הלכה ליום שישי י"ד ניסן תשע"ח 30 במרץ 2018

מה העבודה הזאת לכם

היום הוא יום שריפת חמץ. והזמן האחרון לשריפת חמץ בשנה זו (תשע"ח) בירושלים, הוא באחת עשרה ועשרים ותשע דקות בבוקר.

נאמר בהגדה של פסח, רשע מה הוא אומר? מה העבודה הזאת לכם? "לכם" ולא "לו", ולפי שהוציא עצמו מן הכלל, כפר בעיקר, אף אתה, הכהה את שיניו ואמור לו, בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים.

סיפר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, מעשה בהגאון רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן, שנשאל על ידי אדם אחד, למה כעס כל כך בעל ההגדה על שאלת הרשע "מה העבודה הזאת לכם", וכתב, שיש להקהות את שיניו של הרשע. והרי התורה אומרת בפירוש, שכאשר ישאל הבן הרשע את השאלה הזו, אזי יש להשיבו בנחת ובנימוס, כמו שנאמר: "וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם, ואֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה', אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם, וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל". ואם כן, מדוע זה ציוה בעל ההגדה לנהוג עם הבן השואל שאלה זו בצורה תקיפה כל כך?

והרב ז"ל, השיב לו לשואל, תשובה יפה לפי ערכו. לאמור, כי אם הרשע הוא יחידי במקומו ובעירו, וכולם צדיקים וישרים, הרי הוא יתבייש לבוא ולשאול "מה העבודה הזאת לכם", כאילו הוא לא שייך כלל לענין. ובודאי שלא יעז ללגלג על מנהג כל בני עירו, שהרי אז יקומו כל בני העיר להקהות את שיניו, ולהכותו מנה אחת אפיים על שהעז פניו לדבר נגדם בחוצפה בגאווה ובוז.

ובמקרה כזה, שהרשע הוא יחידי, באמת מגיע לו שינהגו עמו בתקיפות, כאשר הוא בא לפגוע באמונת כלל הציבור, ומנחיל את הבליו לכל שומע.

אולם אם יתרבו האנשים הרשעים, כמו שבעונות הרבים אנו רואים בזמן הזה, ויהיו הרשעים רוב בני העיר, הרי שאז, לא יחתו מפני כל, ויעזו פניהם לומר ככל אשר על לבם, ויזעקו בקול גדול "מה העבודה הזאת לכם".

ולכן באה התורה, שדרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום, ואמרה, "והיה כי יאמרו אליכם בניכם (בלשון רבים), מה העבודה הזאת לכם", עליכם להשיב להם בנחת ושלוה: "ואמרתם (אמירה – לשון רכה), זבח פסח הוא לה'". כי אסור להתגרות ברשעים בשעה שהשעה משחקת להם וידם על העליונה.

ולכן בהגדה של פסח שהשואל הוא יחידי, שהרי מדובר על "אחד רשע", והוא הדיוט קופץ בראש, לומר "מה העבודה הזאת לכם", במקרה כזה, עלינו להטיח בו אבן ולהקהות את שיניו! (חזון עובדיה על הגדה של פסח, עמוד ריח).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ח) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ח), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ח)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ח) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

שמיעת כלי זמר בימי בין המצרים

שמיעת מוזיקה וריקודים בימי בין המצרים אסור לעשות ריקודים ומחולות בימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, ואפילו בלא כלי נגינה. וכל זה הוא אפילו בריקודים המתנהלים על פי ההלכה, ומנהגי הצניעות המקודשים לעם ישראל, אנשים לבד ונשים לבד, במחיצה מפסקת שאינם רואים אלו את אלו, אבל ריקודים מעורבים אנשים ונשים......

לקריאת ההלכה

החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה