הלכה ליום רביעי י"ב חשון תשע"ח 1 בנובמבר 2017

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

ויקטור חיים בן אמה ברבי ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה

הוקדש על ידי

מ

המתאחר לבית הכנסת בשבת

בהלכה הקודמת ביארנו, שמי שאיחר להגיע לבית הכנסת בתפלת שחרית, ורואה שאם יתפלל את כל סדר התפלה, לא יוכל לעמוד בתפלת העמידה עם הציבור, עליו לדלג קטעים בתפלה, כפי שביארנו, כדי שלא יאבד את ה"תפלה בציבור" שמעלתה גדולה.

ועתה נבאר, אודות אדם המאחר לבא לבית הכנסת בשחרית של שבת. וכפי הנראה, הוא יספיק לומר את כל מזמורי התפלה (פסוקי דזמרה, שהם המזמורים, מ"מזמור שיר ליום בשבת", ועד "שירת הים"), אבל לא יוכל לומר גם את "נשמת כל חי" שאנו רגילים לומר בכל שבת. והשאלה היא, האם כדאי לדלג מזמורים מתוך ה"פסוקי דזמרה", ובכך להספיק לומר את נוסח "נשמת כל חי", או שעדיף יותר לומר את כל הפסוקי דזמרה, ולדלג את "נשמת כל חי".

שיטת ה"חיי אדם"
ובספר חיי אדם (כלל יט) כתב, שבשבת מוטב לדלג פסוקי דזמרה, ממה שידלג נשמת כל חי, כי חובה לומר "נשמת" בשבת, שנקראת "ברכת השיר". ולכן, אם אין שהות כל כך, יאמר "ברוך שאמר", "תהלה לדוד", "נשמת", ו"ישתבח". וכדבריו פסקו כמה מהאחרונים.

שיטת ה"שלמי ציבור"
ולעומתו בספר "שלמי ציבור" כתב, שאם אינו יכול לומר גם "פסוקי דזמרה" וגם "נשמת כל חי", מוטב לדלג "נשמת" ממה שידלג בגוף הפסוקי דזמרה. שהרי כלל גדול בידינו "תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם", כלומר, דבר שהוא קבוע, כמו פסוקי דזמרה שאנו קוראים בכל יום, הם קודמים לדבר שאינו קבוע כל כך, כמו "נשמת" שאנו אומרים רק בשבת. וגם בשיטה זו נקטו הרבה מרבותינו האחרונים.

דברי מרן רבינו זצ"ל
ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל כתב, שאין הכרח לדברי החיי אדם, שכן אמירת "נשמת כל חי" אינה חובה כל כך כמו פסוקי דזמרה, אלא מנהג בלבד. כמו שכתב הרמב"ם (בסדר התפלה) בזו הלשון: "ובשבת נהגו כל העם להוסיף לפני ישתבח נוסח נשמת כל חי". ומבואר שאמירת נשמת כל חי אינה חיוב מן הדין ממש, אלא בתורת מנהג, (כמו אמירת שירת הים, שגם כן אינה אלא מנהג).

ובפרט שנוסח נשמת כל חי לא מוזכר כלל בגמרא שיש לאמרו בכל שבת בתפלה, ולכן בודאי שיש להעדיף את אמירת "פסוקי דזמרה" הקבועים בכל יום, על פני אמירת "נשמת כל חי".

ולסיכום: המתאחר לתפלת שחרית ביום שבת, ורואה שלא יוכל להספיק להתפלל עם הציבור, אלא אם ידלג קטעים מן התפלה, מוטב שידלג את אמירת "נשמת כל חי", ממה שידלג את אמירת "פסוקי דזמרה" הקבועים בכל יום.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

באחת ההלכות הקודמות ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מא......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

------------------------------------------ עם כל בית ישראל אנו אבלים על פטירתו של האדם הגדול בענקים רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן בן גיטל פייגא זצ"ל ת.נ.צ.ב.ה. ----------------------------------------- במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת ......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים להדלקת נרות חנוכה

כשמדליק נרות חנוכה צריך לדאוג שיהיה בנר די שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו, וכן אם מדליק בנרות של שעווה, צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן הדלקתם אחר צאת הכוכבים (ומצויים נרות צבעוניים המותאמים במיוחד למנורות חנוכה קטנות, ואינם דולקים חצי שעה, ויש להיזהר......

לקריאת ההלכה

תענית עשירי בטבת

מחר הוא יום תענית "עשרה בטבת". ולכן נדבר מענינו של יום עשירי בטבת ביום עשירי לחודש טבת, סמך מלך בבל על ירושלים כדי להחריבה, כמו שנאמר בספר יחזקאל (פרק כד) "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי (הוא חודש טבת) בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר, בֶּן אָדָ......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם חובה להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב?

תשובה: בגמרא במסכת חולין (דף קה.) אמר מר עוקבא (שם חכם), אבא שלי, כשהיה אוכל בשר, לא היה אוכל גבינה אלא למחרת, ואילו אני, באותה סעודה איני אוכל בשר ואחר כך גבינה, אבל לסעודה אחרת אני אוכל גבינה. וכתב הרי"ף, שמכאן אנו למדים, שאין לאכול גבינה אחר בשר, אלא אם ישהה שיעור שבין סעודה לסעודה. (וע......

לקריאת ההלכה

המשך דיני קדימה בברכות

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש אופנים שיש לתת עדיפות לברך על מאכל מסוים לפני חברו, מפני חשיבות אותו מאכל, כגון שהוא משבעת המינים וכפי שביארנו. וכעת נבאר שיש אופנים שיש להקדים ברכה מסוימת, לא מפני חשיבות המאכל, אלא מפני עניין הברכה. כלל יש בידינו, שככל שהברכה "מבוררת" יותר, כך היא חשובה יותר. ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה בערב שבת

הקדמת תפלת המנחה להדלקת הנרות טוב להחמיר להתפלל תפלת מנחה בערב שבת חנוכה, קודם הדלקת הנרות, מפני שתפילת מנחה, תקנו אבותינו להתפלל אותה, כנגד קרבן התמיד של בין הערביים, שהיו מקריבים בבית המקדש, והדלקת הנרות היא זכר לנס שנעשה במנורת בית המקדש. וסדר העבודה בבית המקדש היה, שהקדימו את הקרבת קרבן התמיד ל......

לקריאת ההלכה

חודש שבט - שיהיה המאכל לפניו בשעה שמברך

בשבוע הבא, ביום רביעי (מיום שלישי בלילה ליל רביעי), יחול יום ט"ו בשבט. ולכן אנו פותחים כמנהגינו בלימוד הלכות ברכות הנהנין, כלומר, ברכות שתיקנו חז"ל לברכן על הנאות האדם בעולם. ונבאר הלכות שנתבארו כבר בשנים קודמות, ובתוספת הלכות אקטואליות. ועתה נבאר את הדין, שיש לברך על מאכל, רק כאשר הוא ......

לקריאת ההלכה