הלכה ליום רביעי כ"ח חשון תשפ"ב 3 בנובמבר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

ניסן בן משיח ויוסף בן דינה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

גדי

דין הקידוש בשבת – מרן זצ"ל בילדותו

בגמרא במסכת פסחים (דף קו.), תנו רבנן, "זכור את יום השבת לקדשו" (שמות כ.), זוכרהו על היין בכניסתו. כלומר, שמצות עשה מן התורה לקדש את השבת בכניסתו בדברים. וזכירה זו היא בדברי שבח וקידוש, ואנשי כנסת הגדולה תקנו להם לישראל נוסח הקידוש שאומרים על הכוס. (ברכות לג.).

ומדברי סופרים (דהינו מתקנת רבותינו) צריך שתהא זכירה זו על כוס יין, כלומר, את הקידוש, יאמרו עם כוס יין. וסמכו על מה שמצינו זכירה ביין, שנאמר "זכרו כיין לבנון" ונאמר גם כן "נזכירה דודיך מיין". לפיכך תקנו הקידוש על היין, ואחרי הקידוש צריך שישתה מן היין כשיעור, רוב רביעית (ורביעית היינו שמונים ושישה מ"ל יין מנין כו"ס, ושיעור רוב רביעית הוא ארבעים וארבעה מ"ל. ויש אומרים כי שיעור רביעית הוא שיעור של שמונים ואחת, וכן עיקר להלכה), בבת אחת. ואם אין לו יין, או שאינו יכול לשתות יין משום שהוא גורם לו נזק, יכול לקדש על פת לחם, דהיינו שנוטל ידיו, ואחר כך אומר נוסח הקידוש (כפי שנדפס בסידורים) ובמקום ברכת "בורא פרי הגפן" יברך "המוציא לחם מן הארץ". ואם יש לו יין, אלא שאינו יכול לשתות ממנו כשיעור רוב רביעית, אבל יש שם אחד מבני הבית שיכול לשתות מן היין, רשאי לקדש ולטעום מעט מן היין, ואחר כך יתן את כוס היין לאותו אחד מבני הבית שיכול לשתות, והוא ישתה שיעור רוב רביעית יין בבת אחת.

כתבו הפוסקים, כי נכון מאד שכאשר מגיע אדם לביתו בליל שבת, יזהר לקדש מיד על היין, וכמו שאמרו, זכור את יום השבת לקדשו, זכרהו על היין "בכניסתו", כלומר, סמוך כמה שניתן לכניסת השבת. ויש עוד טעמים בדבר, מדוע יש למהר בקידוש של ליל שבת שלא לדחותו עוד ועוד.

ועל כן נכון שיודיע אדם לבני ביתו שיזדרזו בעריכת השלחן בליל שבת, שכאשר יחזור מבית הכנסת יוכל לקדש מיד על היין. ומכל מקום מי שמאיזו סיבה אין בני ביתו נזהרים בדבר, ישמר מאד שלא לעשות מריבה וקטטה בשביל דבר זה, אלא יכלכל כל מעשיו בתבונה ונחת, כי איסור גדול הוא לכעוס שלא לצורך, ובפרט ביום השבת, שיש להזהר מאד שלא לכעוס בו כלל ועיקר.

נוהגים לומר קודם הקידוש "שלום עליכם מלאכי השרת" וכו'. ואומרים "מלך מלכי המלכים", ולא "ממלך מלכי המלכים". ואחר כך אומרים פסוקי אשת חיל מי ימצא. ואחר כך אומרים את נוסח הקידוש כפי שנדפס בסידורים.

כאשר היה מרן זצ"ל בחור צעיר לימים, היו רגילים בבית אביו, שלא מקדשים מיד כאשר מגיעים הביתה, אלא נהגו כמו שעושים ברוב הבתים, שהאשה ובני הבית עוד מסדרים כמה דברים השייכים לסעודה, ומסיימים את הכנת הסלט וכדומה. ובספר אביר הרועים חלק שני, הבאנו מה שסיפר מרן זצ"ל עצמו, שהיתה לו הנהגה קבועה בעודו צעיר לימים, שכאשר היו הוא ואביו ואחיו שבים מבית הכנסת בליל שבת, ובני הבית היו מתארגנים לעריכת הקידוש והסעודה, היו חולפות כמה דקות, וברגעים הללו של ההמתנה לקידוש, קבע לו מרן זצ"ל סדר של לימוד, והיה לומד כמיטב יכולתו, עמוד או שנים של גמרא, עד שיגידו "שלום עליכם", ובצורה זו סיים גמרות שלימות. (ראה בספר מאור ישראל דרשות עמוד רנה). וכיוצא בזה סיפר הרה"ג רבי בן ציון מוצפי שליט"א, שסיפר לו מר אביו (הרב המקובל רבי סלמאן מוצפי זצ"ל), כי בכל שנה בערב פסח אחר חצות היום היה נוהג לאפות מצות בחבורה שבראשות הג"ר צדקה חוצין זצ"ל, ורבי סלמאן היה המשגיח על המלאכה. והנה בשנת התש"ה, בשעת הכנת המצות, נכנס מרן זצ"ל שהיה אברך צעיר, ובידו מעט קמח עבור המצות לליל הסדר. והנה האופה לא נהג עם מרן זצ"ל כראוי, ומרן בענותנותו פרש לחצר לקרן זוית, הוציא שלחן ערוך אורח חיים מחיקו והחל לומד סעיף אחר סעיף. כשראה כן רבי סלמאן מוצפי, נגש אל האופה, וביקשו להזמין מיד את מרן ז"ל לאפות את מנת חלקו, כדי שימהר לשוב ללימודו. ואמר רבי סלמאן בזו הלשון: "התפעלתי ונחרדתי ממש משלוש מעלות שראיתי בו, האחת, שעם כל גדולתו וידענותו, חוזר ומשנן עשרות פעמים את דברי השלחן ערוך. השנית, שגם בערב פסח לוקח עמו את השלחן ערוך לכל מקום. והשלישית, שבתוך כל ההמולה והרעש, הפיח והעשן, מנתק עצמו מן הסביבה ושוקע בלימודו. בודאי שאדם כזה ראוי להיות גדול הדור".

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

הלכות קידוש בשבת ויו''ט - סימן רעא-רעג

אורך השיעור: 00:45:31         הורד     (18.24 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום, האם נוסח "מי מלך מלכי המלכים" גם אפשרי? הרי זה אותה משמעות בסה''כ כמו "מלך מלכי המלכים"?
נדייק בשאלה, האם מקום שנהגו כבר לשיר כמו הנוסח הראשון, האם יש לשנות מנהגם? כ"א חשון תשע"ז / 22 בנובמבר 2016

יש הבדל גדול במשמעות המילים. שאם אומר ממלך מלכי המלכים, פירושו של דבר שאנו מברכים את המלכים, שתהיה להם ברכת שלום ממלך מלכי המלכים. מה שאין כן אם אומרים מלך מלכי המלכים, אז המשמעות היא שהם המלאכים של מלך מלכי המלכים, ואנו מברכים אותם בברכת שלום.

וראינו שהגאון הראש"ל רבי יצחק יוסף שליט"א לא דקדק בזה, שמי שנהג לומר ממלך, לא תיקן אותו על כך. ומכל מקום נכון יותר לומר כמנהגינו. ומן הסתם כך היא גם דעתו.

מדוע יש לומר בנוסח "שלום עליכם" "מלך מלכי המלכים" ולא "ממלך"? כ"ט שבט תש"ע / 13 בפברואר 2010

שלום רב!

טעם הדבר הוא משום שפירוש המילים שאנו אומרים הוא, שהמלאכים, מלאכי השרת, הם מלאכיו של מלך מלכי המלכים. ולא שאנו אומרים כי שלום להם מאת מלך מלכי המלכים, שאין זה ענין אמירת שלום עליכם.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום ראשון (ליל יום שני) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דיני אכסנאי ואורח והחיילים בצבא

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג? תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא. מי שמדליקים נרות בביתו הנוסע מביתו, אבל אשתו או אחרים מבני ביתו נמצאים בבית......

לקריאת ההלכה


אדם המתארח במוצאי שבת של חנוכה

שאלה: בן נשוי המתארח אצל אביו לשבת. היכן ידליק נרות במוצאי שבת? תשובה: בן נשוי המתארח אצל אביו, למנהג הספרדים, שרק בעל הבית מדליק נרות, הרי הבן יוצא ידי חובה בהדלקת הנר של אביו, שהוא מתארח אצלו ואוכל משולחנו. (ולמנהג האשכנזים, בלאו הכי כל אחד מבני הבית מדליק בפני עצמו). והשאלה הנשאלת היא לגבי ......

לקריאת ההלכה

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

דין בן או בת נשואים המתארחים אצל הוריהם, ודין המתארח בבית מלון

בהלכה הקודמת ביארנו שהמתארח אצל חברו בימי חג החנוכה, ואין מי שמדליק עליו בביתו, וכגון שאין לו משפחה, או שמשפחתו נמצאת עמו, צריך להדליק נרות במקום שנמצא, אלא שהוא יוצא ידי חובתו בהדלקת הנרות של בעל הבית המארח, וכל זה דווקא אם בעל הבית מארחו באופן שאינו דורש ממנו תשלום עבור האירוח, אבל אם הוא דורש תשל......

לקריאת ההלכה

על הנסים

חיוב הזכרת על הנסים בתפלת ערבית של ליל חנוכה (כלומר, בשנה זו, תשפ"ב, ממוצאי יום ראשון, היום בלילה), אומרים "על הנסים" בתפלה, בתוך ברכת ההודאה (מודים אנחנו לך וכו'), וכפי שנדפס בסידורים. ואף על פי שבשעה זו של תפלת ערבית, רוב הקהל עדיין לא הדליקו נרות חנוכה, מכל מקום אמירת על הנ......

לקריאת ההלכה