הלכה ליום שני ט"ו שבט תש"פ 10 בפברואר 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אריה בן משה ז"ל

שהיום יום השלושים לפטירתו.
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בנו

כוחה של תפלה

שאלה: האם כאשר נגזרת על אדם גזירה קשה, הוא יכול לבטל אותה בכוח תפלותיו?

תשובה: בפרקי אבות (פרק ראשון משנה ז) שנינו: נתאי הארבלי אומר: הרחק משכן רע, ואל תתחבר לרשע, "ואל תתיאש מן הפורענות".

ופירש רבינו הרמב"ם בפירוש המשניות, שהכוונה בזה, שגם כשאתה נמצא בעיצומה של פורענות, אל תתיאש מלהעתיר בעדך לפני הקדוש ברוך הוא, כי רבים רחמיו, שנאמר "הן לא קצרה יד ה' מהושיע, ותשועת ה' כהרף עין". ואין מעצור לה' מהושיע ברב או במעט.

ובספר מלכים (ב' פרק כ) נאמר לגבי חזקיהו מלך יהודה, שהיה מלך צדיק, והרבה תורה בישראל באופן יוצא מן הכלל: "בַּיָּמִים הָהֵם חָלָה חִזְקִיָּהוּ לָמוּת, וַיָּבֹא אֵלָיו יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ הַנָּבִיא, וַיֹּאמֶר אֵלָיו, כֹּה אָמַר ה', צַו לְבֵיתֶךָ, כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה!"

כלומר, הנביא ישעיהו הודיע לחזקיה, שכבר נגזרה עליו הגזירה שימות. ובגמרא במסכת ברכות (דף י ע"א) אמרו רבותינו, שכשאמר ישעיהו לחזקיהו "מת אתה ולא תחיה". התכוין לומר לו: מת אתה - בעולם הזה, ולא תחיה - לעולם הבא. כלומר, שלא די בכך שנגזר על חזקיה שימות, אלא שמעשיו גרמו לו כן, וגם לעולם הבא הוא יענש, מחמת מעשיו.

שאל אותו חזקיהו, מאי כולי האי? כלומר, מדוע נענשתי כל כך? אמר לו ישעיהו, משום שלא עסקת בפריה ורביה. שחזקיהו המלך לא נשא אשה, משום שלא רצה שיולדו לו בנים, כיון שראה ברוח קדשו, שיוולדו לו בנים רשעים. אמר לו ישעיהו: בהדי כבשי דרחמנא למה לך? מאי דמפקדת איבעי לך למעבד!, כלומר, במה שהסתיר הקדוש ברוך הוא, אין לך עסק, ומה שנצטוית לעשות, הוא רצון ה', וכך עליך לעשות!

אמר לו חזקיהו המלך לישעיהו, אם כן, תן לי לישא את בתך לאשה, ואז אולי תועיל הזכות המשותפת של שנינו, שיצאו ממני בנים צדיקים. אמר לו ישעיהו הנביא: כבר נגזרה עליך גזירה. כלומר, אין תועלת בכל מה שתעשה, כיון שכבר נגזרה הגזירה.

אמר לו חזקיהו המלך: בן אמוץ! כלה נבואתך וצא! כך מקובלני מבית אבי אבא, "אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם, אל ימנע עצמו מן הרחמים".

ומיד נאמר: 
"וַיַּסֵּב אֶת פָּנָיו אֶל הַקִּיר וַיִּתְפַּלֵּל אֶל ה' לֵאמֹר, אָנָּה ה'! זְכָר נָא אֵת אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵבָב שָׁלֵם, וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי, וַיֵּבְךְּ חִזְקִיָּהוּ בְּכִי גָדוֹל"

ומיד חזר ה' יתברך, נגלה אל ישעיהו הנביא, ואמר לו: 
"שׁוּב וְאָמַרְתָּ אֶל חִזְקִיָּהוּ נְגִיד עַמִּי, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי דָּוִד אָבִיךָ, שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתֶךָ, רָאִיתִי אֶת דִּמְעָתֶךָ, הִנְנִי רֹפֶא לָךְ! בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי תַּעֲלֶה בֵּית ה', וְהֹסַפְתִּי עַל יָמֶיךָ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה".

והגאון מהר"ש יפה (בספר יפה מראה על הירושלמי פ"ט דברכות) פירש, שכוונת חזקיהו במה שאמר מקובלני "מאבי אבא", הוא יהושפט, שנאמר בו (במלכים א פרק כב ובדברי הימים פ"ב), "ויזעק יהושפט וה' עזרו". שבזמן מלחמתו עם מלך ארם, תפסו אותו שרי הרכב של ארם, וכבר הניחו על צוארו את החרב (כמו שאמרו בירושלמי שם), ואז זעק יהושפט אל ה', וה' עזרו.

מכאן נלמד להתחזק בענין התפלה, שכוחה גדול לאין שיעור, וה' יתברך שומע תפלה, לא ישיבו ריקם מלפניו. (ענף עץ אבות).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה