הלכה ליום שישי י"ד ניסן תשע"ח 30 במרץ 2018

מה העבודה הזאת לכם

היום הוא יום שריפת חמץ. והזמן האחרון לשריפת חמץ בשנה זו (תשע"ח) בירושלים, הוא באחת עשרה ועשרים ותשע דקות בבוקר.

נאמר בהגדה של פסח, רשע מה הוא אומר? מה העבודה הזאת לכם? "לכם" ולא "לו", ולפי שהוציא עצמו מן הכלל, כפר בעיקר, אף אתה, הכהה את שיניו ואמור לו, בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים.

סיפר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, מעשה בהגאון רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן, שנשאל על ידי אדם אחד, למה כעס כל כך בעל ההגדה על שאלת הרשע "מה העבודה הזאת לכם", וכתב, שיש להקהות את שיניו של הרשע. והרי התורה אומרת בפירוש, שכאשר ישאל הבן הרשע את השאלה הזו, אזי יש להשיבו בנחת ובנימוס, כמו שנאמר: "וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם, ואֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה', אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם, וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל". ואם כן, מדוע זה ציוה בעל ההגדה לנהוג עם הבן השואל שאלה זו בצורה תקיפה כל כך?

והרב ז"ל, השיב לו לשואל, תשובה יפה לפי ערכו. לאמור, כי אם הרשע הוא יחידי במקומו ובעירו, וכולם צדיקים וישרים, הרי הוא יתבייש לבוא ולשאול "מה העבודה הזאת לכם", כאילו הוא לא שייך כלל לענין. ובודאי שלא יעז ללגלג על מנהג כל בני עירו, שהרי אז יקומו כל בני העיר להקהות את שיניו, ולהכותו מנה אחת אפיים על שהעז פניו לדבר נגדם בחוצפה בגאווה ובוז.

ובמקרה כזה, שהרשע הוא יחידי, באמת מגיע לו שינהגו עמו בתקיפות, כאשר הוא בא לפגוע באמונת כלל הציבור, ומנחיל את הבליו לכל שומע.

אולם אם יתרבו האנשים הרשעים, כמו שבעונות הרבים אנו רואים בזמן הזה, ויהיו הרשעים רוב בני העיר, הרי שאז, לא יחתו מפני כל, ויעזו פניהם לומר ככל אשר על לבם, ויזעקו בקול גדול "מה העבודה הזאת לכם".

ולכן באה התורה, שדרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום, ואמרה, "והיה כי יאמרו אליכם בניכם (בלשון רבים), מה העבודה הזאת לכם", עליכם להשיב להם בנחת ושלוה: "ואמרתם (אמירה – לשון רכה), זבח פסח הוא לה'". כי אסור להתגרות ברשעים בשעה שהשעה משחקת להם וידם על העליונה.

ולכן בהגדה של פסח שהשואל הוא יחידי, שהרי מדובר על "אחד רשע", והוא הדיוט קופץ בראש, לומר "מה העבודה הזאת לכם", במקרה כזה, עלינו להטיח בו אבן ולהקהות את שיניו! (חזון עובדיה על הגדה של פסח, עמוד ריח).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

פרשת זכור

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ט, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

איחור או דילוג במגילה

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה


ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים בשנה זו, יחולו בסוף שבוע הבא. יום תענית אסתר יחול ביום רביעי, ואחריו ביום חמישי יום פורים ברוב המקומות, ובירושלים יחול פורים ביום שישי. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנ......

לקריאת ההלכה

מצות סעודת פורים בשנה זו (התשע"ט)

סעודת פורים בלילה שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאוני......

לקריאת ההלכה

תענית אסתר

היום הוא יום תענית אסתר שנוהגים בכל תפוצות ישראל להתענות. בימי מרדכי ואסתר התאספו היהודים בשלושה עשר לחודש אדר לעמוד על נפשם מפני אויביהם ושונאיהם, והיו צריכים וזקוקים לרחמי שמים מרובים, לבל יוכלו אויביהם לפגוע בהם, ועמדו בתפילה ובתחנונים וישבו בתענית באותו יום, כשם שעשה משה רבינו ביום שנלחם עם ע......

לקריאת ההלכה

ט"ו בשבט – חיטה

שאלה: בט"ו בשבט אנו רוצים לאכול מכל שבעת המינים. בתור "חיטה" חשבנו לקחת "שלווה" – חיטה תפוחה. מה מברכים עליה? תשובה: כל דבר שנעשה מאחד מחמשת מיני דגן, (ולהלן נפשט מהם מיני הדגן), יש לברך עליו ברכת "בורא מיני מזונות", ואם נעשה ממנו "לחם", אז יש לב......

לקריאת ההלכה