הלכה ליום חמישי י"ח תשרי תש"פ 17 באוקטובר 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

חוה בת אסתר, ארז עזרא בן אסתר, אראל ירמיהו בן נטלי, אוראל אסתר בת שרית שרה

הוקדש על ידי

משה טטרושוילי

דין מי ששכח יעלה ויבא בברכת המזון של סוכות

באחת ההלכות ביארנו את חיוב האכילה בסוכה בימי חג הסוכות, ושנשים פטורות מן הדין ממצות סוכה, ורשאיות לאכול מחוץ לסוכה, ומכל מקום, אשה שמחמירה על עצמה לאכול בסוכה, יש לה שכר על כך.

ומאחר שביארנו שהנשים פטורות מן הדין ממצות ישיבה בסוכה, נבאר עוד דין המסתעף מכך, והוא לעניין מי ששכח להזכיר "יעלה ויבא" בברכת המזון של ליל חג הסוכות, שהדין הוא שאם נזכר בברכת "בונה ירושלים" לאחר שאמר ברוך אתה ה', ולא סיים עדיין "בונה ירושלים", יאמר "למדני חקיך" ויחזור לאמירת יעלה ויבא, ואם נזכר אחר שסיים "בונה ירושלים", יאמר, "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, אשר נתן מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון את יום חג הסוכות הזה את יום טוב מקרא קודש הזה, ברוך אתה ה', מקדש ישראל והזמנים". ואם נזכר לאחר שהתחיל את ברכת הטוב והמטיב (שהיא ברכת האל אבינו מלכינו), יחזור לראש ברכת המזון ויברך שנית עם הזכרת יעלה ויבא. וכל זה דוקא בליל חג הסוכות, כאשר יש חיוב מן התורה לאכול פת בסוכה, אבל ביום חג הסוכות בבוקר, וכן בשאר ימי החג, אם שכח להזכיר יעלה ויבא, אינו חוזר לברך ברכת המזון, וכן אם מסיבה כלשהי לא אכל פת בסוכה, מפני שירדו גשמים וכדומה,  אינו חוזר לברך ברכת המזון, משום שהחיוב לחזור לראש ברכת המזון, תלוי אם יש חיוב לאכול פת באותה הסעודה, (כמו שביארנו בדין הזכרת רצה והחליצנו), ומכיון שיש פוסקים שסוברים שאין חיוב באכילת פת ביום טוב, אנו חוששים לדבריהם מפני ספק ברכות, ולכן אין לחזור ולברך שוב. ואף על פי שאנו תופסים להלכה כדעת הסוברים שיש חיוב באכילת פת אף בבוקר יום טוב, וכן אנו פוסקים שגם מי שאינו יכול לאכול בסוכה חייב לסעוד עם פת בביתו, מפני כבוד ועונג יום טוב, מכל מקום לעניין חזרה על ברכת המזון אנו חוששים לדברי אותם הסוברים שאין חיוב באכילת פת, שהרי כלל גדול בידינו "ספק ברכות להקל", (וכפי שביארנו בדין מי שמסופק אם בירך ברכות השחר).

אבל אשה ששכחה להזכיר "יעלה ויבא" בברכת המזון של חג הסוכות, אינה חוזרת לברך ברכת המזון, ואף אם אירע לה ששכחה להזכיר יעלה ויבא בליל החג, אינה חוזרת לברך שוב. שהרי ביארנו שהנשים פטורות ממצות אכילת כזית פת בליל החג, וכל סעודה שאינה חובה, אם שכח להזכיר בה יעלה ויבא, אינו חוזר לברך שנית. ואף על פי שהן נוהגות לאכול פת בחג מפני עונג וכבוד החג, כפי שגם האנשים אוכלים ביום החג, מכל מקום כפי שביארנו לעניין ברכת המזון אנו חוששים לסברת הפוסקים שאין חיוב באכילת פת, וספק ברכות להקל. אבל בליל חג הפסח, שאז לכל הדעות גם הנשים חייבות באכילת כזית מצה, אם שכחה להזכיר יעלה ויבא, דינה כדין האיש בברכת המזון של ליל חג הסוכות, וכמבואר.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

האב שמחל על כבודו ועל מוראו

הדברים שנדון בהם היום, הם יסודיים ביותר בהלכות כיבוד הורים. ביארנו בימים האחרונים, כמה עיקרי דינים השייכים לכיבוד אב ואם, ולמורא אב ואם. שיש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לכבד" את ההורים, כגון להאכילם ולהשקותם וכדומה. ויש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לירא" מן האב ומן האם, כגון, מ......

לקריאת ההלכה

מחללי שבת לגבי יין נסך

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר הדין של איסור "סתם יינם" של הגויים, שגזרו רבותינו על יינם של הגויים, או יין שנגע בו גוי, שהוא אסור לישראל בשתיה. ויש מקרים שהוא אסור גם בהנאה ולא רק בשתיה. אדם שאינו שומר מצוות ולגבי אדם שאינו שומר תורה ומצוות, ובכלל זה גם אינו שומר שבת, מבואר בדברי רבותי......

לקריאת ההלכה


קריאה בשם אביו או אמו – הנהגות ממרן זצ"ל

שאלה: האם מותר לקרוא לאבא בשמו הפרטי, והאם מותר לקרוא לחבר ששמו כשם האב בשמו הפרטי? תשובה: אסור לבן לקרוא לאביו או לאמו בשמם, וכגון שקוראים לאביו שמואל, אסור לו לקרותו "שמואל" אלא קוראו "אבא". ודין זה נפסק בפירוש בגמרא. שאדם צריך להתיירא כשמזכיר שם אביו או שם אמו משום כבודם, ב......

לקריאת ההלכה

אם מותר לבן לחלוק על אביו ולקרוא בשם אביו

בהלכה הקודמת הזכרנו שאסור לבן או לבת לסתור את דברי הוריהם, שכן כך פירשו בגמרא במסכת קידושין (לא:) שבכלל מצות מורא אב ואם, שלא לסתור את דברי אביו ואמו, לומר על דבריהם שאינם נכונים. במה שאמרו שלא יסתור דברי אביו, נחלקו רבותינו הראשונים והאחרונים בכמה נקודות בנושא זה. ראשית, דנו הפוסקים האם ......

לקריאת ההלכה

דין כבוד ומורא אב ואם

מצות כיבוד הורים, נחלקת לשני חלקים. החלק הראשון, הם הדברים השייכים ל"כיבוד" הורים. והחלק השני, הם הדברים השייכים "למורא", כלומר, ליראה מההורים. וכפי שנאמר בתורה, "כבד את אביך ואת אמך", "איש אמו ואביו תראו". איזהו מורא מההורים? לא יעמוד במקום המיוחד לאביו לה......

לקריאת ההלכה

כיבוד אב ואם – יחס מרן זצ"ל לאמו

לפני כמה שנים, למדנו בהלכה יומית את עיקר דיני כיבוד אב ואם, וכעת נחזור על הדברים, ונברר עוד פרטי דינים אקטואליים הלכה למעשה בעזרת ה'. גודל החיוב בכבוד ההורים שנינו בברייתא במסכת קידושין (דף ל:) תנו רבנן, נאמר: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ",  ונאמר "כַּבֵּד אֶת ה&#......

לקריאת ההלכה