הלכה ליום שלישי כ"ז תמוז תשע"ח 10 ביולי 2018

דליקה שפרצה בשבת

שאלה: האם נכון הדבר, שאדם שרואה את כל ביתו עולה בלהבות בשבת, אסור לו לכבות את השריפה?

תשובה: ראשית נבאר את יסוד הדין, ואחר כך נכתוב כיצד נוהגים למעשה.

דין כיבוי דליקה בשבת
דליקה שפרצה בשבת, אסור לכבותה. ואפילו אם רואה אדם את כל ביתו עולה בלהבות, אסור לו לכבות את הדליקה בשבת. וגזרו חכמים שאסור לאדם לומר לגוי שיכבה עבורו את השריפה, מפני שכשהיו מתירים ליהודי לומר לגוי לכבות את השריפה, היה היהודי בהול על ממונו, ומכבה בעצמו את השריפה. (הר"ן שבת קמה. דף סא. בהלכות).

אופני היתר בכיבוי דליקה בשבת
מותר לומר לגוי בדרך מרומזת שיכבה את השריפה, וכגון שיאמר "כל המכבה את הדליקה לא יפסיד שכרו".

וכן מותר לכבות את הדליקה בדרך של "גרמא", כלומר, שלא בצורה ישירה. ולפיכך הורה מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שמותר להניח שקיות ניילון מלאות מים בסמוך לדליקה, שכאשר תגיע האש אליהם, יצאו המים מן השקיות ויכבו את האש.

ויש מקילים לכבות את הדליקה במקום הפסד, באופן שיזלף את המים כלפי מעלה, והכיבוי יהיה לאחר שירדו המים למטה. (מנחת שלמה סימן לא).

וכן בכל מקום שיש שם ספר קודש, חומשים וגמרות וכדומה, מותר לומר לגוי בפירוש שיכבה את הדליקה, מפני בזיון כתבי הקודש. (מרן בשלחן ערוך סימן שלד סי"ח בשם גאון). ולפי זה כתב בספר מסגרת השלחן (על הקיצור שלחן ערוך סימן פה), שמותר לכבות כל שריפה שפורצת בבתי היהודים, מחמת המזוזות הקבועות בפתחי החדרים, שעלולות להשרף, ודינם כדין כתבי הקודש שמותר להצילם בשבת על ידי אמירה לגוי שיכבה את הדליקה.

אולם בזמנינו בכמה מקומות שפרצו דליקות, נהגו לטלפן על ידי טלפון בשבת, ולהזמין את מכבי האש לכבות את הדליקה. ונבאר את טעם ההיתר בזה:

כיבוי דליקות שפורצות בזמנינו
הנה אין ספק, שאם יש חשש לסכנת נפשות מחמת הדליקה, בודאי שמותר לכבות את האש בשבת. כי אין לך דבר העומד בפני פיקוח נפש. ולכן כתב הרב הגדול רבי נסים קרליץ שליט"א בספר חוט שני (פרק לה אות ג), שבזמנינו שמצויים בסמוך לבתים בלוני גז, או מיכלים של סולר וכדומה, וכשתפול דליקה חס ושלום, עלולה האש להתפשט במהירות ולהגיע למכלי הגז ולהביא לפיצוצם, הרי שיש בדבר סכנת נפשות של ממש, שעלולים בני אדם הגרים באיזור להפגע מן האש, ולכן מותר לטלפן למכבי האש שיבואו לכבות את הדליקה כדי לקדם את פני הרעה שלא תבוא. שהרי זה בכלל פיקוח נפש.

ובדומה לזה כתב בספר ערוך השלחן (סימן שלד), לבאר את יסודות הדברים מן הגמרא, שכל שיש בדבר משום נזק של רבים, מותר לכבות את הדליקה בשבת. ומאחר ובזמנינו הבתים בנויים בסמוך לרשות הרבים, וממילא עלול לבוא נזק לרשות הרבים, לכן מותר לכבות את השריפות שבזמנינו, אפילו על ידי יהודי.

שאלות ותשובות על ההלכה

בשבת, השמיכה שעל הפלטה החלה לבעור באש, בעלי שטף את החלק של השמיכה שנשרף במים ואח"כ החזיר אותה מעל הסיר שעל הפלטה, שאלתי רב בשכונתי והוא אמר שזה היה בסדר. האם זה לא היה בסדר, מה היינו אמורים לעשות? י"א סיון תשע"ג / 20 במאי 2013

אם היה חשש סכנה בדליקה, וכמו שביארנו, שבמקום שיש בלוני גאז, או בבנין ציבורי, ששייכת סכנת נפשות בדליקה, ובא אדם וכיבה את האש, על ידי מים, הרי שאין בכך איסור, ויכול היה להחזיר אחר כך את השמיכה ולהניחה על התבשיל.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ח) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ח), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ח)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ח) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

שמיעת כלי זמר בימי בין המצרים

שמיעת מוזיקה וריקודים בימי בין המצרים אסור לעשות ריקודים ומחולות בימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, ואפילו בלא כלי נגינה. וכל זה הוא אפילו בריקודים המתנהלים על פי ההלכה, ומנהגי הצניעות המקודשים לעם ישראל, אנשים לבד ונשים לבד, במחיצה מפסקת שאינם רואים אלו את אלו, אבל ריקודים מעורבים אנשים ונשים......

לקריאת ההלכה