הלכה ליום רביעי כ"ט אב תשס"ו 23 באוגוסט 2006

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

לאורה חיה בת שושנה

הוקדש על ידי

אהרון מיכאלי

אין קידוש אלא במקום סעודה

(בהלכות הקודמות ביארנו שיש מצות עשה על כל אחד ואחת בישראל לקדש בליל שבת ויש לקדש על כוס יין). אין קידוש אלא במקום סעודה, שנאמר "וקראת לשבת עונג" ופירשו רבותינו שקריאת השבת (הקידוש) תהיה במקום עונג (הסעודה), לפיכך אם קידש על היין ולא סעד, לא יצא גם ידי חובת קידוש, ואם ירצה אחר כך לאכול, צריך לקדש שוב על היין. ולכן מי ששמע קידוש בבית הכנסת או בבית חבירו, ולא אכל שם, ואחר כך הולך לביתו חייב לקדש שוב על היין ואחר כך יאכל מה שירצה.

לפיכך, השומע קידוש מחבירו או משכנו הקרוב אליו, ואין דעתו לסעוד במקום שנמצא בו, אסור לו לטעום שום דבר, מפני שכאמור, כל שאינו סועד במקום שמקדש, נחשב הדבר כאילו לא קידש כלל, והרי לפני שיקדש על היין אינו רשאי לטעום שום דבר (כפי שכבר הזכרנו) ולכן אסור לו לטעום כלום אף על פי ששמע קידוש, מפני שאינו סועד שם. אבל אם הוא סועד במקום ששומע הקידוש הרי יצא ידי חובתו בקידוש ששמע מפי חבירו (כיון שהתכוון לצאת ידי חובה בכך).

ואיזו סעודה צריך שיסעד כדי שיחשב הקידוש במקום סעודה?, אם אכל אחרי הקידוש כזית פת (כשלושים גרם) נחשב לקידוש במקום סעודה, ואחר כך רשאי לסעוד את סעודתו בכל מקום שירצה. וכן אם אכל כזית עוגה מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, שבולת שועל, כוסמת או שיפון) יצא ידי חובת קידוש במקום סעודה. ואפילו אם שתה רביעית יין (שמונים ושישה גרם) בלבד מכוס הקידוש, יצא ידי חובת קידוש במקום סעודה.

אולם מה שכתבנו שדי באכילת עוגה או שתיית יין בכדי שיחשב הקידוש במקום סעודה, דבר זה שנוי במחלוקת כי יש סוברים שאין נחשב לסעודה אלא אכילת פת לחם ממש. ומרן הרב עובדיה יוסף שליט"א כתב לנכון להחמיר בזה לענין הקידוש של ליל שבת, משום שקידוש זה הוא מן התורה (כפי שהזכרנו) אבל בקידוש של יום שבת יש להקל בזה, ודי באכילת כזית עוגה או בשתיית רביעית יין כדי להחשיב הקידוש במקום סעודה.

ומכל מקום אף בקידוש של היום אין לסמוך על אכילת פירות בשיעור כזית, וכן אין לסמוך על שתיית רביעית בירה וכדומה, אלא בשעת הדחק שיש אומרים שאפשר להחשיב אף אכילת פירות ושתיית בירה כסעודה לענין זה.

צריך לאכול במקום הקידוש תיכף ומיד לאחר הקידוש, ולא ישהה אפילו זמן קצר בין הקידוש לסעודה, ורק לצורך הסעודה עצמה מותר להפסיק, כמו שמפסיקים בליל פסח בין הקידוש לסעודה באמירת ההגדה, ומכל מקום בדיעבד כשעבר ושהה בין הקידוש לסעודה אין צריך לחזור ולקדש, וכך פסק הגאון רבינו אברהם הלוי ממצרים בספר גינת ורדים. ויש אומרים שעל כל פנים אם יצא אחרי הקידוש החוצה ואחר כך חזר למקומו צריך לחזור ולקדש. ויש חולקים. ולכתחילה יש להזהר בזה מאד, אבל בדיעבד לא יחזור לקדש.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

"קדיש"

אדם שנפטר מן העולם, מוטל על בניו שנשארו אחריו להקפיד באופן מיוחד להתפלל בכל יום שלוש תפילות במנין, כדי שיוכלו לומר קדיש על האב או האם. וכן אדם שחלילה נפטר בנו או בתו או אחיו או אחותו, יאמר קדיש לעלוי נשמתם. ומי שנפטר מן העולם ולא השאיר אחריו בנים, טוב לשכור עבורו תלמיד חכם שיאמר קדיש לעלוי נשמתו.......

לקריאת ההלכה

כיבוד הורים אחרי פטירתם

כשם שחייב אדם לכבד את הוריו בחייהם, כך עליו לכבדם לאחר מותם. ובודאי שאסור לו גם כן לזלזל בהוריו אחרי מותם. ובברייתא במסכת קידושין (דף לא:) מובא: היה הבן אומר דבר שמועה בשם אביו לאחר פטירתו, יאמר "כך אמר אבא הריני כפרת משכבו". כלומר, בכל פעם שמזכיר את אביו אחר מותו יוסיף "הריני כפר......

לקריאת ההלכה

דין קימה בפני אביו או רבו – תשובת מרן זצ"ל לנכדו

כל ההלכות שאנו מזכירים לגבי מורא אב ואם וכדומה, שוים בחיובם הן כלפי הבן והן כלפי הבת. ומה שאנו כותבים לעתים בלשון בן ואביו, או בת ואמה, אין זה אלא למשל ודוגמא בלבד. בעת שרואה הבן את הוריו עוברים לפניו, חייב לעמוד בפניהם מלא קומתו, דהיינו, עמידה ממש. אבל בגמרא (קידושין לג:) אמר רבי אבא אמר רבי ......

לקריאת ההלכה

כבוד חמיו וחמותו – מסימני סוף הגלות

בילקוט שמעוני אמרו, אמר לו דוד לשאול, "וְאָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה אֶת כְּנַף מְעִילְךָ בְּיָדִי", (כלומר, דוד המלך קרא לחמיו שאול בתואר "אבי"). ומכאן למדו רבותינו שחייב אדם בכבוד חמיו כשם שחייב אדם בכבוד אביו, שהרי השווה הכתוב את חמיו לאביו. וטעם הדבר שחייב אדם לכבד את חמיו, מפני ש......

לקריאת ההלכה


על מי מוטל העול הכספי של הטיפול בהורים

הזכרנו כבר, שמכלל מצות כבוד אב ואם, נמצאים כל עניני הכבוד, כגון לדאוג להאכיל ולהשקות את הוריו כפי רצונם, ובכלל זה, כאשר ההורים מבוגרים מאד ואינם יכולים לדאוג לעצמם, על בניהם ובנותיהם לדאוג להם למאכל ומשקה ובגדים וכל כיוצא בזה. ודבר ידוע, שככל שהילדים נוהגים כבוד עם הוריהם בזקנתם, על ידי זה זוכים אף ......

לקריאת ההלכה

האב שמחל על כבודו ועל מוראו

הדברים שנדון בהם היום, הם יסודיים ביותר בהלכות כיבוד הורים. ביארנו בימים האחרונים, כמה עיקרי דינים השייכים לכיבוד אב ואם, ולמורא אב ואם. שיש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לכבד" את ההורים, כגון להאכילם ולהשקותם וכדומה. ויש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לירא" מן האב ומן האם, כגון, מ......

לקריאת ההלכה

מחללי שבת לגבי יין נסך

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר הדין של איסור "סתם יינם" של הגויים, שגזרו רבותינו על יינם של הגויים, או יין שנגע בו גוי, שהוא אסור לישראל בשתיה. ויש מקרים שהוא אסור גם בהנאה ולא רק בשתיה. אדם שאינו שומר מצוות ולגבי אדם שאינו שומר תורה ומצוות, ובכלל זה גם אינו שומר שבת, מבואר בדברי רבותי......

לקריאת ההלכה

קריאה בשם אביו או אמו – הנהגות ממרן זצ"ל

שאלה: האם מותר לקרוא לאבא בשמו הפרטי, והאם מותר לקרוא לחבר ששמו כשם האב בשמו הפרטי? תשובה: אסור לבן לקרוא לאביו או לאמו בשמם, וכגון שקוראים לאביו שמואל, אסור לו לקרותו "שמואל" אלא קוראו "אבא". ודין זה נפסק בפירוש בגמרא. שאדם צריך להתיירא כשמזכיר שם אביו או שם אמו משום כבודם, ב......

לקריאת ההלכה