הלכה ליום חמישי י"ג שבט תשע"ז 9 בפברואר 2017

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

אברהם ברטי בן גרסיה

הוקדש על ידי

אייסק חנונו

ליל ט"ו בשבט שחל בשבת

בשנה זו (התשע"ז), יחול ליל ט"ו בשבט בליל שבת. ונחלקו רבותינו הפוסקים, בשנה שחל ליל ט"ו בשבט בשבת, שנוהגים לאכול בלילה הזה מיני פירות כפי שכתבתנו, האם יש לאכול את מיני הפירות בין הקידוש לברכת המוציא לחם מן הארץ. או שיש לאכול את הפירות לאחר ברכת המוציא לחם מן הארץ, או שאולי עדיף לאכול את הפירות לאחר ברכת המזון.

ונבאר בקצרה את שיטות הפוסקים בענין מי שאוכל פירות לפני ברכת המוציא, לאחר הקידוש (והפוסקים דנו בזה לגבי מי ששתה כוס יין בליל פסח, לאחר הקידוש, לפני נטילת ידיים):

דעת הרז"ה
כתב רבינו זרחיה הלוי, "בעל המאור", לגבי ליל פסח, ששותים את כוסות היין הראשונים לפני ברכת "המוציא". שאין לברך "ברכה אחרונה" אחרי שתיית היין, משום שברכת המזון שיברכו לאחר הסעודה, פוטרת מברכה אחרונה על היין. וכן דעת רבינו הרא"ש. ולפיכך למדנו, שמי שיאכל את הפירות של ט"ו בשבט לאחר הקידוש, לפני ברכת המוציא לחם מן הארץ, הרי שלדעת הרז"ה, אותו אדם לא יכול לברך ברכה אחרונה על הפירות שיאכל, מפני שברכת המזון שתבוא לאחר הסעודה, תפטור גם את הפירות הללו מברכה אחרונה.

דעת הרי"ף
ולעומתם, דעת הרי"ף והרמב"ן ועוד, שיש לברך ברכה אחרונה לאחר שתיית היין, קודם ברכת המוציא. משום שיין ששתו ממנו לפני ברכת המוציא, אינו נפטר מברכה אחרונה בברכת המזון שתבא אחר כך. נמצא אם כן לדעת הרי"ף, שמי שיאכל את פירות ט"ו בשבט לאחר הקידוש, לפני ברכת המוציא, עליו לברך ברכה אחרונה לאחר מכן. ואינו יוצא ידי חובת הברכה ב"ברכת המזון".

פסק מרן זצ"ל
לפיכך, מאחר והדבר שנוי במחלוקת הפוסקים, פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שאין להכנס לכתחילה לספק זה. ויש לאכול את הפירות רק לאחר ברכת המוציא לחם מן הארץ, ולא קודם לכן. (שו"ת יחוה דעת ח"א סימן פב, ובספר חזון עובדיה ימים נוראים עמוד צז, ובספר חזון עובדיה על הלכות ברכות, עמוד ד). ואז לכל הדעות, ברכת המזון תפטור את הפירות מברכה אחרונה.

להגיש את הפירות לאחר ברכת המזון
עוד כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, (בספרו על הלכות ברכות עמוד ח), שהדרך המובחרת ביותר, היא להניח את הפירות המובאים על השלחן בליל ט"ו בשבט, ולאכול מהם רק לאחר ברכת המזון. שעל ידי כן, יוכלו לברך על הפירות והירקות ברכה ראשונה, וגם ברכה אחרונה, (ברכת מעין שלוש וברכת נפשות), וכך יוכלו להרבות בברכות ביום שבת, ולהשלים מנין מאה ברכות ביום זה.

ולסיכום: טוב שלא להביא את הפירות בליל ט"ו בשבט, אלא לאחר ברכת המזון. ואין לאכול את הפירות בין הקידוש לברכת המוציא.

שאלות ותשובות על ההלכה

ירק שלא אכלתי שנה שלמה, האם לברך עליו ברכת שהחיינו? כ"ט שבט תשע"ז / 25 בפברואר 2017

אם הוא ירק שמתחדש משנה לשנה, וניכר עליו שהוא חדש, כמו למשל כרובית, אפשר לברך שהחיינו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה