הלכה ליום רביעי ו' כסלו תשפ"ב 10 בנובמבר 2021

כיצד מקדשים על היין

כשמקדש על היין, צריך לקחת כוס שמחזיקה בתוכה יין כשיעור רביעית הלוג (והיינו שמונים ושישה גרם (מ"ל) כמנין כו"ס). וצריך שהכוס תהיה שטופה מבפנים ומבחוץ, וממלא בתוך הכוס יין כשר לברכה, כלומר "יין שאינו פגום", שהוא יין שלא שתו ממנו קודם לכן (ישר מהבקבוק), אבל אם שתו מיין זה מאותו כלי שהוא נמצא בו, כגון ששתו ישר מן הבקבוק שהיין נמצא בו, יין זה נפגם ואינו ראוי לקידוש.

ואחר כך אוחז את הכוס ביד ימין, ומגביה את הכוס מהשולחן טפח או יותר (ושיעור טפח הוא כשמונה סנטימטר) ולא יסייע עם יד שמאל ליד ימין. ובליל שבת, אומר את נוסח הקידוש כשהוא עומד, ואז ישב וישתה מן היין כשיעור רוב רביעית, דהיינו ארבעים וארבעה גרם יין לפחות. וכל השומעים טועמים מן היין לחיבוב מצוה.

וטעם הדבר שאנו עומדים בשעת הקידוש בליל שבת הוא מפני כבוד השם יתברך שאנו כיוצאים לקראתו. וגם משום שאמירת "ויכולו השמים והארץ" וכו' הרי היא כעדות על מעשה בראשית, ובזמן שהעד מעיד עליו לעמוד.

אולם לדעת הרמ"א, ולמנהג האשכנזים, יש לשבת בזמן הקידוש, ורק כשמתחילים עושים קימה מועטת לכבוד השם יתברך. ואף על פי שבודאי מן הראוי לעמוד בכל זמן הקידוש, וכמנהג הספרדים, מכל מקום כתב "הכל בו" (אחד מן הראשונים אשר לא נודע לנו מי הוא), שיש לשבת בזמן הקידוש, משום שיש כלל בידינו, ש"אין קידוש אלא במקום סעודה", כלומר, אי אפשר לעשות קידוש אם לא באה אחריו סעודה. ולכן ראוי יותר לשבת סמוך לשולחן שעומד לסעוד עליו. (ודין "אין קידוש אלא במקום סעודה" יבואר בעזרת ה' בהלכה הבאה). אולם מרן הבית יוסף דחה את דברי הכל בו בזה, ופסק שיש לעמוד בזמן הקידוש, וכך גם דעת רבינו האר"י שיש לעמוד בזמן הקידוש, וכן מנהג הספרדים.

אין לקדש על יין שאין ברכתו "בורא פרי הגפן". וכבר הזכרנו בהלכות פסח, כי חלק מהיינות הנמכרים בזמנינו אין ברכתם בורא פרי הגפן לדעת מרן השולחן ערוך, משום שהם מעורבים הרבה עם מים וחומרי טעם וריח. והזכרנו גם שאין לסמוך בענין זה על הכשרים שונים, אף על פי שהם מציינים בפירוש שברכת היין בורא פרי הגפן אף לשיטת הבית יוסף. ולכן יש להקפיד לקחת דוקא יין המיוצר ביקב שידוע שמקפיד לייצר יינותיו ממיץ ענבים אמיתי (ברובו, ורק מיעוטו ממים וכדומה) כגון יקבי רמת הגולן, יקבי כרמל, מיץ ענבים "קדם" "גאולה", או כל יקב אחר שבעליו ירא אלוקים באמת וידוע על יינותיו שרובם מיץ ענבים אמיתי.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה עם מיץ ענבים תירוש כרמל? אפשר לסמוך עליו? בורא פרי הגפן כ"ב כסלו תשפ"ב / 26 בנובמבר 2021

כן. ברכתו בורא פרי הגפן.

נראה שדעת מרן ע"ה 81 גרם רביעית יין, ולא 86 גרם כמו שכתבתם בהלכה המצורפת לשאלה. ה' טבת תשע"ד / 8 בדצמבר 2013

שיעור רביעית הוא כמו שכתבתם, 81 מ"ל. ולא כמו שכתבנו, וכפי שנהגו רבים, כמנין כו"ס, שהוא שיעור גדול יותר ממה שמחוייבים על פי הדין.

מהפיסקה הראשונה של ההלכה שבנדון, יוצא שאם מישהו מבני ביתי קידש על היין ביום שבת בבקר ושתה מעט מן היין, אז כאשר אני חוזר מבית הכנסת ורוצה לעשות קידוש, עלי לשפוך את היין שנותר בכוס מהקידוש שעשה מי מבני ביתי לפני כן, ולמלא מחדש את הכוס. האם הבנתי נכון? ה' תמוז תשע"ג / 13 ביוני 2013

אם מוזג מחדש יין על גבי היין שנותר בכוס, רשאי לקדש על יין זה. ואינו חייב לשפוך את היין הנותר.

לגבי הצורך שהכוס תהא "שטופה מבפנים ומבחוץ" - האם צריך שתהיה רטובה, או הכוונה שהכוס תהיה נקיה? ה' תמוז תשע"ג / 13 ביוני 2013

הכוונה שתהיה נקייה.

אם אני עושה קידוש ונשאר לי מהיין, האם אני יכול להחזיר לבקבוק ולקדש?
שאלה נוספת - אם קידשתי ונשאר לי יין, האם למחרת, אחרי שכיסיתי את הכוס, אני יכול להוסיף יין ולקדש קידוש על היום? ה' תמוז תשע"ג / 13 ביוני 2013

בשתי השאלות, התשובה חיובית. מותר לשפוך את היין הנותר לבקבוק, וכן מותר להוסיף יין בכוס על מה שנותר.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום ראשון (ליל יום שני) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אדם המתארח במוצאי שבת של חנוכה

שאלה: בן נשוי המתארח אצל אביו לשבת. היכן ידליק נרות במוצאי שבת? תשובה: בן נשוי המתארח אצל אביו, למנהג הספרדים, שרק בעל הבית מדליק נרות, הרי הבן יוצא ידי חובה בהדלקת הנר של אביו, שהוא מתארח אצלו ואוכל משולחנו. (ולמנהג האשכנזים, בלאו הכי כל אחד מבני הבית מדליק בפני עצמו). והשאלה הנשאלת היא לגבי ......

לקריאת ההלכה


דיני אכסנאי ואורח והחיילים בצבא

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג? תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא. מי שמדליקים נרות בביתו הנוסע מביתו, אבל אשתו או אחרים מבני ביתו נמצאים בבית......

לקריאת ההלכה

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

דין בן או בת נשואים המתארחים אצל הוריהם, ודין המתארח בבית מלון

בהלכה הקודמת ביארנו שהמתארח אצל חברו בימי חג החנוכה, ואין מי שמדליק עליו בביתו, וכגון שאין לו משפחה, או שמשפחתו נמצאת עמו, צריך להדליק נרות במקום שנמצא, אלא שהוא יוצא ידי חובתו בהדלקת הנרות של בעל הבית המארח, וכל זה דווקא אם בעל הבית מארחו באופן שאינו דורש ממנו תשלום עבור האירוח, אבל אם הוא דורש תשל......

לקריאת ההלכה

על הנסים

חיוב הזכרת על הנסים בתפלת ערבית של ליל חנוכה (כלומר, בשנה זו, תשפ"ב, ממוצאי יום ראשון, היום בלילה), אומרים "על הנסים" בתפלה, בתוך ברכת ההודאה (מודים אנחנו לך וכו'), וכפי שנדפס בסידורים. ואף על פי שבשעה זו של תפלת ערבית, רוב הקהל עדיין לא הדליקו נרות חנוכה, מכל מקום אמירת על הנ......

לקריאת ההלכה