על כך שעומדים בפני הרב בכל פעם, יש להם מקור בגמרא במסכת קידושין (דף לג:), אמר רבי ינאי, אין תלמיד חכם רשאי לעמוד בפני רבו אלא שחרית וערבית, שלא יהיה כבוד רבו מרובה מכבוד שמים. כלומר, אין לתלמיד חכם לעמוד בפני רבו, אלא שתי פעמים ביום בלבד. כשם שאנו מקבלים עלינו עול מלכות שמים בקריאת שמע פעמיים ביום. ואין זה נכון לחלוק לרב כבוד גדול יותר מן הכבוד שאנו חולקים להשם יתברך. וכן פסק הרמב"ם (בפ"ו מהלכות תלמוד תורה).

דברי רבי אלעזר ושיטת הרי"ף
אולם הרי"ף השמיט את דברי רבי ינאי הללו. וכתב רק את המשך דברי הגמרא: אמר רבי אלעזר, כל תלמיד חכם שאינו עומד בפני רבו נקרא רשע, ואינו מאריך ימים, ותלמודו משתכח ממנו.

וכתב הרא"ש, שטעמו של הרי"ף שלא הביא דברי רבי ינאי, והביא רק את דברי רבי אלעזר, הוא משום שהרי"ף סובר שרבי אלעזר חולק על רבי ינאי, ופסק להלכה כרבי אלעזר. ובפרט שבגמרא במסכת פסחים (דף כב:) השווה רבי עקיבא את מורא הרב למורא שמים, "יהי מורא רבך כמורא שמים", ואם כן בודאי שיש לעמוד בפני הרב אפילו כמה פעמים ביום.

דברי הרמ"א
והרמ"א בהגהתו פירש, שגם לדברי הרמב"ם, אין איסור לעמוד כמה פעמים בפני הרב, אלא רק אין "חיוב" לעמוד בפני הרב כמה פעמים ביום.

הדין למעשה
ואיך שיהיה, כתב מרן החיד"א בברכי יוסף (סימן רמב ס"ק כא), שדעת מרן השלחן ערוך לפסוק כדברי הרי"ף והרא"ש, ובפרט שכן פסק גם הרשב"א, ולכן בשלחן ערוך השמיט את דברי רבי ינאי.

וסיים מרן החיד"א: ואנן בדידן (אנחנו בשלנו) בארץ הצבי (ישראל) וארץ מצרים, שקבלנו הוראות מרן, יש לנו לקום תדיר לכבוד הרב. וכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספרו מאור ישראל על הרמב"ם (עמוד יח).

שאלות ותשובות על ההלכה

מי מוגדר רבו של אדם על מנת שאוכל לעמוד בפניו ולא אעמוד בפני אדם שאין צורך לעמוד בפניו?
בנוסף שמעתי דעה מפי הרב זמיר כהן, שאומר שיש אנשים שעומדים בפני ספר תורה ואילו כשנכנס תלמיד חכם שהוא מעין ספר תורה מהלך אין עומדים בפניו...וצריך לעמוד בפניו. י"ח תמוז תשע"ג / 26 ביוני 2013

יש לעמוד בפני תלמידי חכמים, שהם יודעי התורה, וכפי שמקובל בזמנינו לקרוא לאדם שלמד בישיבה ועוד כמה שנים בכולל, ועלה ונתעלה עד שיודע לפסוק הלכות, או שיודע ללמד בישיבה, והם התלמידי חכמים שיש לעמוד בפניהם.

האם החיוב לעמוד לפני רב בית הכנסת או כל מי שהוסמך לרבנות? והאם צריך לקום בזמן כניסת הרב לבית הכנסת או רק אם נכנס לד' אמותיו? כ' סיון תשע"ג / 29 במאי 2013

יש לעמוד בפני תלמידי חכמים. ואין זה שייך אם נסמך אם לאו, שכל שהוא תלמיד חכם יש לעמוד מפניו. ויש לעמוד מעיקר הדין רק תוך ארבע אמות. (מלבד גדול הדור שיש לעמוד עם כניסתו, וכן אנו נוהגים כלפי מרן שליט"א). ובמקום שנוהגים שהכל עומדים בפני הרב עם כניסתו, גם חוץ לארבע אמות, יש לנהוג כפי המנהג.

מהי ההגדרה של תלמיד חכם? איך אנחנו יודעים שהוא תלמיד חכם? כ' סיון תשע"ג / 29 במאי 2013

גדר תלמיד חכם שנוגע להלכות שהזכרנו, הוא כל מי שנקרא בזמנינו תלמיד חכם, כלומר, לא כל אחד הלומד תורה, אלא אדם שנתעלה כבר, ונחשב יודע תורה, כגון רב, דיין, או ר"מ בישיבה וכדומה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום השני של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר את......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ח) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה


הדלקת נרות בימי ראש השנה

הדלקת הנרות בערב ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, נוהגים להדליק נרות יום טוב מבעוד יום, קודם שקיעת החמה (השמש) כמו בערב שבת, ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, כגון מהאש הדולקת בכיריים או בנר נשמה, ותדליק את הנרות......

לקריאת ההלכה

עשרת ימי תשובה

הערה נחוצה: אנשים הסובלים ממחלות כגון סוכרת וכדומה, עליהם לפנות כבר כעת לרופא ירא שמים, ולהתייעץ עם מורה הוראה מומחה, כדי שיראו איך להערך כבר מעתה לקראת יום הכפורים הבא עלינו לטובה, כי פעמים רבות בעזרת הערכות מוקדמת, ניתן יהיה לעבור את יום הכפורים בתענית לחיים טובים ולשלום. עשרת הימים כתב רבינו......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ח), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

ראש השנה

לסדר ראש השנה, לחץ כאן. בליל ראש השנה נוהגים לאכול מיני מאכלים לסימן טוב. ופרטי הדינים השייכים לזה נתבארו כאן בדיני סדר ראש השנה. רבותינו בגמרא במסכת ראש השנה (טז.) גילו לנו ידיעה יקרת ערך, כי ביום ראש השנה, שהוא היום בו נברא אדם הראשון, השם יתברך יושב ודן את כל יצורי העולם, וכל מאורע כמעט, אש......

לקריאת ההלכה