הלכה ליום שני כ"ב אייר תשע"ט 27 במאי 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

הרוגי הטבח במעלות כ"ג אייר תשל"ד

שרה בת מרים, תמר בת גזילה, מלכה בת שושנה, יוכבד בת מטוקה, אילנה בת רוחמה, שושנה בת אסתר, רחל בת חנינה, יעקב בן מסעודה, יפה בת סבירסה, רינה בת רחל, יהודית בת יקוטה, יוכבד בת מרים, דוד בן יקוטה, צביה בת תקווה , יונה בן דג'יריה, אילנה בת צביה, לילי בת הלן, אביבה בת מזל, יעקב בן נסריה, שרה בת רינה, שרה בת יסמינה, מיכל בת חנה, פורטונה כהן אליהו בן פורטונה, יוסף כהן, שמואל סילוואן בן מרים הי"ד
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

דינה

ילדות הבאות לבית הכנסת

שאלה: האם מותר להתפלל ולברך כאשר נמצאות בבית הכנסת ילדות קטנות, בנות שש או שבע, שלבושות בלבוש לא צנוע?

תשובה: כתוב בתורה, "כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחניך וכו', ולא יראה בך ערות דבר". ופירשו רבותינו, שאסור לאדם להתפלל או לברך או לומר כל דבר שבקדושה, כאשר לנגד עיניו נמצא דבר ערוה. כלומר, דבר לא צנוע.

ורבותינו אסרו להתפלל או לברך כנגד טפח שצריך לכסותו. כלומר, כל מקום שצריך על פי הדין לכסותו, כגון הזרועות (בצד הסמוך לכתף) וכדומה, אסור גם כן לקרוא קריאת שמע או לברך כאשר מקום זה נראה לעיני המתפלל.

ילדות קטנות – דברי המשנה ברורה
ולגבי ילדות הבאות לבית הכנסת, והן לבושות בבגדים בלתי צנועים. כתב הגאון החפץ חיים בספר משנה ברורה (סימן עה), שדין זה, (של "טפח באשה ערוה"), שייך גם בילדה מגיל שלוש שנים ואילך. והובאו בדברי הפוסקים נימוקים לכך.

גם בספר אשל אברהם (מבוטשאטש) כתב, שאף על פי שיש מקום לומר שילדות קטנות אינן בכלל האיסור, מכל מקום למעשה אין להקל בזה מכמה טעמים.

דברי החזון איש
אבל מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל (יביע אומר ח"ו סימן יד, והליכות עולם ח"א עמ' קכ)), הביא את דברי הגאון החזון איש ועוד מגדולי הפוסקים שכתבו, שמאחר ועיקר האיסור בזה הוא מחמת הרהור הלב, לכן נראה, שילדות קטנות כל כך, שאין דעת בני אדם עליהן מחמת קטנותן, אין בהם דין "טפח באשה ערוה". וביאר דבריו ממקורות נאמנים.

לפיכך למעשה, כאשר נמצאות בבית הכנסת ילדות בלבוש לא צנוע, והן קטנות בנות שמונה או תשע שנים, אף שראוי לעצום עיניים או להסתכל רק בסידור וכיוצא בזה, מכל מקום מן הדין מותר להתפלל ולקרות קריאת שמע וכדומה כנגדן, כאשר לא שייך שם חשש הרהור.

מצות חינוך
אולם הוסיף מרן זצוק"ל וכתב, כי בודאי שאין זה נכון להביא בנות כאלה לבית הכנסת, והדבר ברור שאסור להורים להלביש לבנותיהם בגדים בלתי צנועים, שהרי צריך לחנכן שתנהגנה בצניעות.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

דין ברכת הגומל

תקנו רבותינו, שמי שאירע לו איזה דבר שיש בו קצת סכנה, עליו להודות להשם יתברך על הטובה אשר גמלו, בפני עשרה אנשים מישראל. וכפי שנבאר. בגמרא במסכת ברכות (נד.), אמר רב יהודה אמר רב, ארבעה צריכין להודות (כלומר, לברך הגומל), יורדי הים כשיעלו ממנו, והולכי מדברות כשיגיעו לישוב, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי ש......

לקריאת ההלכה