הלכה ליום ראשון י"ד אב תשע"ז 6 באוגוסט 2017

שתיית משקאות חריפים בחנויות של נכרים

בעקבות דברים שפורסמו בהלכה יומית, לגבי שתיית קפה בבתי קפה של נכרים בחוץ לארץ. רבים שואלים, האם מותר לשתות משקאות חריפים בבתי קפה של נכרים, וכן לשבת בפגישות עבודה עם נכרים, כשמוגשים שם משקאות חריפים?

ובאמת שיש חילוק גדול בין שתיית קפה אצל נכרים (גויים), לבין שתיית משקאות חריפים. ונבאר את יסודות הדברים:

כשרות המשקאות
ראשית כל, אין אנו דנים כאן על כשרות המאכלים והמשקאות. כי ידוע שבזמנינו, ישנם משקאות שמוחזקים שאין בהם חשש איסור. ולכן רבים יראים ושלמים נוהגים לשתות כמה מיני ויסקי ובירה שאין עליהם חותמת כשרות. ולעומת זאת ישנם משקאות שיש בהם חששות רציניים של תערובת איסור בתוכם. לכן, על כל משקה ומשקה יש לשאול מפי הבקיאים בכשרות, אם מותר לשתותו. (ומצד איסור בישולי גויים, אין לחוש בבירה ובשאר משקאות שכר, משום שאיסור זה אינו נוהג בשכר, מכמה טעמים).

מסיבות של נכרים
אסרו רבותינו לשתות במסיבות של נכרים, כגון בחתונות שלהם וכדומה, שום דבר. ואפילו מים או פירות אסור לאכול ולשתות שם. ולפעמים היקלו בדבר משום איבה (שלא ישנאו אותנו הגויים), ולכן בכל מקרה יש לעשות שאלת חכם.

שתית "שכר" בחנויות של נכרים
מלבד איסור אכילה ושתיה ב"מסיבות של נכרים". אסרו רבותינו לשתות שֵׁכַר (כגון בירה וויסקי) במקום מכירתו. וכגון, חנות של נכרי, או בית קפה, שמוכרים שם משקאות חריפים, אסור ליהודי לשבת שם ולשתות מהשכר. וטעם הגזירה היה, כדי שלא ימשכו היהודים אחרי הגויים, לשתות ולסעוד עמהם, ולבסוף היו מגיעים גם לידי נשואי תערובת. לכן אסרו רבותינו בכל חומר האיסור, לשבת בבתי הנכרים, או בחנויות שלהם, לשתות שם משקאות שכר.

וכל אותם מקומות, שנהגו היהודים לשבת ולשתות "בירה" בין הנכרים, עושים כן שלא ברצון חכמים, ואין להם על מה שיסמכו בהיתר זה כלל ועיקר.

שתית קפה בבתי הנכרים
ואפילו לגבי שתית קפה בבתי קפה של נכרים, יש מקום לאסור, כי ישיבה בבית קפה של גויים, יש לדונה כ"מסיבה" של גויים, שיושבים שם קבוצות קבוצות יחדיו, ומפורש בלשון הרמב"ם (פי"ז מהלכות מאכלות אסורות) שאפילו אם היהודי יושב שם לבדו, ואין לו קשר ושייכות לשאר באי המסיבה, גם כן אסור לו לשתות שם שום דבר.

ומכל מקום כתב הגאון רבי עובדיה סומך בספר זבחי צדק (יורה דעה סימן קיד), שנהגו להקל בדבר, משום "איבה". שהיו נוהגים לעשות כבוד זה לזה בשתית הקפה בבתי משתאות של הנכרים. אבל לגבי שתית משקאות חריפים אין צד היתר בדבר כלל, ויש להזהיר על האיסור לרבים, שלא יטעו אחר לבם לשבת בבתי הנכרים לשתות מן המשקאות המוגשים לפניהם.

ולסיכום: אסור לשתות משקאות חריפים (כשרים) בחנויות או בבתי קפה או בבתים של נכרים. וכן בישיבות עבודה אצל נכרים, נראה שאין להתיר שתית משקאות חריפים.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם זה אומר שאת הוויסקי או הבירה של הגויים, לבדי אני יכול לשתות?
האם האיסור הוא בכך שזה נעשה בחברתם?
באם אני קונה וויסקי ושותה בביתי, זה בסדר? כ"ו שבט תשע"ג / 6 בפברואר 2013

אנו לא יכולים להשיב לשאלתך, מפני שאנו לא מצויים כל כך בענינים אלה. יש משקאות ויסקי שרבים שותים, והם מוחזקים בכשרות, אף על פי שאין עליהם הכשר. כמו חלק מהמשקאות "ג'וני ווקר", או "צ'יואס". אך אנו לא יודעים להשיב בדיוק אלה משקאות כשרים ואלה לא. תוכל לשאול תלמידי חכמים הבקיאים בנושא.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל הציבור שאינם מדליקים נרות, נשארים בקדושת השבת עד שיבדילו. וגם כדי שיהיה פרסו......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה