הלכה ליום ראשון כ"ב טבת תשע"ט 30 בדצמבר 2018

ההלכה מוקדשת לרפואת

רבי דניאל בן זהבה בתושח"י

שהשם יתברך ירפאהו רפואה שלימה, ויזכה לאורך ימים ושנות חיים מתוך בריאות איתנה. אמן.

הוקדש על ידי

חבריו

ארון קודש בלי פרוכת

שאלה: בית כנסת שיש בו ארון קודש מפואר ביותר, ועתה באים לצפותו בזהב, כולו אומר כבוד, האם מותר להסיר את הפרוכת מעל ארון הקודש, להראות יופיו לקהל המתפללים?

תשובה: ראשית, אין ספק שעצם המעשה ליפות ולהדר את ארון הקודש, הוא מצוה רבה, וכמו שאמרו חז"ל (בשבת קלג:), "זה אלי ואנוהו", התנאה לפניו במצוות. עשֵה סוכה נאה, לולב נאה, ציצית נאה, ספר תורה נאה, בדיו נאה, וכורכו בשיראים נאים.

ובמסכת יומא (ע.) אמרו, שבזמן שבית המקדש היה קיים, כל אחד ואחד היה מביא ספר התורה מביתו, וקורא בו ברבים, להראות חזותו לרבים. ופירש רש"י, להראות נויו של ספר התורה, ותפארת בעליו, שטרח להתנאות במצוה. שנאמר "זה אלי ואנוהו.

ואף כאן, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, (בשו"ת יחוה דעת חלק ו סימן ט), שנכון להראות חזותו ויופיו של ארון הקודש המפואר בשעה שגוללים את הפרוכת ופותחים את דלתות הארון להוצאת ספר תורה והכנסתו.

אבל להסיר את הפרוכת מעל ארון הקודש לגמרי, לא נכון לעשות כן, כי באמת המנהג שנהגו בכל תפוצות ישראל לפרוס פרוכת על ארון הקודש, הוזכר בדברי התוספות (מגילה כו סע"ב), ואינו לשם נוי בלבד, אלא על דרך שנאמר בתורה (שמות כו לג), "והבדילה הפרוכת לכם בין הקודש ובין קודש הקדשים". (ובכמה בתי כנסת של ספרדים נוהגים לפרוס עוד פרוכת מבפנים לדלתות הארון, וכמו שכתב בשו"ת ישכיל עבדי חלק ד חלק אורח חיים סימן ז).

וכן מבואר בשו"ת זרע אמת חלק א (חלק אורח חיים סימן כו), שאפילו אם ארון הקודש נאה ביותר, והוא נראה יפה בלא פרוכת יותר מאשר עם פרוכת, מכל מקום לא נכון להסיר הפרוכת מעל ארון הקודש, לפי שמנהג פריסת הפרוכת אינו רק לנוי וליופי, אלא הוא על שם מה שנאמר "והבדילה הפרוכת לכם בין הקודש ובין קודש הקדשים". וגם על דרך כיסוי כלי הקודש. וכן כתב בשו"ת תרומת הדשן (סימן סח), שהפרוכת התלויה לפני ארון הקודש היא לצניעות.

ולפי זה גם אם ארון הקודש נאה יותר בלי הפרוכת, אין לשנות ממנהג ישראל הפשוט בכל ישראל ומיוסד על אדני פז.

ועוד הוסיף מרן זצוק"ל, שטעם פריסת הפרוכת, מפני שארון הקודש קדושתו חמורה ביותר שהוא תשמיש קדושה, ואילו הפרוכת היא "תשמיש דתשמיש" של קדושה, ואין ראוי שיזונו הקהל את עיניהם מקדושת הארון עצמו כל הזמן. והביא ראיות לדבריו.

והנה ידוע ומפורסם שמנהג ישראל תורה הוא (תוספות מנחות כ:), ולכן אין לשלוח יד לשנות ממנהגי ישראל. וכבר האריך הגאון מהר"י קולון בתשובה (שרש ט) להוכיח מהגמרא (תענית כח:) שאין לבטל שום מנהג. ושכן כתב רבינו יצחק אבן גיאת, שאין לשנות ממנהג המקום אפילו למנהג אחר טוב ממנו. ע"ש. וכן כתבו עוד מגדולי הפוסקים. והגאון רבי יהודה עייאש בספר מטה יהודה חלק ב (סימן תקפב, דף לו ע"א, בד"ה מלך), כתב, שאין לשנות ממנהגי ישראל כלל וכלל, וכל המשנה ידו על התחתונה ואינו אלא טועה, ונקרא פורץ גדר, מפני שכל מנהג ומנהג יש לו שורש וצינור למעלה. וכן כתב עוד בספרו שו"ת בית יהודה (חלק אורח חיים סימן ס), שכל הרבנים אשר הנהיגו את קהלותיהם על פי התורה, היו נזהרים שלא לשנות ממנהגי ישראל כלל, והיו טורחים לקיים המנהג ומעמידים ומחזקים אותו בדבר המעמיד שאפילו באלף לא בטל.

לפיכך אף בנידון שלנו, סיים מרן זצוק"ל, יש להשאיר את המנהג של פריסת הפרוכת על ארון הקודש על כנו, אף אם הארון עצמו נאה ומפואר ביותר. וכן בבית הכנסת של מרן זצוק"ל, מכוסה הארון בפרוכת, כמנהג ישראל מימים ימימה.

שאלות ותשובות על ההלכה

אם שמים פרוכת כלפי פנים הדבר מותר? כ"ט טבת תש"פ / 26 בינואר 2020

אפילו אם יש פרוכת מהצד הפנימי, עדיין לא נכון לעשות ארון קודש בלי שתהיה פרוכת המבדילה מבחו בין הארון לבין הקהל.

האם מותר להפנות גב לספר תורה שנמצא בתון ארון קודש(כספת) עם פרוכת ? כ"ח שבט תשע"ח / 13 בפברואר 2018

מותר לשבת כשגבו להיכל, כשההיכל גבוה יותר, כפי שהוא בדרך כלל

אצלנו בבית הכנסת יש ארון קודש חדש ומאוד יפה והגבאים שמים פרכת אבל הפרכת מעין שקופה כזאת שרואים את דלתות הארון,  האם מצד הלכה נחשבת פרכת זאת כשרה? כ"ז שבט תשע"ג / 7 בפברואר 2013

נכון יותר לשים פרוכת שמכסה את הארון, ולא פרוכת שקופה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

מרור – כורך – שלחן עורך - ותוספת הלכות בשל מגפת "קורונה" והסגר הנהוג בכל המקומות

אף שעלינו להמשיך בהלכות הפסח, מכל מקום נעמוד גם על כמה דינים ששייכים באופן מיוחד השנה, בשל מגפת "קורונה" והסגר הנהוג בכל המקומות. שריפת חמץ - לגבי שריפת חמץ, שנהגו לצאת ולשורפו ביום ערב פסח, דבר שהשנה לא יתאפשר להרבה בני אדם. הנה בגמרא ובשלחן ערוך (סימן תמה) מבואר, כיצד היא מצות ביעור ח......

לקריאת ההלכה


קריאת המגילה – קולות נפץ

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה

זהירות בעניני חמץ

---------------- מנויים יקרים, אנו שמחים להודיע לבעלי טלפונים חכמים (בהיתר רב), כי מעתה ניתן להוריד את האפליקציה "אינסטרב", בה ניתן לשאול ולקבל תשובות לשאלותיכם ההלכתיות מפי תלמידי חכמים מורי הוראות בישראל.  האפליקציה אינה שייכת ל"הלכה יומית", אולם הרה"ג יעקב ששון ש......

לקריאת ההלכה

בישול ביום טוב

בהלכות הקודמות ביארנו, שאף על פי שדין יום טוב (חג) ודין שבת שוה לענין איסור מלאכה, ולכן אסור ליסוע ברכב ביום טוב (מפני שכמה איסורים כרוכים בזה. עיין שו"ת יחוה דעת ח"ג סימן לו), מכל מקום מלאכות מסויימות שבאות לצורך הכנת מאכל ("אוכל נפש") ביום טוב, הותרו. וכגון מלאכת בישול או ......

לקריאת ההלכה

פרטים בדין קטניות בפסח - נגיף "קורונה"

----------------------- לשאלת רבים: בימים הללו שקיים איום מפני נגיף מסוכן, בודאי שעל פי דיני התורה יש לנהוג על פי הוראות משרד הבריאות, וכפי שכבר הורו גדולי הרבנים ובכללם מורינו הגאון הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א. היודע על אדם, שיש לגביו חשש שהוא נגוע בנגיף ועל פי התקנות עליו לשהות בב......

לקריאת ההלכה