הלכה ליום ראשון י"ד אב תשע"ז 6 באוגוסט 2017

שתיית משקאות חריפים בחנויות של נכרים

בעקבות דברים שפורסמו בהלכה יומית, לגבי שתיית קפה בבתי קפה של נכרים בחוץ לארץ. רבים שואלים, האם מותר לשתות משקאות חריפים בבתי קפה של נכרים, וכן לשבת בפגישות עבודה עם נכרים, כשמוגשים שם משקאות חריפים?

ובאמת שיש חילוק גדול בין שתיית קפה אצל נכרים (גויים), לבין שתיית משקאות חריפים. ונבאר את יסודות הדברים:

כשרות המשקאות
ראשית כל, אין אנו דנים כאן על כשרות המאכלים והמשקאות. כי ידוע שבזמנינו, ישנם משקאות שמוחזקים שאין בהם חשש איסור. ולכן רבים יראים ושלמים נוהגים לשתות כמה מיני ויסקי ובירה שאין עליהם חותמת כשרות. ולעומת זאת ישנם משקאות שיש בהם חששות רציניים של תערובת איסור בתוכם. לכן, על כל משקה ומשקה יש לשאול מפי הבקיאים בכשרות, אם מותר לשתותו. (ומצד איסור בישולי גויים, אין לחוש בבירה ובשאר משקאות שכר, משום שאיסור זה אינו נוהג בשכר, מכמה טעמים).

מסיבות של נכרים
אסרו רבותינו לשתות במסיבות של נכרים, כגון בחתונות שלהם וכדומה, שום דבר. ואפילו מים או פירות אסור לאכול ולשתות שם. ולפעמים היקלו בדבר משום איבה (שלא ישנאו אותנו הגויים), ולכן בכל מקרה יש לעשות שאלת חכם.

שתית "שכר" בחנויות של נכרים
מלבד איסור אכילה ושתיה ב"מסיבות של נכרים". אסרו רבותינו לשתות שֵׁכַר (כגון בירה וויסקי) במקום מכירתו. וכגון, חנות של נכרי, או בית קפה, שמוכרים שם משקאות חריפים, אסור ליהודי לשבת שם ולשתות מהשכר. וטעם הגזירה היה, כדי שלא ימשכו היהודים אחרי הגויים, לשתות ולסעוד עמהם, ולבסוף היו מגיעים גם לידי נשואי תערובת. לכן אסרו רבותינו בכל חומר האיסור, לשבת בבתי הנכרים, או בחנויות שלהם, לשתות שם משקאות שכר.

וכל אותם מקומות, שנהגו היהודים לשבת ולשתות "בירה" בין הנכרים, עושים כן שלא ברצון חכמים, ואין להם על מה שיסמכו בהיתר זה כלל ועיקר.

שתית קפה בבתי הנכרים
ואפילו לגבי שתית קפה בבתי קפה של נכרים, יש מקום לאסור, כי ישיבה בבית קפה של גויים, יש לדונה כ"מסיבה" של גויים, שיושבים שם קבוצות קבוצות יחדיו, ומפורש בלשון הרמב"ם (פי"ז מהלכות מאכלות אסורות) שאפילו אם היהודי יושב שם לבדו, ואין לו קשר ושייכות לשאר באי המסיבה, גם כן אסור לו לשתות שם שום דבר.

ומכל מקום כתב הגאון רבי עובדיה סומך בספר זבחי צדק (יורה דעה סימן קיד), שנהגו להקל בדבר, משום "איבה". שהיו נוהגים לעשות כבוד זה לזה בשתית הקפה בבתי משתאות של הנכרים. אבל לגבי שתית משקאות חריפים אין צד היתר בדבר כלל, ויש להזהיר על האיסור לרבים, שלא יטעו אחר לבם לשבת בבתי הנכרים לשתות מן המשקאות המוגשים לפניהם.

ולסיכום: אסור לשתות משקאות חריפים (כשרים) בחנויות או בבתי קפה או בבתים של נכרים. וכן בישיבות עבודה אצל נכרים, נראה שאין להתיר שתית משקאות חריפים.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם זה אומר שאת הוויסקי או הבירה של הגויים, לבדי אני יכול לשתות?
האם האיסור הוא בכך שזה נעשה בחברתם?
באם אני קונה וויסקי ושותה בביתי, זה בסדר? כ"ו שבט תשע"ג / 6 בפברואר 2013

אנו לא יכולים להשיב לשאלתך, מפני שאנו לא מצויים כל כך בענינים אלה. יש משקאות ויסקי שרבים שותים, והם מוחזקים בכשרות, אף על פי שאין עליהם הכשר. כמו חלק מהמשקאות "ג'וני ווקר", או "צ'יואס". אך אנו לא יודעים להשיב בדיוק אלה משקאות כשרים ואלה לא. תוכל לשאול תלמידי חכמים הבקיאים בנושא.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ח) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ח), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ח)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ח) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

שמיעת כלי זמר בימי בין המצרים

שמיעת מוזיקה וריקודים בימי בין המצרים אסור לעשות ריקודים ומחולות בימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, ואפילו בלא כלי נגינה. וכל זה הוא אפילו בריקודים המתנהלים על פי ההלכה, ומנהגי הצניעות המקודשים לעם ישראל, אנשים לבד ונשים לבד, במחיצה מפסקת שאינם רואים אלו את אלו, אבל ריקודים מעורבים אנשים ונשים......

לקריאת ההלכה

החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה