הלכה ליום רביעי כ"ט אב תשס"ו 23 באוגוסט 2006

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

לאורה חיה בת שושנה

הוקדש על ידי

אהרון מיכאלי

אין קידוש אלא במקום סעודה

(בהלכות הקודמות ביארנו שיש מצות עשה על כל אחד ואחת בישראל לקדש בליל שבת ויש לקדש על כוס יין). אין קידוש אלא במקום סעודה, שנאמר "וקראת לשבת עונג" ופירשו רבותינו שקריאת השבת (הקידוש) תהיה במקום עונג (הסעודה), לפיכך אם קידש על היין ולא סעד, לא יצא גם ידי חובת קידוש, ואם ירצה אחר כך לאכול, צריך לקדש שוב על היין. ולכן מי ששמע קידוש בבית הכנסת או בבית חבירו, ולא אכל שם, ואחר כך הולך לביתו חייב לקדש שוב על היין ואחר כך יאכל מה שירצה.

לפיכך, השומע קידוש מחבירו או משכנו הקרוב אליו, ואין דעתו לסעוד במקום שנמצא בו, אסור לו לטעום שום דבר, מפני שכאמור, כל שאינו סועד במקום שמקדש, נחשב הדבר כאילו לא קידש כלל, והרי לפני שיקדש על היין אינו רשאי לטעום שום דבר (כפי שכבר הזכרנו) ולכן אסור לו לטעום כלום אף על פי ששמע קידוש, מפני שאינו סועד שם. אבל אם הוא סועד במקום ששומע הקידוש הרי יצא ידי חובתו בקידוש ששמע מפי חבירו (כיון שהתכוון לצאת ידי חובה בכך).

ואיזו סעודה צריך שיסעד כדי שיחשב הקידוש במקום סעודה?, אם אכל אחרי הקידוש כזית פת (כשלושים גרם) נחשב לקידוש במקום סעודה, ואחר כך רשאי לסעוד את סעודתו בכל מקום שירצה. וכן אם אכל כזית עוגה מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, שבולת שועל, כוסמת או שיפון) יצא ידי חובת קידוש במקום סעודה. ואפילו אם שתה רביעית יין (שמונים ושישה גרם) בלבד מכוס הקידוש, יצא ידי חובת קידוש במקום סעודה.

אולם מה שכתבנו שדי באכילת עוגה או שתיית יין בכדי שיחשב הקידוש במקום סעודה, דבר זה שנוי במחלוקת כי יש סוברים שאין נחשב לסעודה אלא אכילת פת לחם ממש. ומרן הרב עובדיה יוסף שליט"א כתב לנכון להחמיר בזה לענין הקידוש של ליל שבת, משום שקידוש זה הוא מן התורה (כפי שהזכרנו) אבל בקידוש של יום שבת יש להקל בזה, ודי באכילת כזית עוגה או בשתיית רביעית יין כדי להחשיב הקידוש במקום סעודה.

ומכל מקום אף בקידוש של היום אין לסמוך על אכילת פירות בשיעור כזית, וכן אין לסמוך על שתיית רביעית בירה וכדומה, אלא בשעת הדחק שיש אומרים שאפשר להחשיב אף אכילת פירות ושתיית בירה כסעודה לענין זה.

צריך לאכול במקום הקידוש תיכף ומיד לאחר הקידוש, ולא ישהה אפילו זמן קצר בין הקידוש לסעודה, ורק לצורך הסעודה עצמה מותר להפסיק, כמו שמפסיקים בליל פסח בין הקידוש לסעודה באמירת ההגדה, ומכל מקום בדיעבד כשעבר ושהה בין הקידוש לסעודה אין צריך לחזור ולקדש, וכך פסק הגאון רבינו אברהם הלוי ממצרים בספר גינת ורדים. ויש אומרים שעל כל פנים אם יצא אחרי הקידוש החוצה ואחר כך חזר למקומו צריך לחזור ולקדש. ויש חולקים. ולכתחילה יש להזהר בזה מאד, אבל בדיעבד לא יחזור לקדש.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. צאת התענית – נטילת ידיים אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה