הלכה ליום רביעי כ"ט חשון תשע"ט 7 בנובמבר 2018

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

בתיה בת טאוס ע״ה ובתיה בת גוהר-דבורה ע״ה

רוח ה׳ תניחן בגן עדן הן וכל בנות ישראל השוכבות עימן בכלל הרחמים והסליחות
ת.נ.צ.ב.ה

הוקדש על ידי

המשפחה

כיצד מקדשים על היין

כשמקדש על היין, צריך לקחת כוס שמחזיקה בתוכה יין כשיעור רביעית הלוג (והיינו שמונים ושישה גרם (מ"ל) כמנין כו"ס). וצריך שהכוס תהיה שטופה מבפנים ומבחוץ, וממלא בתוך הכוס יין כשר לברכה, כלומר "יין שאינו פגום", שהוא יין שלא שתו ממנו קודם לכן (ישר מהבקבוק), אבל אם שתו מיין זה מאותו כלי שהוא נמצא בו, כגון ששתו ישר מן הבקבוק שהיין נמצא בו, יין זה נפגם ואינו ראוי לקידוש.

ואחר כך אוחז את הכוס ביד ימין, ומגביה את הכוס מהשולחן טפח או יותר (ושיעור טפח הוא כשמונה סנטימטר) ולא יסייע עם יד שמאל ליד ימין. ובליל שבת, אומר את נוסח הקידוש כשהוא עומד, ואז ישב וישתה מן היין כשיעור רוב רביעית, דהיינו ארבעים וארבעה גרם יין לפחות. וכל השומעים טועמים מן היין לחיבוב מצוה.

וטעם הדבר שאנו עומדים בשעת הקידוש בליל שבת הוא מפני כבוד השם יתברך שאנו כיוצאים לקראתו. וגם משום שאמירת "ויכולו השמים והארץ" וכו' הרי היא כעדות על מעשה בראשית, ובזמן שהעד מעיד עליו לעמוד.

אולם לדעת הרמ"א, ולמנהג האשכנזים, יש לשבת בזמן הקידוש, ורק כשמתחילים עושים קימה מועטת לכבוד השם יתברך. ואף על פי שבודאי מן הראוי לעמוד בכל זמן הקידוש, וכמנהג הספרדים, מכל מקום כתב "הכל בו" (אחד מן הראשונים אשר לא נודע לנו מי הוא), שיש לשבת בזמן הקידוש, משום שיש כלל בידינו, ש"אין קידוש אלא במקום סעודה", כלומר, אי אפשר לעשות קידוש אם לא באה אחריו סעודה. ולכן ראוי יותר לשבת סמוך לשולחן שעומד לסעוד עליו. (ודין "אין קידוש אלא במקום סעודה" יבואר בעזרת ה' בהלכה הבאה). אולם מרן הבית יוסף דחה את דברי הכל בו בזה, ופסק שיש לעמוד בזמן הקידוש, וכך גם דעת רבינו האר"י שיש לעמוד בזמן הקידוש, וכן מנהג הספרדים.

אין לקדש על יין שאין ברכתו "בורא פרי הגפן". וכבר הזכרנו בהלכות פסח, כי חלק מהיינות הנמכרים בזמנינו אין ברכתם בורא פרי הגפן לדעת מרן השולחן ערוך, משום שהם מעורבים הרבה עם מים וחומרי טעם וריח. והזכרנו גם שאין לסמוך בענין זה על הכשרים שונים, אף על פי שהם מציינים בפירוש שברכת היין בורא פרי הגפן אף לשיטת הבית יוסף. ולכן יש להקפיד לקחת דוקא יין המיוצר ביקב שידוע שמקפיד לייצר יינותיו ממיץ ענבים אמיתי (ברובו, ורק מיעוטו ממים וכדומה) כגון יקבי רמת הגולן, יקבי כרמל, מיץ ענבים "קדם" "גאולה", או כל יקב אחר שבעליו ירא אלוקים באמת וידוע על יינותיו שרובם מיץ ענבים אמיתי.

שאלות ותשובות על ההלכה

נראה שדעת מרן ע"ה 81 גרם רביעית יין, ולא 86 גרם כמו שכתבתם בהלכה המצורפת לשאלה. ה' טבת תשע"ד / 8 בדצמבר 2013

שיעור רביעית הוא כמו שכתבתם, 81 מ"ל. ולא כמו שכתבנו, וכפי שנהגו רבים, כמנין כו"ס, שהוא שיעור גדול יותר ממה שמחוייבים על פי הדין.

מהפיסקה הראשונה של ההלכה שבנדון, יוצא שאם מישהו מבני ביתי קידש על היין ביום שבת בבקר ושתה מעט מן היין, אז כאשר אני חוזר מבית הכנסת ורוצה לעשות קידוש, עלי לשפוך את היין שנותר בכוס מהקידוש שעשה מי מבני ביתי לפני כן, ולמלא מחדש את הכוס. האם הבנתי נכון? ה' תמוז תשע"ג / 13 ביוני 2013

אם מוזג מחדש יין על גבי היין שנותר בכוס, רשאי לקדש על יין זה. ואינו חייב לשפוך את היין הנותר.

לגבי הצורך שהכוס תהא "שטופה מבפנים ומבחוץ" - האם צריך שתהיה רטובה, או הכוונה שהכוס תהיה נקיה? ה' תמוז תשע"ג / 13 ביוני 2013

הכוונה שתהיה נקייה.

אם אני עושה קידוש ונשאר לי מהיין, האם אני יכול להחזיר לבקבוק ולקדש?
שאלה נוספת - אם קידשתי ונשאר לי יין, האם למחרת, אחרי שכיסיתי את הכוס, אני יכול להוסיף יין ולקדש קידוש על היום? ה' תמוז תשע"ג / 13 ביוני 2013

בשתי השאלות, התשובה חיובית. מותר לשפוך את היין הנותר לבקבוק, וכן מותר להוסיף יין בכוס על מה שנותר.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

שאלה: הנמצא בבית הכסא (חדר השירותים), האם מותר לו לדבר עם חבירו הנמצא בחוץ או להשיב לקריאה טלפונית, או שיש בזה איסור?

תשובה: בגמרא במסכת ברכות (סב.) אמרו, קבלה דבית הכסא צניעותא ושתיקותא (כלומר, מסורת ומנהג שקבלנו מרבותינו להתנהג בבית הכסא בצניעות ובשתיקה). וכן פסק הרמ"א בהגהת השלחן ערוך (ריש סימן ג'), שאין לדבר בבית הכסא, וכן יש לנהוג צניעות בבית הכסא, ובכלל זה שיקפיד לסגור את הדלת אחריו, (גם אם אין איש ב......

לקריאת ההלכה


השומע קול רעם בלילה

שתי שאלות: השומע קול רעם מתוך שינה, האם רשאי לברך על הרעם, בלי נטילת ידיים? והאם יש לברך על הברקים בכל פעם, או רק פעם אחת ביום? בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך ה......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום השני של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר את......

לקריאת ההלכה

דין המסופק אם שאל טל ומטר בתפילתו

בהלכות הקודמות, ביארנו את דין שאלת (בקשת) טל ומטר בברכת השנים, (שהתחלנו בהזכרתה בתפלת ערבית האחרונה, אתמול בערב), והזכרנו שמי שסיים את תפילתו ונזכר שלא שאל טל ומטר, עליו לחזור ולהתפלל שנית, שהרי זה כמי שהחסיר ברכה אחת מתפילתו, שדינו הוא כמי שלא התפלל כלל. ועתה נבאר מהו דין מי שסיים את תפילתו, וכעת ע......

לקריאת ההלכה