הלכה ליום שלישי כ"ז תמוז תשע"ח 10 ביולי 2018

דליקה שפרצה בשבת

שאלה: האם נכון הדבר, שאדם שרואה את כל ביתו עולה בלהבות בשבת, אסור לו לכבות את השריפה?

תשובה: ראשית נבאר את יסוד הדין, ואחר כך נכתוב כיצד נוהגים למעשה.

דין כיבוי דליקה בשבת
דליקה שפרצה בשבת, אסור לכבותה. ואפילו אם רואה אדם את כל ביתו עולה בלהבות, אסור לו לכבות את הדליקה בשבת. וגזרו חכמים שאסור לאדם לומר לגוי שיכבה עבורו את השריפה, מפני שכשהיו מתירים ליהודי לומר לגוי לכבות את השריפה, היה היהודי בהול על ממונו, ומכבה בעצמו את השריפה. (הר"ן שבת קמה. דף סא. בהלכות).

אופני היתר בכיבוי דליקה בשבת
מותר לומר לגוי בדרך מרומזת שיכבה את השריפה, וכגון שיאמר "כל המכבה את הדליקה לא יפסיד שכרו".

וכן מותר לכבות את הדליקה בדרך של "גרמא", כלומר, שלא בצורה ישירה. ולפיכך הורה מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שמותר להניח שקיות ניילון מלאות מים בסמוך לדליקה, שכאשר תגיע האש אליהם, יצאו המים מן השקיות ויכבו את האש.

ויש מקילים לכבות את הדליקה במקום הפסד, באופן שיזלף את המים כלפי מעלה, והכיבוי יהיה לאחר שירדו המים למטה. (מנחת שלמה סימן לא).

וכן בכל מקום שיש שם ספר קודש, חומשים וגמרות וכדומה, מותר לומר לגוי בפירוש שיכבה את הדליקה, מפני בזיון כתבי הקודש. (מרן בשלחן ערוך סימן שלד סי"ח בשם גאון). ולפי זה כתב בספר מסגרת השלחן (על הקיצור שלחן ערוך סימן פה), שמותר לכבות כל שריפה שפורצת בבתי היהודים, מחמת המזוזות הקבועות בפתחי החדרים, שעלולות להשרף, ודינם כדין כתבי הקודש שמותר להצילם בשבת על ידי אמירה לגוי שיכבה את הדליקה.

אולם בזמנינו בכמה מקומות שפרצו דליקות, נהגו לטלפן על ידי טלפון בשבת, ולהזמין את מכבי האש לכבות את הדליקה. ונבאר את טעם ההיתר בזה:

כיבוי דליקות שפורצות בזמנינו
הנה אין ספק, שאם יש חשש לסכנת נפשות מחמת הדליקה, בודאי שמותר לכבות את האש בשבת. כי אין לך דבר העומד בפני פיקוח נפש. ולכן כתב הרב הגדול רבי נסים קרליץ שליט"א בספר חוט שני (פרק לה אות ג), שבזמנינו שמצויים בסמוך לבתים בלוני גז, או מיכלים של סולר וכדומה, וכשתפול דליקה חס ושלום, עלולה האש להתפשט במהירות ולהגיע למכלי הגז ולהביא לפיצוצם, הרי שיש בדבר סכנת נפשות של ממש, שעלולים בני אדם הגרים באיזור להפגע מן האש, ולכן מותר לטלפן למכבי האש שיבואו לכבות את הדליקה כדי לקדם את פני הרעה שלא תבוא. שהרי זה בכלל פיקוח נפש.

ובדומה לזה כתב בספר ערוך השלחן (סימן שלד), לבאר את יסודות הדברים מן הגמרא, שכל שיש בדבר משום נזק של רבים, מותר לכבות את הדליקה בשבת. ומאחר ובזמנינו הבתים בנויים בסמוך לרשות הרבים, וממילא עלול לבוא נזק לרשות הרבים, לכן מותר לכבות את השריפות שבזמנינו, אפילו על ידי יהודי.

שאלות ותשובות על ההלכה

בשבת, השמיכה שעל הפלטה החלה לבעור באש, בעלי שטף את החלק של השמיכה שנשרף במים ואח"כ החזיר אותה מעל הסיר שעל הפלטה, שאלתי רב בשכונתי והוא אמר שזה היה בסדר. האם זה לא היה בסדר, מה היינו אמורים לעשות? י"א סיון תשע"ג / 20 במאי 2013

אם היה חשש סכנה בדליקה, וכמו שביארנו, שבמקום שיש בלוני גאז, או בבנין ציבורי, ששייכת סכנת נפשות בדליקה, ובא אדם וכיבה את האש, על ידי מים, הרי שאין בכך איסור, ויכול היה להחזיר אחר כך את השמיכה ולהניחה על התבשיל.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום השני של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר את......

לקריאת ההלכה


דין המסופק אם שאל טל ומטר בתפילתו

בהלכות הקודמות, ביארנו את דין שאלת (בקשת) טל ומטר בברכת השנים, (שהתחלנו בהזכרתה בתפלת ערבית האחרונה, אתמול בערב), והזכרנו שמי שסיים את תפילתו ונזכר שלא שאל טל ומטר, עליו לחזור ולהתפלל שנית, שהרי זה כמי שהחסיר ברכה אחת מתפילתו, שדינו הוא כמי שלא התפלל כלל. ועתה נבאר מהו דין מי שסיים את תפילתו, וכעת ע......

לקריאת ההלכה

מי ששכח להזכיר ותן טל ומטר בברכת השנים

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי את עיקר הדין שתיקנו רבותינו שהחל מליל שבעה במרחשוון מבקשים בתפילה בברכת השנים "ותן טל ומטר לברכה". ועתה עלינו לבאר ולשנן את הדין לגבי מי ששכח לבקש בתפילתו על הגשם. ומכיון שיש בדבר שמונה חילוקי דינים, בסיום ההלכה סיכמנו אותם למעשה. דין נשים בברכת השנים יש ......

לקריאת ההלכה

ברכת השנים – ה"גשם" כולל את כל הענינים הגשמיים

אתמול בלילה (מליל יום שלישי), התחלנו לבקש על הגשמים בתפלת העמידה, ולכן נחזור על הדינים השייכים לזה, בתוספת נופך. תקנת חכמים לשאול גשמים תקנו חכמים לשאול  (לבקש) מה' יתברך טל ומטר בימות הגשמים ב"ברכת השנים". ובארץ ישראל מתחילין לשאול מליל שבעה במרחשון, ובשנה זו (התשע"ט) ל......

לקריאת ההלכה

הוכח תוכיח את עמיתיך – מה אמר מרן כאשר בנו שלח את הנהג לגיהנם?

אדם מישראל הרואה את חבירו חוטא באיזה דבר, חייב מן הדין להוכיחו ולהעיר לו על מעשיו. אולם צריך שיזהר לומר דבריו בצורה שיש תקוה שיתקבלו על דעתו של חבירו, שאם לא כן, הרי הוא מפסיד את עיקר התועלת שבהוכחת חבירו. שכן ציותה אותנו התורה, "הוכח תוכיח את עמיתך, ולא תשא עליו חטא". כלומר, שיוכיח אדם את......

לקריאת ההלכה