הלכה ליום שני כ"ב אייר תשע"ט 27 במאי 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

הרוגי הטבח במעלות כ"ג אייר תשל"ד

שרה בת מרים, תמר בת גזילה, מלכה בת שושנה, יוכבד בת מטוקה, אילנה בת רוחמה, שושנה בת אסתר, רחל בת חנינה, יעקב בן מסעודה, יפה בת סבירסה, רינה בת רחל, יהודית בת יקוטה, יוכבד בת מרים, דוד בן יקוטה, צביה בת תקווה , יונה בן דג'יריה, אילנה בת צביה, לילי בת הלן, אביבה בת מזל, יעקב בן נסריה, שרה בת רינה, שרה בת יסמינה, מיכל בת חנה, פורטונה כהן אליהו בן פורטונה, יוסף כהן, שמואל סילוואן בן מרים הי"ד
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

דינה

ילדות הבאות לבית הכנסת

שאלה: האם מותר להתפלל ולברך כאשר נמצאות בבית הכנסת ילדות קטנות, בנות שש או שבע, שלבושות בלבוש לא צנוע?

תשובה: כתוב בתורה, "כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחניך וכו', ולא יראה בך ערות דבר". ופירשו רבותינו, שאסור לאדם להתפלל או לברך או לומר כל דבר שבקדושה, כאשר לנגד עיניו נמצא דבר ערוה. כלומר, דבר לא צנוע.

ורבותינו אסרו להתפלל או לברך כנגד טפח שצריך לכסותו. כלומר, כל מקום שצריך על פי הדין לכסותו, כגון הזרועות (בצד הסמוך לכתף) וכדומה, אסור גם כן לקרוא קריאת שמע או לברך כאשר מקום זה נראה לעיני המתפלל.

ילדות קטנות – דברי המשנה ברורה
ולגבי ילדות הבאות לבית הכנסת, והן לבושות בבגדים בלתי צנועים. כתב הגאון החפץ חיים בספר משנה ברורה (סימן עה), שדין זה, (של "טפח באשה ערוה"), שייך גם בילדה מגיל שלוש שנים ואילך. והובאו בדברי הפוסקים נימוקים לכך.

גם בספר אשל אברהם (מבוטשאטש) כתב, שאף על פי שיש מקום לומר שילדות קטנות אינן בכלל האיסור, מכל מקום למעשה אין להקל בזה מכמה טעמים.

דברי החזון איש
אבל מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל (יביע אומר ח"ו סימן יד, והליכות עולם ח"א עמ' קכ)), הביא את דברי הגאון החזון איש ועוד מגדולי הפוסקים שכתבו, שמאחר ועיקר האיסור בזה הוא מחמת הרהור הלב, לכן נראה, שילדות קטנות כל כך, שאין דעת בני אדם עליהן מחמת קטנותן, אין בהם דין "טפח באשה ערוה". וביאר דבריו ממקורות נאמנים.

לפיכך למעשה, כאשר נמצאות בבית הכנסת ילדות בלבוש לא צנוע, והן קטנות בנות שמונה או תשע שנים, אף שראוי לעצום עיניים או להסתכל רק בסידור וכיוצא בזה, מכל מקום מן הדין מותר להתפלל ולקרות קריאת שמע וכדומה כנגדן, כאשר לא שייך שם חשש הרהור.

מצות חינוך
אולם הוסיף מרן זצוק"ל וכתב, כי בודאי שאין זה נכון להביא בנות כאלה לבית הכנסת, והדבר ברור שאסור להורים להלביש לבנותיהם בגדים בלתי צנועים, שהרי צריך לחנכן שתנהגנה בצניעות.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ......

לקריאת ההלכה


בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ט) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה