הלכה ליום שישי י"ד ניסן תשע"ח 30 במרץ 2018

מה העבודה הזאת לכם

היום הוא יום שריפת חמץ. והזמן האחרון לשריפת חמץ בשנה זו (תשע"ח) בירושלים, הוא באחת עשרה ועשרים ותשע דקות בבוקר.

נאמר בהגדה של פסח, רשע מה הוא אומר? מה העבודה הזאת לכם? "לכם" ולא "לו", ולפי שהוציא עצמו מן הכלל, כפר בעיקר, אף אתה, הכהה את שיניו ואמור לו, בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים.

סיפר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, מעשה בהגאון רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן, שנשאל על ידי אדם אחד, למה כעס כל כך בעל ההגדה על שאלת הרשע "מה העבודה הזאת לכם", וכתב, שיש להקהות את שיניו של הרשע. והרי התורה אומרת בפירוש, שכאשר ישאל הבן הרשע את השאלה הזו, אזי יש להשיבו בנחת ובנימוס, כמו שנאמר: "וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם, ואֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה', אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם, וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל". ואם כן, מדוע זה ציוה בעל ההגדה לנהוג עם הבן השואל שאלה זו בצורה תקיפה כל כך?

והרב ז"ל, השיב לו לשואל, תשובה יפה לפי ערכו. לאמור, כי אם הרשע הוא יחידי במקומו ובעירו, וכולם צדיקים וישרים, הרי הוא יתבייש לבוא ולשאול "מה העבודה הזאת לכם", כאילו הוא לא שייך כלל לענין. ובודאי שלא יעז ללגלג על מנהג כל בני עירו, שהרי אז יקומו כל בני העיר להקהות את שיניו, ולהכותו מנה אחת אפיים על שהעז פניו לדבר נגדם בחוצפה בגאווה ובוז.

ובמקרה כזה, שהרשע הוא יחידי, באמת מגיע לו שינהגו עמו בתקיפות, כאשר הוא בא לפגוע באמונת כלל הציבור, ומנחיל את הבליו לכל שומע.

אולם אם יתרבו האנשים הרשעים, כמו שבעונות הרבים אנו רואים בזמן הזה, ויהיו הרשעים רוב בני העיר, הרי שאז, לא יחתו מפני כל, ויעזו פניהם לומר ככל אשר על לבם, ויזעקו בקול גדול "מה העבודה הזאת לכם".

ולכן באה התורה, שדרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום, ואמרה, "והיה כי יאמרו אליכם בניכם (בלשון רבים), מה העבודה הזאת לכם", עליכם להשיב להם בנחת ושלוה: "ואמרתם (אמירה – לשון רכה), זבח פסח הוא לה'". כי אסור להתגרות ברשעים בשעה שהשעה משחקת להם וידם על העליונה.

ולכן בהגדה של פסח שהשואל הוא יחידי, שהרי מדובר על "אחד רשע", והוא הדיוט קופץ בראש, לומר "מה העבודה הזאת לכם", במקרה כזה, עלינו להטיח בו אבן ולהקהות את שיניו! (חזון עובדיה על הגדה של פסח, עמוד ריח).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

החמץ והקטניות בפסח – שנת התשע"ח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ח) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ח

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

"מרור" "שולחן עורך" "צפון" – אזהרת מרן זצ"ל - והבהרה בענין סיגריות אלקטרוניות בפסח

--------------------------- הבהרה: בענין מה שפרסמנו, כי לדעת מרן זצ"ל מותר להשמש בפסח בסיגריות רגילות (מלבד הבעיה הכללית בעישון סיגריות בכל ימות השנה, כי הן מסוכנות לבריאות). יש לציין כי לפי מה שנתפרסם, בסיגריות אלקטרוניות יש חשש תערובת חמץ. ונתברר שטעם הנוזל בתוכן אינו פגום כלל (רק שאי אפשר......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בהלכות הקודמות הזכרנו שאין להשתמש בפסח בכלי חמץ, מפני שהם בלועים מחמץ כמו שהסברנו. והנה דיני הכשר כלים לפסח הם קשים גם מבחינה הלכתית וגם מבחינה מעשית, ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל סידר לנו בחבוריו ובשעוריו את דיני הכשרת הכלים לחג הפסח. בזמנינו, שאנו חיים בדורות של שפע שמשפיע ה' ......

לקריאת ההלכה

זהירות בעניני חמץ

איסור אכילת והנאה מן החמץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי חג הפסח "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". ובגמרא במסכת פסחים (דף כא: ועוד), למדו רבותינו ממדרש הפסוקים, שהחמץ בפסח אסור באכילה, וכמו כן הוא אסור בהנאה, שאפילו אם הוא אינו אוכל מן החמץ בפסח, אס......

לקריאת ההלכה